מלאך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נדנד (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 24456753 של 2.53.56.30 (שיחה)
אטימולוגיה
שורה 8:
 
==מלאכים בתנ"ך==
ב[[עברית מקראית]], בדומה לשפות שמיות נוספות (כמו ערבית) משמעות המילה מלאך היא שליח (מהשורש הנדיר ל-א-כ). מדובר על שליח בשר ודם או על שליח ה'. ישנן כמה עשרות דוגמאות בכל אחת מן ההופעות הללו. בלשון חכמים, הצטמצמה משמעות המילה מלאך למובן של שליח מאת ה'.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גד בן עמי צרפתי|שם=תולדות מלים|כתב עת=לשוננו לעם|עמ=175|שנת הוצאה=תשמ"ט-תש"ן}}</ref>
ב[[עברית]], משמעותה הראשונית של המילה "מלאך" היא "שליח";{{הערה|1="וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי..." ([[ספר במדבר]], פרק כ"א, פסוקים 21-22)}} אולם בשל התייחסויות חוזרות ל"מלאך האלוהים" ב[[תנ"ך]], נוצרה המשמעות הנוכחית.
 
בסיפורי המקרא מובאות התגלויות רבות של מלאכים לבני אדם, לדוגמה: [[שלושת המלאכים בבית אברהם|שלושת המלאכים]] ששולח [[אלוהים]] אל [[אברהם אבינו]] והמלאך שבא לבשר ל[[מנוח]] על הולדת בנו [[שמשון]] כמו כן מלאכים מודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום ומלאך נשלח אל גדעון כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות [[אי נראות|רואים ואינם נראים]]. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך ב[[ספר דניאל]] מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: [[מיכאל]] ו[[גבריאל]].