מטטרון – הבדלי גרסאות

*הערוך בפירושו השני מייחסו ל"שמירה" (כלומר: '''שומר'''), כמו ש[[תרגום אונקלוס|תרגם אונקלוס]] "וישמר משמרתי"{{הערה|1=ספר [[בראשית]] [[S:מ"ג בראשית כו ה|כוכ"ו, ה']]}}: "ונטר מטרת מימרי".

*ה[[רמב"ן]] (1194 - 1270 בערך){{הערה|1=בפירושו על התורה, [[s:קטע:רמב"ן על שמות יב יב|שמות יבי"ב, יבי"ב]].}} בפירושו הראשון כותב: "כי פירוש המלה: '''מורה הדרך'''".

*הרמב"ן בפירושו השני כותב: "שמעתי כי '''שליח''' בלשון יון: מטטר".{{הערה|אולי קרוב למטטת'י (μετετέθη) - הועבר ביוונית.}}

*ה[[רלב"ג]] (1288 – 1344){{הערה|1=פירושו לספר [[משלי]] א', ח' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14259&st=&pgnum=5]}} מפרש "שהוא '''אֵם''' בלשון רומי".

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ויקם חנוך לעד בכולם. וילקח מתוך בני האדם, ונביא אותו אל גן העדן לכבוד ולתפארת. והנהו כותב פה בספר את פתשגן הדין ואת העונש לצמיתות, וכל רעת יוצאי חלצי בני האדם..."|מקור=ספר יובלים ד:כט-לא.}}

בספר היכלות, חנוך לא משמש רק כעד, אלא הוא מתעלה מעבר לכך. בעקבות מעשיו הטובים והתעלותו הרוחנית, האל העלה אותו והוא נהפך למלאך רב-חשיבותרב־חשיבות, אחד מהראשונים ב[[היררכיה]] המלאכית השמימית:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="אמר ר' ישמעאל, אמר לי מטטרון מלאך שר הפנים, כשלקחני הברוך הוא מן בני דור המבול העלני בכנפי רוח שכינה לרקיע העליון והכניסני לתוך פלטורין גדולים שברום ערבות רקיע ששם כיסא הכבוד של שכינה ומרכבה... והעמידני לשמש כל יום ויום את כיסא הכבוד."|מקור=''סינופסיס לספרות ההיכלות'',{{הערה|1= [[פטר שפר|שפר, פטר]] (עורך), סינופסיס לספרות ההיכלות, Tubingen 1981}} §9).}}

בספר מתוארים שלבים רבים של התעלות, מאדם ילוד-אישהילוד־אישה ועד למשרת העומד בין מלאכי ה[[מעשה מרכבה|מרכבה]] כשווה בין שווים, ולאחר מכן למלאך שמצוי בעמדה נעלה עוד יותר משאר הכוחות העליונים. הטרנספורמציה של מטטרון היא פיזית ורוחנית כאחד, ולצד הסודות המתגלים לו והתעלותו הרוחנית, הוא גם מקבל צורה אחרת:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הניח הקב"ה ידו עלי וברכני אלף ושלש מאות וששים וחמשת אלפים ברכות ורממתי והגבהתי כשיעור ארכו ורחבו ש"ע והעלה לי שבעים ושנים כנפים... וכל כנף וכנף כמלוא עולם וקבע בי שלוש מאות ששים וחמשת אלפים עינים. ולא הניח ממין של זיו ולא ממיני זוהר תיאר יופי שבח אורות בעולם שלא קבע בי. [...] גילה לי הברוך הוא מאז כל סיתרי תורה וכל רזי חכמה... ואין דבר במרום ובעומק עולם נעלם ממני."|מקור=§12-§14.}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בתחלה הייתי יושב על כיסא כבוד גדול בפתח היכל שביעי ודנתי את כל בני מרומים... וכיון שבא אחד להסתכל בצפיית המרכבה ונתן עיניו בי... כשראה אותי שאני יושב כיסא כמלך ומלאכי השרת היו עומדים כעבדים, באותה שעה פתח את פיו ואמר ודאי שתי רשויות בשמים... באותה שעה בא ענפיאל ה' השר הנכבד... משליחות של הברוך הוא והכני ששים פולסאות של אור והעמידני על רגלי."}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="וחיה אחת עולה על השרפים ויורדת על משכן הנער ששמו מטטרון ואומרת בקול גדול... והנער הזה ששמו מטטרון מביא את האש החרישית ונותן באזניהם של חיות כדי שלא ישמעו את קול הדיבור של הקב"ה ואת שם המפורש שהנער ששמו מטטרון מזכיר באותו שעה..."}}

