ספירת העומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref לכה דודי של קהילות אשכנז
#1Lib1Ref פרטים
שורה 188:
*פיוטי שבת שנייה לאחר פסח: "יוצר" – ארנן חסדך מאת [[יוסף טוב עלם|יוסף בר שמואל]], "אופן" – יחיד ערץ, מאת יעקב. "מאורה" – איומתי שמחי, מאת שמואל בן רבי יהודה הכהן. "זולת" – אל קל חי ארנן (פזמון:אל דמי לך), [[שמעון בן יצחק|שמעון ברבי יצחק]]{{הערה|1=[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941 על הפיוט], הרב משה יהודה רוזנווסר.}}. "גאולה" – שנותינו ספו (פזמון:ה' עד מתי), מאת רבי [[שלמה אבן גבירול]].
*פיוטי שבת שלישית לאחר פסח: "יוצר" – אומץ דר חזקים, מאת שלמה הקטן. "אופן" – לבעל התפארת מאת [[בנימין בר זרח]]. "אהבה" – סגולתי מלוכה אזרתיך, מאת רבי משולם ברבי משה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21304&st=&pgnum=365&hilite= ראש דבר לספר ההשלמה], באתר היברובוקס.}}. "זולת" – אריות הדיחו פזורה (פזמון:חושה לעזרתי), מאת רבי [[יוסף טוב עלם]], "גאולה" – שדודים גדודים (פזמון: למה לנצח תשכחנו), מאת שלמה.
*פיוטי שבת רביעית לאחר פסח: "יוצר" – אשיחה בדברי נפלאותיך, "אופן" – ידודון ידודון שנאני שלהבת, מאת יעקב. "אהבה" – סגולתי איומה נשאתי, מאת אלעזר. "זולת" – אלוקי בך אחבק (פזמון:אל תרחק ממני), מאת רבי [[אפרים מרגנסבורג|אפרים ברבי יצחק]]. "גאולה" – שכולה אכולה למה תבכי, (פזמון:ה' מלך), מאת רבי שלמה (כנראה אבן גבירול).{{הערה|אם קוראים בשבת זו פרשת בהר, מחליפים פיוט זה ו"יקוש בעניו" משבוע הבא. עיין [http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=762&hilite= עמ' 745] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=769&hilite= עמ' 752].}}
*פיוטי שבת חמישית לאחר פסח: "יוצר" – אגורה באהלך עולמים, מאת אליה{{ביאור|הרב מאיר גאנז (מחזור אלטונה) העלה שני זיהוים אפשריים: רבי אליה הזקן מ[[בעלי התוספות]], שהוזכר במסכת קידושין דף מ"א, או שהוא רבי אליהו בן שמעיה שחיבר מספר סליחות.}}. "אופן" – יקודי אש, מאת יעקב. "אהבה" – סגולתי משכתיך חסד, מאת מנחם. "זולת" – אלוקים לא אדע זולתך, (פזמון:עד מתי ה'), מאת רבי אפרים ברבי יצחק. "גאולה" – יקוש בעניו (פזמון:אחרי נמכר), מאת רבי יצחק (כנראה [[רי"ץ גיאת]]).{{הערה|קראו פרשת בהר בשבת שעברה, מחליפים פיוט זה ו"שכול אכולה למה תבכי" משבוע שעבר. עיין [http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=762&hilite= עמ' 745] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=769&hilite= עמ' 752].}}
*פיוטי שבת לפני שבועות – "יוצר" – אהלל בצלצלי שמע, מאת בנימין. "אופן" – אורחות אראלים. "אהבה" – איומתי יונה יעלת חן, מאת רבי [[יצחק בן ראובן אלברגלוני]]. "זולת" – אלוקי אקראך במחשב (פזמון:אל דמי לך), מאת רבי שמואל ברבי יהודה. "גאולה" – יונה נשאתה על כנפי נשרים (פזמון: ואדעה כי אין זולתך לגאול), מאת רבי [[יהודה הלוי]].
*פיוטי שבת אחרי שבועות - "יוצר" - אדיר ונאה בקדש מאת [[מאיר ש"ץ|מאיר בר יצחק]]. "אופן" - כבודו אות. "מאורה" - אשר יחדו מאת אברהם בר שמואל.{{הערה|זה מאורה לשבת נשא; אם קוראים בהעלותך, אומרים במקומו מאורה אשר יצר מאת רבי [[אפרים בן יצחק מרגנשבורג]].}} "זולת" - אור ישראל וקדושו מאת [[יוסף טוב עלם|יוסף בן שמואל (טוב עלם)]].
שורה 197:
* בשבת השניה אחרי ר"ח אייר, אומרים זולת "א-להים אל דמי לך". הוא חתום בנימין, וכנראה נכתב ע"י [[בנימין בן זרח]].
* בשבת השלישית אחרי ר"ח אייר, אומרים זולת "אתה א-להים וזולתך אין עוד". הוא חתום משלם, וכנראה נכתב ע"י [[משולם בן קלונימוס]].
* בשבת פרשת בהר, אומרים זולת "אחרי נמכר גאלה תהיה לו" מאת [[שמואלברוך בן ברוךשמואל]], אחד מבעלי התוספות. תמיד מחליפים את הסדר כדי שהזולת הזה ייאמר בשבת בהר (או בהר בחוקותי).
* בשבת שלפני שבועות, אומרים אהבה "אותך כל היום קוינו" מאת רבי [[אפרים בן יצחק מרגנשבורג]], וזולת "א-להים באזנינו שמענו" מאת ה[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]]. בנוסף, ברוב קהילות אשנכנז המערבי, נוהגים לומר [[אב הרחמים]] רק בשבת זו ובשבת חזון,{{הערה|[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=252 עמ' 233].}} ובקצת קהילות אשכנז נוהגים לערוך יזכור קצר בשבת זו.{{הערה|מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 549 ואילך.}}