קבלת שבת – הבדלי גרסאות

מקור הנוסח הנוהג כיום ב[[מקובלי צפת]] [[צפת במאה ה-16|במאה ה־16]]. מקורות מסורתיים מיחסים את יצירת המנהג [[האר"י|לאר"י]] [[משה קורדובירו|ולרמ"ק]]. נטען כי האר"י אמר את מזמור כ"ט, "לכה דודי" ומזמורים צ"ב-צ"ג, ושרמ"ק הוסיף לכך את חמשת המזמורים הנוספים{{הערה|שם=יחוס קבלת שבת לארי ולרמק|1=מקור קדום לכך הוא סידור "בית אל" של יעב"ץ מ 1745 המובא כמקור במאמרים שונים.}}. למעשה, שניהם ככל הנראה אמרו בקבלת שבת את מזמור כ"ט ("הבו לה'") וצ"ב-צ"ג בלבד{{הערה|שם=טקסי קבש רמק והארי|1=טקסו של רמ"ק נמצא בחיבורו [[תפילה למשה]], אך קשה לברור בדפוס מהו החיבור המקורי ומהם דבריו של רמ"ק. את הטקסט במקורו ניתן למצוא למשל בכ"י מנטובה MANT 29, שער עשירי, עמ' 245 ב עד 247 א. טקס האר"י מתואר ב[[שער הכוונות]] לרב חיים ויטאל, דרוש א'. (דף ס"ד ע"א בהדפסה של הוצאת פקיעין (תשל"ה)).}}.

 

 

המנהג התקבל ב[[יהדות התפוצות|תפוצות ישראל]], אף שהיו קהילות שהסתייגו מהטקס החדשני ומיסודותיו ה[[קבלה|קבליים]]{{הערה|שם="שרלו"|1=[http://food.moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=4105&kod=&modul=15&codeClient=57 תשובה] של הרב [[יובל שרלו]] לשואלת ב'שו"ת מרשתת' (אתר מורשת)}}. עדות להסתייגות מהכנסת הטקס ל[[נוסח אשכנז|נוסח התפילה המקובל]] אצל [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] ניתן למצוא בהיתר למנות לקבלת שבת [[שליח ציבור|חזן]] שלא הגיע לגיל [[בר מצווה|מצוות]], וכן מיקום החזן של קבלת שבת ב[[בימה]] במרכז בית הכנסת, ולא במקומו הרגיל של החזן, כבעיקר התפילה. (לפי דעה אחרת זהו זכר למנהגם של מקובלי צפת, שהיו יוצאים לשדה ומקבלים את השבת בגופם ממש){{הערה|שם=שרלו}}{{הערה|1=הפניה למערב בקבלת שבת על פי מנהג מקובלי צפת, יוסי סטפנסקי (מסמך וורד)}}.