"אזכרת השם המפורש" של מטטרון דומה מאוד לזו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]], ומדמה בין הפולחן השמימי לבין הארצי.{{הערה|1= [[רחל אליאור]], "מיסטיקה מאגיה ואנגלולוגיה – תורת המלאכים בספרות ההיכלות". בתוך: '''מנחה לשרה, מחקרים בפילוסופיה יהודית ובקבלה'''. בעריכת [[משה אידל]], דבורה דימנט ושלום רוזנברג, ירושלים תשנ"ד, עמ' 50.}}

מלבד ההתייחסות אליו בספרות המרכבה וההיכלות, ישנם גם מספר אזכורים של מטטרון בספרות ה[[תלמוד]]ית ([[מסכת חגיגה]] [[s:חגיגה טו א|טוט"ו, ע"א]]; [[מסכת סנהדרין]] [[s:סנהדרין לח ב|לחל"ח, ע"ב]]; [[מסכת עבודה זרה]] [[s:עבודה זרה ג ב|ג', ע"ב]]). האזכור הראשון הוא בתוך הסיפור של "[[ארבעה שנכנסו לפרדס]]", ומתאר את חטאו של אלישע בן אבויה, שראה את מטטרון וחשב שמדובר באל או במקביל לו, ומטטרון נענש על כך:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל. אמר, גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי; שמא חס ושלום ב' רשויות הן? אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא (ב[[עברית]]."{{ש}}תרגום: ראה את מ"טמטטרון שניתנה לו רשות לשבת ולכתוב את זכויות ישראל. אמר: קיבלתילמדתי מרבותיי[מרבותי] שלמעלה אין לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי; שמא חס ושלום ב'שתי רשויות הן?! הוציאוהו למ"טלמטטרון והיכוהו שישים מכות אש).|מקור=חגיגה טוט"ו, ע"א}}

מסיפור זה, הנמצא גם בספר היכלות, ניתן ללמוד מספר דברים על האופן שבו התלמוד מציג את מטטרון – תפקידו של מטטרון (או אחד מתפקידיו) הוא לכתוב את זכויותיהם של ישראל; הוא יכול לשבת כמו האל עצמו, בניגוד למלאכים אחרים וכמו האל עצמו; והדבר החשוב ביותר – הוא אינו העליון בהיררכיה השמימית, שכן יש מי שיכול "להוציא אותו" ולהכותלהכות אותו מכות אש. אזכור נוסף הוא בוויכוח בין "ההוא מינא" לבין רב אידית:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="אמר ההוא מינא לרב אידית: כתיב, "ואל משה אמר עלה אל ה'". 'עלה אלי' מיבעי ליה. א"ל,: זהו מטטרון ששמו כשם רבו, דכתיב, "כי שמי בקרבו". אי הכי ניפלחו ליה? כתיב, "אל תמר בו", - אל תמירני בו (בעברית."{{ש}}תרגום: אמר אותו המין לרב אידית: כתוב "ואל משה אמר: עלה אל ה'", "עלה אליי" היה צריך לומר? אמר לו: זהו מ"טמטטרון ששמו כשם רבו, שכתוב: "כי שמי בקרבו". ([שאלו המין:)] אם כך יעבדו ([עם ישראל)] אותו? ([השיב לו רב אידית:)] "אל תמר בו" - אל תמירני בו).|מקור=סנהדרין לחל"ח, ע"ב}}

לדעתו של [[אפרים אלימלך אורבך]],{{הערה|1=א. א. אורבך, '''חז"ל – פרקי אמונות ודעות''', ירושלים תשל"ו. עמ' 118-120.}} אין לראות בסוגיה במסכת סנהדרין מקור לדמותו של מטטרון בעיני חכמי התלמוד. השימוש בשם מטטרון הוא שימוש מקרי שאינו מעיד על ניסיון להבין בדיוק את תפקידו, ומדובר פשוט במלאך כלשהו שמשרת כשליח של האל. לדעת אורבך, הקביעה כי "שמו כשם רבו" הוא הוספה של מיסטיקנים שאינה מתאימה למגמת הסיפור המקורית, המנוגדת לתפיסה עצמית כלשהי של מלאך או של רשות כלשהי.

