כתיבה ממזגת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שלבים בכתיבה ממזגת: תיקנתע שגיאת כתיב תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שינויי נוסח, דיוקים בתוכן הכתיבה, פרוט דרכי אזכור הכותבים, הרחבה לעבודות חקר הנשענות על סקירה ספרותית. |
||
שורה 1:
'''כתיבה ממזגת''' היא מיזוג של
לכתיבה ממזגת שמות נוספים כגון: סקירה ממזגת/סקירה ספרותית/סקירה תאורטית.
שורה 19:
* הכללה (יצירת הכללות)
* הבניה (הבניית הטקסט מחדש בהתאם לנושאים שרוצים למזג). כאשר נדרשים לשלב מידע מתוך טקסטים אחדים, אין מסתפקים בהצגת המידע מן המקורות בזה אחר זה, אלא על הכותבים לאסוף מכל אחד מהמקורות רק את המידע הרלוונטי לנושא, לערוך את המידע שנאסף בסדר שיתאים למטלה ולהציגו באופן ראוי.
* על הכותב לנסח את הדברים בעצמו ולא להעתיקם מן המקורות. היצמדות לניסוח של המקור
* בכתיבת המיזוג הכותב עוסק בקריאה מעמיקה של מקורות המידע ובודק מה היחס בין הטקסטים השונים: ניגוד (לעומת זאת...) הוספה (מוסיף...) הסכמה (הכותבים מסכימים ש...)
* לאחר הקריאה המעמיקה, בדרך כלל נעזרים בטבלת השוואה בין הטקסטים. הטבלה מסייעת לארגן בקלות את פרטי התוכן ממגוון מקורות המידע. את הטבלה בונים מעמודה לציון כל טקסט, ושורה לציון כל תבחין, ולבסוף עמודה נוספת לסיכום השוויון והשוני (המאחד והמייחד) בין הטקסטים.
*לאחר מכן כותבים על פי הטבלה טקסט רציף אשר סוקר את כל הטקסטים השונים לפי התבחינים הרצויים בהתייחסות לצדדים השווים שבהם והצדדים השונים שביניהם.
* קריאה סופית: לאחר הכתיבה הממזגת, הכותבים קוראים את הסקירה ברצף כדי לבדוק שהכול ערוך כהלכה. בודקים האם כל המידע הרלוונטי נכתב, האם כל המידע שנכתב הוא רלוונטי, המידע שנכתב הוא נכון ומדויק, האם יש חזרות מיותרות, האם יש יצירת הכללות, האם סדר העניינים הגיוני, האם יש קישור ברור בין הפרקים ובין הסעיפים בסקירה, האם יש זרימה טובה של הטקסט מנושא משנה אחד לאחר ובתוך כל אחד מהם או שמא ניכרים סימני "גזירה" ו "הדבקה" מן המקורות, האם יש שימוש בפועלי מסירה והבעה, האם המשפטים בנויים כהלכה, בדיקת שגיאות כתיב, פיסוק, האם סגנון הטקסט אחיד, האם ישנה הסתמכות על מקורות המידע בגוף הטקסט ובסיומו.{{הערה|שם=הערה מספר 20170208050944:1}}
== התייחסות אל כותבי הטקסטים המקוריים. ==
* הסקירה הינה גם סוג של "סיכום בורר" של הטקסטים השונים תוך השוואה ביניהם ועל כן יש לכתוב את הדברים בשם אומרם ולא לכותבם כאילו כותב הטקסט הממזג כותב אותם מדעתו. על כן לאורך כל הכתיבה הממזגת יש לציין את כותבי הטקסטים המקוריים בגוף שלישי - "הכותב אומר\ מציין\ מוסף\ מתנגד וכדו'.
* ההתייחסות אל הכותבים המקוריים איננה על פי הכותרת אשר הם בחרו למאמריהם אלא על פי שם משפחתם ושנת פרסום כתיבתם, את שנת פרסום המאמר נהוג לסמן בסוגרים, לדוגמא: מזרחי (2014) טוען ש... לעומתו כהן (2016) מציין ש...
* באופן עקרוני סקירה ספרותית כשמה כן היא - מביאה את דברי כותבי הטקסטים המצויינים בה, והיא איננה מאמר דעה בהגדרתה. אם זאת בעבודות חקר אשר נבנות על סקירה ספרותית (עבודת סמינריון כמותית)ניתן להוסיף דעה אישית מבוססת של הכותב ולצרפה למחקר.
* מכיוון שמצד אחד אנו רוצים לשמור על רצף קריאה נוח ומצד שני אנו מעוניינים שניתן יהיה להתחקות אחר מקורות הכתיבה לכן כאמור לעיל האזכור של כותבי הטקסטים בתוך הכתיבה הממזגת הוא מינימליסטי, אך מאידך בסוף העבודה יש לכתוב ביבליוגרפיה בה יצויינו בהרחבה כל המקורות המוזכרים בטקסט על פי סדר ה: א-ב של שמות המשפחה של הכותבים, ושם יש לציין: שם משפחה, אות ראשונה משמו הפרטי של הכותב, שנת פרסום, שם המאמר כלומר הכותרת שלו, מקום פרסום המאמר.
== מבנה התוצר ==
טקסט ממזג מתחיל במשפט פתיחה/פתיח ובו מציגים את נושאי המיזוג בהכללה מבלי להתייחס לפרטי פרטים, בחלק זה יצויין הנושא המרכזי שעליו נעשית הסקירה. בגוף הטקסט הממוזג
== קישורים חיצוניים ==
|