יאנה סודובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
מאין תקציר עריכה
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 1:
{{בעבודה|זמן=5 דקות}}
[[קובץ:SODOVA J YAD VASHEM GARDEN.jpg|ממוזער|לזיכרה של יאנה סודובה בגן חסידי אומות העולם, יד ושם, ירושלים]]
'''יאנה סודובה''' (בצ'כית: '''Jana Sudova''';‏ ? - 1 [[9 באוקטובר|בינואר]] 1993), הייתה [[חסידיחסיד אומות העולם|חסידת אומות העולם]], שהסתירה בביתה יהודים בבתקופת [[השואה]] ו[[מלחמת העולם השנייה]].
 
=== '''פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים:''' ===
<br />
יאנהסודובה התגוררה עם בתה הפעוטה במזרח [[צ'כיה]], בכפר בוהומין שבמחוז מורביה-שלזיה.
 
בתקופת השואה הגיעו לביתה של יאנה יהודים שברחו מ[[צעדות המוות|צעדת המוות]] מ[[אושוויץ|אושויץ]] בינואר 1945. הם סיפרו לה שהם [[פרטיזן|פרטיזנים]], והיא הסכימה להעניק להם מקום מסתור בעליית הגג בביתה. יאנה דאגה לצרכיהם, למרות שידעה את גודל הסכנה. בהמשך החליטו שלושה מהם להמשיך בדרכם, על אף אזהרותיה של סודובה, שחששה לגורלם.
=== '''פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים:''' ===
יאנה התגוררה עם בתה הפעוטה במזרח [[צ'כיה]], בכפר בוהומין שבמחוז מורביה-שלזיה.
 
בתקופת השואה הגיעו לביתה של יאנה יהודים שברחו מ[[צעדות המוות|צעדת המוות]] מ[[אושוויץ|אושויץ]] בינואר 1945. הם סיפרו לה שהם [[פרטיזן|פרטיזנים]] והיא הסכימה להעניק להם מקום מסתור בעליית הגג בביתה. יאנה דאגה לצרכיהם, למרות שידעה את גודל הסכנה. בהמשך החליטו שלושה מהם להמשיך בדרכם, על אף אזהרותיה של יאנה, שחששה לגורלם. הגרמנים תפסו את השלושה והוציאו אותם להורג. יעקב זילברשטיין היה היחיד שהחליט להישאר ולהמשיך להסתתר בביתה של יאנהסודובה. כאשר גברה תדירות החיפושים של הגרמנים באיזור, יעקב מצא זילברשטיין מקום מחבוא בתוך [[גזע עץ]] חלול, שעמד בחצר ביתה. לעתים שהה בו כ-9 שעות ברציפות. בחלוף הסכנה היה יוצא מן הגזע וחוזר לביתה של יאנה. כך נהג עד  לשחרור האזור בידי [[הצבא האדום]].<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=וינברגר אריה (עורך)|שם="עץ החיים של יעקב"|כתב עת=מדי חודש בחודשו|כרך=177|מו"ל=משרד החינוך האגף לתרבות תורנית|שנת הוצאה=טבת שבט תשס"ח}}</ref><br />
 
=== '''לאחר המלחמה:''' ===
כעשור לאחר סיום  המלחמה החליט זילברשטיין לחזור לצ'כיה ולחפש את האישה שהצילה את חייו. הוא לא ידע את שמה וגם לא זכר את שם הכפר שבו הסתתר.  רק לאחר שגייס לעזרתו היסטוריון צ'כי, ופורסם מכתב בעיתון מקומי באיזור בוהומין, הצליח, באמצעות קורא, שהיה שכן באותו הכפר, ליצור קשר עם בתה של יאנה, וממנה נודע לו שיאנה כבר איננה בין החיים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אנשיל פפר|שם=60 שנים אחרי שהציל חיים בשואה, גזע העץ הוצב ביד ושם|כתב עת=הארץ|שנת הוצאה=8.10.2007|קישור=https://www.haaretz.co.il/misc/1.1448339}}</ref><br />