מטטרון מופיע גם בספרות שאינה מיסטית במובהק, לדוגמה ב[[תרגום המיוחס ליונתן]] לפסוק "{{ציטוטון|ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו..."}} ([[s:תרגום ירושלמי (יונתן) על בראשית|בראשית]] ה', 24כ"ד):

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והא"וּפְלַח ליתוהיחֲנוֹךְ עםבְּקוּשְׁטָא דייריקֳדָם ארעאה' ארוםוְהָא אתנגירלֵיתוֹהִי וסליקעִם לרקיעאדַיְירֵי במימראַרְעָא קדםאֲרוּם אִתְנְגִיד וְסַלִיק לִרְקִיעָא בְּמֵימַר קָדָם ה' וקראוּקְרָא שמיהשְׁמֵיהּ מטטרוןמִיטַטְרוֹן ספראסַפְרָא רבה (בעבריתרַבָּא."{{ש}}תרגום: ויתהלך חנוך את האלהים והרי אינואיננו עם דיירי הארץ, כי נמשך ועלה לרקיע במאמר לפני ה' וקרא שמו מ"טמטטרון הסופר הגדול).}}

כהקדמה להבנת דמותו של מטטרון, יש לבחון את ההתייחסות הכוללת למלאכים במיסטיקה היהודית הקדומה. בספרות ה[[אפוקליפסה|אפוקליפטית]], המלאכים משמשים בתפקידים שונים, מהם מיוחדים לעולם העליון ומהם משקפים תפקידים מקבילים בחצרות מלכים בני התקופה. כמו כן, הם נוטלים חלק בהנהגת הבריאה, וממונים על ממדים שונים של היקום. רבים מהמאפיינים האלה מצויים גם בספרות ההיכלות, אך כאן הפרספקטיבה היא של ההתעלות המיסטית או המאגית, זאת בניגוד לספרות האפוקליפטית שם המלאכים לרוב נזכרים בקשר לשליחות אלוהית ידועה. חשיבותם של המלאכים הולכת וגדלה בתקופת בית שני. כך ב[[קומראן]] וב[[מגילות מדבר יהודה]], בספרות הגנוסטית, וברחבי העולם ה[[הלניזם|הלניסטי]] בשלהי [[העת העתיקה]] (בעיקר ב[[מאגיה|ספרות מאגית]]). שינוי זה בהתייחסות אל המלאכים הוא בעקבות הפסקת ההתגלות הישירה של האל בעולם, דבר הגורם לצורך במתווכים שונים בין האל הטרנצדנטי לבין האדם. לתורת המלאכים בספרות ההיכלות יש שלושה מאפיינים: היסוד המיסטי, שמתבטא בכניסה של המיסטיקן למציאות אחרת, השונה מהמציאות הארצית; היסוד המיתי – ריבוי הכוחות האלוהיים, המרכבה; היסוד המאגי-ריטואליהמאגי־ריטואלי, שבו האדם יכול להשפיע על המציאות באמצעות המלאכים, בזיקה לפולחן ולריטואלים שמתקיימים במקדש השמימי .

[[גרשם שלום]] מעמידנו על כך שניתן לגבש את המסורות השונות בנוגע למטטרון סביב שתי דמויות שונות. הדמות הראשונה היא מטטרון כ"שר העולם", או "מלאך הפנים", ישות שנבראה בבריאת העולם או עוד לפני בריאת העולם. זהו מלאך קדום ורב עוצמה, שנמצא בדרגה גבוהה מאוד בהיררכיה המלאכית. יש לו תפקידים שונים: הוא הסופר השמימי ואחראי על כתיבת סודות וכן על כתיבת זכויותיהם של ישראל; הוא גם משרת בתור [[כהן גדול]] במקדש השמימי. המקורות לדמות כזו מצויות בספר שיעור קומה, בסיפורי התלמוד, וגם בפרקים מסוימים מספר היכלות. דמות שנייה היא זו של חנוך שמתעלה והופך להיות מלאך, מטטרון, והיא זו המוכרת לנו מהסיפור העיקר ב"היכלות". על פי סיפור זה, מטטרון כמובן שלאלא היה יכול היה להיות נוכח בבריאה או לשרת בתור "שר העולם". לפיכך, מסיק שלום, מסתבר כי כותבי ספרות ההיכלות הוסיפו את דמותו של חנוך העולה לשמים למטטרון הקדום, והשתמשו בדמות השנייה כדי להסביר את הראשונה. שילוב זה התרחש לא לפני סוף [[המאה ה-2|המאה השנייה לספירה]]. מטטרון כחנוך חסר מה[[תלמוד]] בשל הגישה השלילית שנקטו חכמי התלמוד כלפי [[חנוך]] באופן כללי.

