שד"ר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
[[קובץ:Yosef Schwartz.jpg|ממוזער|שמאל|250px|רבי יהוסף שוורץ]]
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היו הקהילות שב[[גלות (יהדות)|גולה]] שולחות אליו את כספי [[מחצית השקל|השקלים]]. בכל עיר הייתה קופה מיוחדת שלתוכה היו נותנים את כספי השקלים, ופעם בשנה ביום קבוע, נשלח הכסף לירושלים בידי אנשים ממשפחות מיוחסות.
כספים אלו היו מיועדים לטובת קרבנות הציבור, פפעילותופעילותו השותפת של בית המקדש ומוסד הסנהדרין. תיקון חומות ירושלים ואספקת צורכי עולי הרגלים כתשתיות המים. ועוד...
משחרב בית-המקדש, אמנם בטלה מצוות [[מחצית השקל]] אך היהודים המשיכו לשלוח כספים לארץ ישראל. השלטון ה[[רומא העתיקה|רומאי]] במקביל ניסה להפוך את כסף השקלים הללו למס מיוחד אותו היו צריכים היהודים לשלם לטובת רומא בסכום שני דינרים. יהודי התפוצות המשיכו להעביר הכספים לארץ ישראל עם זאת בהיעדר בית המקדש גם פסקה חובת ה[[עליה לרגל]] ולכן התקשו יהודי ה[[גלות (יהדות)|גולה]] להביא בעצמם את תרומתם. כך נוצר צורך לשלוח שלוחים מיוחדים ל[[יהדות התפוצות|קהילות הפזורה היהודית]], כדי לעורר את העם ל[[התרמה|תרומה]] ונדבה, ואף לגבות כספים בשם מרכז ההנהגה של האומה שהמשיך להתקיים בארץ.
על אף שחרב בית המקדש הייתה להנהגה שבארץ ישראל עדיפות וייחודיות עם השפעה על כלל היהודים שבתפוצות. דוגמה לכך היא סוגיית [[הלוח העברי]] שהיה נקבע באותם שנים על ידי [[קידוש החודש]]. דבר שיכול לפי ההלכה להתקיים אך ורק על ידי בית דין שבארץ ישראל.