|
|
|
הכתר הדני ביטל את שליטתו הבלעדית במסחר וב-[[18 באוגוסט]] [[1786]] העניק לרייקיאוויק צ'רטר כעיר שוק. שנת 1786 נחשבת לתאריך היסוד של העיר; ב-[[1986]] היא חגגה 200 שנה להיווסדה. זכויות הסחר היו עדיין מוגבלות לאזרחי הכתר הדני, והסוחרים הדנים המשיכו לשלוט מסחרית באיסלנד. במהלך העשורים הבאים התרחבו עסקיהם. לאחר [[1880]] התרחב [[סחר חופשי|הסחר החופשי]] לכל האזרחויות והחלה לגדול השפעתם של הסוחרים האיסלנדים.
תנועה לאומנית השיגה הרבה השפעה רבה במאה ה-19 והרעיונות לעצמאות איסלנדית נפוצו. רייקיאוויק כעיר היחידה של איסלנד הייתה כור ההיתוך לרעיונות אלו במדינה. תומכי עצמאות איסלנד הבינו שרייקיאוויק חזקה היא יסוד חשוב להשגת מטרה זו. כל השנים הגדולות בהיסטוריה של מאבק העצמאות ניכרים ברייקיאוויק גם כן. בשנת [[1845]] ה[[אלת'ינגי]], האספה הכללית שהאיסלנדים הקימו ב-930, הוקם מחדש ברייקיאוויק לאחר שלא היה פעיל מספר עשורים קודם לכן כאשר היה ממוקם בתינגווליר. בתקופה זו פעל האלת'ינגי רק כאספה מייעצת שמטרתה לייעץ למלך על ענייני איסלנד. מיקום האלת'ינגי ברייקיאוויק הקים ביעילות את העיר כבירת איסלנד. ב-[[1874]] קיבלה איסלנד חוקה ויחד איתה האלת'ינגי קיבל סמכויות חקיקה מוגבלות והפך למוסד שבמהותו קיים עד היום. הצעד הבא היה להעביר את רוב הסמכות הביצועית לאיסלנד והדבר נעשה על ידי [[אוטונומיה]] ב-[[1904]] כאשר משרד השר לאיסלנד הוקם ברייקיאוויק. הצעד הגדול ביותר לקראת איסלנד עצמאית נעשה ב-[[1 בדצמבר]] [[1918]] כאשר איסלנד הפכה למדינה ריבונית תחת הכתר הדני, ממלכת איסלנד.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 עיקר הצי האיסלנדי הגדל של מכמורות דיג הפליג מרייקיאוויק וייצור דגי קוד מלוחים היה המפעל הראשי אך [[השפל הגדול]] פגע ברייקיאוויק קשה וגרם לאבטלה ומאבק איגודי פועלים, שלעיתים היה אלים.
|
