משק הסידן – הבדלי גרסאות

2. מנגנון הספיגה הפארא-צלולרי הוא תלוי ריכוזים ולכן ככל שלוקחים כמות גדולה יותר של סידן בפעם אחת, כך אחוז הספיגה מאותה תוספת יורדת ולכן רופאים ממליצים לפזר את מנת הסידן היומית על פני היום ולא לקחת אותה בפעם אחת במרוכז.{{הערה|1=http://www.jbmr.org/details/journalArticle/510123/Dose_dependency_of_calcium_absorption_A_comparison_of_calcium_carbonate_and_calc.html}}.

קשה עד בלתי אפשרי להגיע לעודף צריכת סידן ממזונות טבעיים. אחת הדוגמאות לכך היא בני שבט ה[[מסאי (שבט)|מסאי]], שצריכת הסידן שלהם עומדת על כ-5,000 מ"ג ליום ואף יותר מזה (הרמה המומלצת לפי ה[[DRI]] היא עד 1,300 מ"ג ליום). חרף צריכת הסידן המוגברת מהמזון, לא פיתחו בני השבט את המחלה.{{הערה|1=Maurice E Shils, Moshe Shike, A CAtharine Ross, Benjamin Cabalero, Robert J. Cousins, Modern Nutrition in helth and desease 10th edition p208, [[Lippincott Williams and Wilkins]]}}. היפרקלצמיה מופיעה רק בצריכה לא מבוקרת של [[תוסף מזון|תוספי מזון]] המכילים סידן.

מאז יצאו מספר מחקרים הסותרים את ממצאיו של פרופ' [[קולין קמפבל]], למשל בנוגע לחלבון מהחי{{הערה|כאן Heaney RP, Layman DK. Amount and type of protein influences bone health. Am J Clin Nutr. 2008;87:S1567-70}}{{הערה|Meng X, Zhu K, et al. A 5-Year Cohort Study of the Effects of High Protein Intake on Lean Mass and BMC in Elderly Postmenopausal Women. J Bone Miner Res. 2009;24:1827-34}}{{הערה|Vatanparast H, Bailey DA, Baxter-Jones AD, Whiting SJ. The Effects of Dietary Protein on Bone Mineral Mass in Young Adults May Be Modulated by Adolescent Calcium Intake. J Nutr. 2007;137:2674-9}}{{הערה|Darling AL, Millward DJ, et al. Dietary protein and bone health: a systematic review and meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2009;90:1674-92}}{{הערה|Kerstetter JE. Dietary protein and bone: a new approach to an old question. Am J Clin Nutr. 2009; 90:1451-52}}{{הערה|Isaia G, D'Amelio P, et al. Protein intake: the impact on calcium and bone homeostasis. J Endocrinol Invest. 2007;30:S48-53}}{{הערה|Massey LK. Dietary animal and plant protein and human bone health: a whole foods approach. J Nutr. 2003;133:S862-5}}{{הערה|Hunt JR, Johnson LK, et al. Dietary protein and calcium interact to influence calcium retention: a controlled feeding study. Am J Clin Nutr. 2009;89:1357-65}} ולסידן ממוצרי חלב.{{הערה|Guéguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19:S119-36}}{{הערה|Expert group on vitamins and minerals. Review of calcium. 2002. www.food.gov.uk/multimedia/pdfs/evm0112p.pdf}}{{הערה|Dietary Reference Intakes for Calcium, Phosphorus, Magnesium, Vitamin D, and Fluoride. Washington, D.C. THE NATIONAL ACADEMY PRESS, 1999}}{{הערה|1=Institute of Medicine Food and Nutrition Board. Consensus Report: Dietary Reference Intakes for Calcium and Vitamin D. November 2010. www.nap.edu/catalog.php?record_id=13050}}{{הערה|Rafferty K, Heaney RP. Nutrient effects on the calcium economy: emphasizing the potassium controversy. J Nutr. 2008;138:S166-71}}.