שלום טוען גם כי דמותו של מטטרון עצמה כפי שהתגבשה בספרות ההיכלות היא גלגול של מלאכים אחרים שהיו קיימים קודם לכן, שרוב מאפייניהם נקלטו בדמותו. המלאך העיקרי עליו הוא מצביע הוא יהואל. שם זה מצוי בספרות המאוחרת יותר בתור אחד משמותיו של מטטרון, וכן מצוי בספרות הגנוסטית בת התקופה בתור שם של מלאך רב-כוחרב־כוח, ואף הוא נקרא "ה' הקטן" בדומה לכינוי של מטטרון המצוי בספרות ההיכלות. לדעתו, שם זה הוא שהיה במקור גם בסוגיות התלמודיות העוסקות במטטרון: אם נחליף את "מטטרון" ב"יהואל", יהיה הרבה יותר ברור מדוע ניתן לומר עליו ש"שמו כשם רבו". מטטרון היה בתחילה הכינוי של יהואל, כאשר לא רצו לומר את שמו במפורש, ולאחר מכן החליף את יהואל להחלוטין וקיבל את מאפייניו.

גם [[יוסף דן]]{{הערה|1=יוסף דן, '''המיסטיקה העברית הקדומה''', תל אביב תש"ן, 81-92. }} מסכים כי דמותו של מטטרון בספר היכלות בנויה משני היבטים שונים – מטטרון כשר העולם וככוח אלוהי ממשי, המאופיין ברבים מהמאפיינים של האל בעצמו; ומטטרון כחנוך בן ירד האדם. דן מציין כי החיבור השילוב שיצר בעל ספר היכלות בין שני היבטים אלו הוא ייחודי לספר, ואינו קיים בספרים אחרים במסורת המיסטית או האפוקליפטית קודם לכן. דן מוסיף גם נימוק להרכבה זו. הוא רואה את ספר היכלות כתגובה למציאותם של מיסטיקנים, שבדומה לדעתם של הגנוסטיקנים היו עשויים לראות במטטרון את האל הנמוך יותר, האחראי לבריאת העולם (ה"[[דמיורגוס]]", יוצר בראשית) לעומת האל העליון בהיררכיה, שלא ברא בעצמו את העולם. ספר היכלות מתפלמס עם דעה אפשרית זאת על ידי הרכבת דמותו של מטטרון לדמותו של חנוך בן ירד. שהרי, כפי שהעיר שלום, אם מטטרון היה במקורו אדם, הרי שהוא לא היה יכול נוכח בבריאה, ועל אחת כמה וכמה שלא היה יכול להיות יוצר בראשית בעצמו. ההמעטה השנייה של דמותו של מטטרון, עליה כבר דיברנו, היא בכך שענפיאל מכה אותו ששים מכות אש. בנוסף הוא "מעמידו על רגליו", דבר שמראה שהוא כבר לא מיוחד בקרב הכוחות העליונים בכך שמותר לו לשבת בדומה לאל, אלא כעת גם הוא חייב לעמוד, ואין סכנה שיטעו בו ויחשבו שהוא אל גם כן.

