סרבנות גט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Adiya.shvartz (שיחה | תרומות) |
||
שורה 119:
* הכרזה על ה[[נישואים]] כבטלים מעיקרם מתוקף פגם כלשהו, כך שממילא מתבטל הצורך בגט.
* [[אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה|הפקעת ממון הקידושין]], מה שמבטל את הנישואין בדיעבד, ואת הצורך בגט.
*בחודש יוני 2018 התכנס לראשונה בית דין רבני פרטי בראשות הרב [[דניאל שפרבר]], והתיר את נישואיה של צביה גורודצקי, שהייתה מסורבת גט למעלה מ-20 שנה. בית הדין, שהוקם על ידי עמותת [[מרכז צדק לנשים]], קבע כי נישואיה של גורודצקי בטלים בטענת מקח טעות וכן בשל נימוקים הלכתיים נוספים. על כן נקבע כי מעמדה של גורודצקי הוא של אישה רווקה ולא נשואה. כחודש מאוחר יותר התכנס בית הדין בפעם השניה, והתיר גם את נישואיה של אושרת בן חיים - מסורבת גט נוספת.
ברוב מדינות המערב, שבהן נהוגים [[נישואים אזרחיים]], בתי המשפט מוסמכים לסיים נישואים גם בהיעדר שיתוף פעולה של שני בני הזוג. עם זאת, אם אישה יהודייה ומעוניינת להינשא בנישואים הלכתיים, היא תיתקל בכל הבעיות הכרוכות בעגינות, ובתי המשפט לא יציעו לה סעד.
שורה 126 ⟵ 127:
==תביעת נזיקין כנגד סרבני גט==
בינואר 2001 נתקבל לראשונה העיקרון שניתן לתבוע סרבן גט על הנזק שבאי מתן גט, כאשר השופט בן ציון גרינברגר סירב לדחות תביעה כזאת על הסף{{הערה|1=[http://2335666652275703265-a-1802744773732722657-s-sites.googlegroups.com/site/centerforwomensjustice/file-cabinet-test/HTortGreenberger01.01.23.pdf?attachauth=ANoY7cqv-9ucmVCQBUDirgqjcxXv-Ag288YVI8Ue88hXl30aRAVqsfB6QrXTvPRvzn_EHO_VY0Z0oJWGlyY5lPp_Knf0JOQV7Ch8Q-sOF1DREFizb7H2MYdC0V_JUCdRDMiSdIp4Y_Hp6Eo57CIlB-j1HZt71KKr0_yw7XhGypGnBOXwfSDNmoXkspZAQ8fQuKr2QrKzcBjZvz7PWoZQx6kZbfUipNPFEG3uzxnomgekhMr5Q5Rv1xVyjiQKoo_nUuv5jGb4-DnB&attredirects=0 תמ"ש (ירושלים) 3950/00]}}. את המהלך יזמה עו"ד [[סוזן ווייס]], שהקימה בשנת 2004 את עמותת [[מרכז צדק לנשים]]. פסק דין ראשון המחייב סרבן גט בתשלום על נזקים שגרם ניתן על ידי השופט מנחם הכהן בדצמבר 2004. גובה הפיצוי היה 425,000 שקלים. השופט נימק את הפיצוי בכך ש"אי מתן הגט מהווה פגיעה קשה ביכולתה לנהל אורח חיים סביר ותקין, דבר המגיע לכדי התעללות נפשית הנמשכת שנים רבות", כך פסק השופט מנחם הכהן, וציין כי "אין מדובר בקביעת סנקציה נוספת כנגד סרבן הגט, שתכליתה לזרז את מתן הגט, ובית משפט זה אינו עוסק באמצעים לסידור הגט בעתיד, אלא אך ורק בהשלכות הישירות הנובעות מאי מתן הגט, על זכות האישה לפיצויים נזיקיים".{{הערה|1=[http://2335666652275703265-a-1802744773732722657-s-sites.googlegroups.com/site/centerforwomensjustice/file-cabinet-test/HTortHacohen04.12.21.pdf?attachauth=ANoY7cqYBYL3yNczfhf6vMQV_g1lf2F7K3aL6JcjNMxws7gaR7ohqTzKOjajPtEBin2uuwA2qHBDlEQ9J_09gKVaTBC2hop5kAyFaPVnU5TfLdwoc1uIUMJSbxXIQW14djF2xY03K_DBODmzuXHtckLK0kVmskv_v7rYr1zuk94C_8ZCK9dMBw6iuYXoJhrx4jvEZXIhSaj0ECB0ZDH2j8gpcX-1NKc9tM3Q9AO3gXDiSQ8Y5VFlgR92vu7nrjbTdWGxryGO1Tzt&attredirects=0 19270/03]}}.
היו שטענו כנגד פסקי דין אלו שאין להם בסיס בדיני הנזיקין של מדינת ישראל{{הערה|{{הערה|לדיון בסוגיות המשפטיות ראו [[יחיאל קפלן]] ו[[רונן פרי]], [http://works.bepress.com/cgi/viewcontent.cgi?article=1007&context=ronen_perry על אחריותם בנזיקין של סרבני גט], [[עיוני משפט]]}}}}. בית הדין הרבני הגדול קבע בפסק דין שנתן במרץ 2008 קבע שלא ניתן לתת גט לאישה שקיבלה פסק דין נזיקי מבית משפט לענייני משפחה שכן גט כזה יהיה גט מעושה{{הערה|[http://www.rbc.gov.il/judgements/docs/280.doc תיק 7041-21-1]}}. כתב בית הדין: "ומה שלא מגרש היום תולה יהבו בביטול פסק-הדין בית המשפט לענייני משפחה, אחרת היה בא להתגרש בעל כורחו שלא בטובתו על רקע חרבן עולמו בהטלת דמי נזיקין גבוהים. ומה גם כנגזרת מפסק-הדין בית המשפט לענייני משפחה הנ"ל עלולה ידו של בית משפט להיות נטויה בהטלת עונש כספי נוסף עליו כל עוד האישה לא מקבלת גט, באופן שהעישוי עלול להיות מתמשך ואין לך עישוי גדול מזה, ודומה למי שקיבל מכה כדי לתת גט, ונתן גט. אפילו שהמכות כבר קיבל, נחשב גט מעושה מחשש שיקבל מכות נוספות, או שגם מצד המכות הראשונות נחשב לגט מעושה מאחר שהובילו אותו לגט על רקע מצב בלתי נסבל ואיבוד עשתונות."
| |||