פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 366 בתים, לפני 6 חודשים
מ
לטענה מסוג זה צריך אסמכתא של ממש ולא פרשנות שעשויה להיות מחקר מקורי
 
בכתיבת השיר השתתפו פרט לחנוך אנשי [[חבורת לול]] [[בועז דוידזון]], [[אריק איינשטיין]], [[צבי שיסל]], [[אורי זוהר]] ו[[יהונתן גפן]]. השיר כלול ב"[[שבלול (אלבום)|שבלול]]", אלבומם המשותף של אריק איינשטיין ו[[שלום חנוך]], שיצא ב-[[1970]] ומבוסס על [[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] "[[שבלול (סרט)|שבלול]]". הטקסט נקרא תחילה כשיר על אגדות ילדים, אך בבית האחרון משתנה הטון "אַבְשָׁלוֹם, אַבְשָׁלוֹם/כְּמוֹ חֲלוֹם, כְּמוֹ חֲלוֹם בַּקַּיִץ/לָמָּה לֹא, לָמָּה לֹא,/לָמָּה לֹא יבוֹא כְּבָר עַכְשָׁו/מָה שֶׁבֶּטַח יבוֹא מָחָר." על השיר אמר שלום חנוך בראיון "היינו בפירוש הומניסטיים. העניין של השלום היה אז בכל העולם ופה הוא היה ממוקד ובפירוש חיפשנו דרכים לעשות משהו כאן, ישראלי, שידבר על הדבר הזה"{{הערה|{{mako|תוכניות קשת|שלום חנוך: "ידעתי שאני עושה משהו שונה במוזיקה הישראלית"|f084806987fcf21006|tv-starisborn/season9-articles|9 במאי 2011}}}}.
 
עיקר המסר של השיר מתמקד סביב תקופת שלושת השנים שבהם אבשלום שהה בממלכת גשור. כוונת המשוררים היא שהפיוס היה חייב להגיע ("מה שבטח יבוא מחר") אבל נדחה בלי צורך ("למה לא עכשיו?") בדיוק כמו הפיוס בין דוד לאבשלום.
 
===== אבשלום/יונה וולך =====
18,558

עריכות