מלאך אחר אותו מזהה שלום עם מטטרון הוא [[מיכאל (מלאך)|מיכאל]], שבמקורות אחרים מוזכר שהוא משרת ככהן גדול במקדש השמימי, או שהוא המלאך החשוב ביותר בהיררכיה השמימית. מכיוון שמטטרון הוא שמקבל את המעמד הזה, ואף יש לו תפקיד בתור כהן גדול/בעל "משכן", הרי שהוא רכש לעצמו מאפיינים של המלאך מיכאל. מאפיין נוסף שייתכן שאימץ ממיכאל הוא הכינוי "שר העולם" המופיע במקומות מסוימים וגם בקערות השבעה מהמאות השישית עד השמינית. יוסף דן מציין כי ייתכן שענפיאל, מלאך שמוזכר בכמה מקומות במסורת המרכבה בתור מלאך חשוב בהיררכיה השמימית, היה זהה בתחילה למטטרון. לדעתו היה פיצול בין הדמויות שלהם בעקבות "ההורדה בדרגה" של מטטרון והחיבור שעשה בעל ספר היכלות בין מטטרון לחנוך. כאן, ענפיאל הוא המעניש את מטטרון בששים מכות של אש, ומכאן שהוא אף נעלה ממנו.{{הערה|1=יוסף דן, "ענפיאל, מטטרון ויוצר בראשית". ''[[תרביץ]]'' נ"ב, ג (תשמ"ג), 447-457 }}

[[משה אידל]] טוען כי יש קשר עמוק בין דמותו של מטטרון לבין זו של [[אדם הראשון]]. רוב הפיתוח של רעיון זה יהיה ב[[קבלה]] המאוחרת יותר, אך כבר בשלב זה, לדעתו, ניתן למצוא הדים לה. אידל מצביע על כך שבספרות הגנוסטית ישנה חשיבות ראשונה במעלה ל"[[אדם קדמון (קבלה)|אדם הקדמון]]" – האדם הראשון שנברא, שהוא גם ארכיטיפ של דמות האדם האידיאלית, שחציו אדם וחציו מלאך/אל. דמות כזו חסרה במסורת המיסטית היהודית הקדומה, אף על פי שפעמים רבות ישנן מקבילות רבות בין המסורת הזו לבין זו הגנוסטית. את השרידים למיתוס מעין זה הוא מחפש בדמותו של מטטרון. כך למשל העובדה שחנוך הוא השביעי לאדם בסדר הדורות מעידה על קשר ביניהם, שכן המספר שבע אינו מקרי בספרות המקראית או החוץ-מקראיתהחוץ־מקראית בת התקופה. מטטרון מולבש, במסורת ההיכלות, בבגדי אור (בדומה לאדם הראשון לפני החטא, על פי ה[[בראשית רבה|מדרש]]), וגודלו הוא מלא העולם כולו, כפי שאדם היה בתחילה. חנוך-מטטרוןחנוך־מטטרון מעוצב, לדעת אידל, כמתקן של [[חטא]]ו של אדם וכמגשים של יעודו המקורי. רעיון זה יתרחב עוד בקבלה המאוחרת יותר.

בתור מלאך רב-כוחרב־כוח, אין זה מפתיע שמטטרון מופיע לא מעט במסורת המאגית שהייתה רווחת תמיד לצד ה[[הלכה]] הממוסדת ולצד המסורת המיסטית, תוך זיקה וקשרי גומלין אליהם. בספרות ההיכלות עצמה, חלק מהאזכורים של מטטרון הם כחלק מ[[השבעה|השבעות]] למטרות שונות. כך למשל:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מי שהוא שונה רז הגדול הזה... בכל יום אחרי תפילתו יאמר אותו בטהרה בבית או בבית הכנסת: משביע אני עליך מטטרון עבדי ששמך כשם רבך, שתיזקק לי לעשות חפצי ויהיו פני מצהיבות ותהיה קומתי נאה לי ותהא אימתי מוטלת על הבריות ושמי הטוב ילך בכל מקומות ישראל ... ותצילני מכל רוחות ושדין ופגעים וליסטים ומכל בני אדם הרעים... בא"י שומע תפילה."}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="חנוך בן ירד היה משתמש בכח מטטרון להשיג ולידע ממשות ישיבתו... ומה שהוא אומר הפך בשרו ללפידי אש מורה על זה העניין, כאלו נתפשט מהעור הבהמות הטבעי ושב ללבוש תכונת הרוחניים... עד שנחשב כאילו הוא והוא הוא מתוך השגתו, ועל זה אמרו בפרקי מרכבה כי חנוך הוא מטטרון."}}

