יוסף איש רוסהיים – הבדלי גרסאות

רבי '''יוסף בן גרשון איש [[רוסהיים]]''' {{אנ|Rosheim}} ([[1478]]–[[1554]]), מכונה: '''רבי יוסלמן'''; ב[[גרמנית]]: '''Josel von Rosheim''', היה [[שתדלן]] [[יהודים|יהודי]] בחצרות [[מלכים וקיסרים גרמניים|קיסרי גרמניה]]. צאצא למשפחת לואנס, מצאצאי [[רש"י]]. היה ידוע גם כ[[תלמיד חכם]] וכ[[מקובל]]. כתב [[ספר]] בשם "דרך הקדש" ([[1531]]) בעניינים של יראה ועבודת ה' ש[[חיבור אבוד|אבד]], למעט חלק קטן ממנו, ואת "ספר המקנה" העוסק בחלקו בענייני [[קבלה]].

כבר בצעירותו החל לפעול למען היהודים, וככל הנראה סייע בסיכול תוכניותיו של [[יוהנס פפרקורן]].

חי ברוסהייםב[[רוסהיים]] {{אנ|Rosheim}} שב[[אלזס]] ופעל לטובת כלל [[יהדות גרמניה|יהודי גרמניה]] החל משנת [[1510]], בה נתמנה בידי הקהילה היהודית כממונה על יהודי אלזס, וב-[[1529]] הפך תפקידו באופן רשמי ל"ממונה על היהודים ב[[הקיסרות הרומית הקדושה|קיסרות הרומית הקדושה של האומה הגרמנית]]"{{הערה|גרמנית: Befehlshaber der gemeinen Juden-schaft im Heiligen Römischen Reich deutscher Nation}}. מינויים אלו, ככל הנראה אושרו בידי הקיסר [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]], ומאוחר יותר בידי נכדו, הקיסר [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל החמישי]] באספת הממלכה ב[[וורמייזא]], ב-[[1521]]. הידיעה האחרונה על פעולה שלו למען היהודים היא מ-[[1552]], במשא ומתן עם נסיך [[באדן וירטמברג|וירטמברג]], על מעבר היהודים בארצו לאחר גירושם משם. נפטר ברוסהיים סמוך לימי ה[[פסח]], בשנת [[שי"ד]] ([[1554]]) בגיל 76.