מירב אלוש לברון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קטגוריה לא מתאימה |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 13:
לימודי התואר השלישי שלה בשנים [[2004]]–[[2007]] היו בתחום של [[לימודי תרבות]]. עבודת הדוקטור שלה עסקה בפרויקט הייצוג העצמי המזרחי של בני-דור שני-שלישי של מזרחים בקולנוע התיעודי הישראלי. במחקר דנה בשאלות של טראומת ההגירה וההעברה הבין-דורית שלה, ייצוגי המרחב והבית ביצירה התיעודית, [[נרטיב]] הזיכרון המזרחי, [[אוטוביוגרפיה]] ואוטו-[[אתנוגרפיה]] קולנועית ו[[אסתטיקה]] תיעודית. המנחים שלה היו פרופ' [[יהודה ג'אד נאמן]] ופרופ' [[רז יוסף]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]].
בעבודתה המחקרית אלוש-לברון המשיכה להתעמק בחקר טקסטים מתוך זיקה לשדה הידע ה[[פוסט סטרוקטורליזם|פוסט-סטרוקטורליסטי]], לתאוריות תרבות ולשאלות של זהות, התנגדות וייצוג של קבוצות מינוריות בשדה החזותי. היא מרצה ב[[בית
== פעילות ציבורית וחברתית ==
אלוש לברון הצטרפה לתנועת [[הקשת הדמוקרטית המזרחית]] בשנת [[1997]] ופעלה ביחד עם חבריה לתנועה להנחלתו של סדר יום פוליטי המעמיד במרכזו [[צדק חלוקתי]] וזכויות חברתיות. לקחה חלק בקידומו של [[חוק הדיור הציבורי]], במאבק הקרקעות ו[[בג"ץ הקרקעות]]. פעלה לקידומם של הסדרים רב-תרבותיים ויזמה עם חבריה בקשת המזרחית פעולות ציבוריות למען ייצוג שוויוני של מזרחים במרכזי הכוח בחברה הישראלית. היא אינה חברה עוד בתנועה זו, אך ממשיכה לקדם ערכים אלה בשיח הציבורי ובחברה האזרחית. אלוש-לברון היא מן הדוברות והפעילות הבולטות במאבקים לשוויון בייצוג של מיעוטים ונשים בתקשורת, באקדמיה, במשפט ובתרבות. שותפה למאבק לשינוי [[תחום שיפוט (רשות מקומית)|תחומי שיפוט]] בישראל ורואה ברפורמה זו תנאי הכרחי לחיזוק מעמדן של [[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]].
בשנת [[2010]] הצטרפה למועצת [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]] המפקחת על הטלוויזיה והרדיו המסחריים ושימשה בה כחברה בוועדת טלוויזיה ויו"ר הוועדה לפיתוח תקשורתי האחראית על תחום הפקות הטלוויזיה של הרשות. המשיכה לפעול ברשות השנייה בהתאם למטרות שקידמה בה חברתה הקרובה ד"ר [[ויקי שירן]], אותה הכירה בקשת הדמוקרטית המזרחית, ואשר יזמה בהיותה חברת מועצת הרשות השנייה את המחויבות של ערוצי המדיה לרב-תרבותיות. פעילותה של אלוש לברון ברשות התמקדה בקידום הייצוג במדיה של קבוצות לא הגמוניות, בחיזוק היצירה הישראלית והפקות המקור, בהגנה על זכויות יוצרים ובעמידה על ערכים של שקיפות ומנהל תקין ברשות השנייה עצמה. היא קידמה מדיניות של [[העדפה מתקנת]] בנושאי הפקות הרשות ומכרזיה תוך התמקדות ביצירה רב-תרבותית של נשים ועל נשים ובהוצאת מכרזים ייעודיים לפרויקטים תיעודיים העוסקים בעיירות הפיתוח, הפריפריה ופערים חברתיים. היוזמה שלה ליצירה תיעודית היסטורית על תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח הולידה את הסדרה והסרט 'סאלח פה זה ארץ ישראל' (דוד דרעי, דורון גלעזר, רותי יובל)
בשנים האחרונות פעילה במועצת [http://www.beitruth.co.il/ בית רות] – כפר לנערות בסיכון.
שורה 40:
Volume 21, Issue 2, 2015
*Merav Alush-Levron, (2016) [https://www.berghahnjournals.com/view/journals/israel-studies-review/31/1/isr310106.xml Creating a Significant Community :Religious Engagements in the Film Ha-Mashgihim (God’s Neighbors)] ISR (Israel Studies Review).
| |||