כאן אין דרמה של מהפך "עלייה לשמים" ושל "ששים מכות אש", אלא הטרנספורמציה היא אינטלקטואלית. במסגרת טרנספורמציה זו, מטטרון הוא הסמל להישג המיסטי הגבוה ביותר האפשרי, ולאידיאל הדתי המושלם.{{הערה|משה אידל, "מטטרון – הערות על התפתחות מיתוס ביהדות". '''אשל באר שבע''' ד' (תשנ"ו), 29-44; הנ"ל, ''פרקים בקבלה נבואית'', ירושלים 1990, 22 >}}

אצל ר' [[יצחק דמן עכו]] ובמקורות אחרים, מקובל שישנה כפילות בדמותו של מטטרון: קיים "מטטרון רבא" או מטטרון הנאצל, ומטטרון "רגיל". הראשון הוא למעשה חלק מהאלוהות – הוא הכבוד האלוהי, השכינה של הספירה העליונה או "יוצר בראשית", זאת לעומת מטטרון הרגיל שהוא-הואשהוא־הוא חנוך בן ירד שהתעלה, שהוא מלאך אך אינו חלק ממערכת ה[[ספירה (קבלה)|ספירות]]. על ידי פיצול זה מוסבר כיצד חנוך בן ירד הצליח להגיע ולהיות מטטרון, שכן אם מטטרון מזוהה עם אחת הספירות, כיצד יכול להיות שאדם יוכל לההפך אליו? אלא, שהוא רק "זכה להקראות מטטרון" ולא להיות מטטרון ממש. פעולתו של חנוך הובנה כפעולה של אדם שמייחד את הספירות האלוהיות על ידי מעשיו הטובים, וכתוצאה מכך מתעלה באופן רוחני, אך כמובן שאינואינו מגיע להיות ספירה אלוהית בעצמו אלא רק להיות מלאך תוך איחוד השכל האנושי בשכל האלוהי.

דמותו של מטטרון-חנוךמטטרון־חנוך כמשלימו ומקבילו של אדם מתפתחת בקבלה של תקופה זו. רעיון מסוג זה מתבטא באמירות שונות: הראב"ד, וגם ה"[[רעיא מהימנא]]", אומרים כי מטטרון הוא ה"דמות אדם" שראה [[יחזקאל]] על הכיסא, כלומר הוא "אדם עליון"; [[רד"ק]] אומר שחנוך עלה לגן עדן וחזר למצבו של אדם הראשון קודם החטא; ר' [[שלמה מולכו]] אומר שחנוך מהווה השלמה לאדם הראשון, וביצוע של רצונו המקורי של האל שהאדם יהיה שליט על כל הברואים, למטה ולמעלה. הזוהר אומר שחנוך קיבל ה"זהרא עילאה" של אדם הראשון, שנלקחה ממנו לאחר שחטא, ולכן היה יכול לחזור במקומו לגן העדן ואולי "לתקן" כך את חטאו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="וכד ברא קב"ה לאדם הראשון אעיל ליה בגנתא דעדן בחד לבוש יקר דנהורא דג"ע... ופרחו אינון לבושין מיניה וסליק' ליה נשמתא זהרא... וההוא זהרא עילאה הות גניזא בחד אוצר... כיון דאתא חנוך, ההוא זהרא עילאה נשמתא קדישתא נחתת ביה והוה חנוך בההוא רבו עילאה דשבק מיניה אדם."{{הערה|1= ''מדרש הנעלם על שיר השירים'', מובא אצל אידל, "חנוך הוא מטטרון", עמ' 156 }}}}

כך חנוך-מטטרוןחנוך־מטטרון הוא שנעשה לאדם העליון והאידיאלי, ומבטא את הפסגה שאליה יכול להגיע האדם.

דמותו של מטטרון הופיעה בסרט [[דוגמה (סרט)|דוגמה]] של הבמאי [[קווין סמית'|קווין סמית]]' משנת [[1999]] שם הוא מגולם על ידי השחקן [[אלן ריקמן]].{{ש}}כמו כן, דמותו של מטטרון הופיעה בסדרה [[על טבעי (סדרת טלוויזיה)|על טבעי]] כמלאך המשמש כסופר של אלוהים.

* הרב אילן חיים-פורחיים־פור, [http://otzarhayahadut.torani.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%98%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9F/ מטטרון בתפיסת הרמב"ן], אתר אוצר היהדות.