שבועה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אריאל מייקלסון (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 30:
כיום נדירים מאד המקרים בהם נמסרות שבועות בבית המשפט, וכיום מזהירים את העד כי הוא חשוף לעונשים הקבועים בחוק{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מור חזן|שם=דיני ראיות - שבועה|כתב עת=(טרם פורסם)}}}}.
== שבועה
=== שבועה במקרא ובחוקי המזרח הקדום ===
במקרא, שבועה מופיעה פעמים רבות בסיטואציות בין אישיות בעלות אופי משפטי אך מחוץ לכותלי בית הדין<ref>שבועת אברהם לאבימלך, בראשית כא; שבועת עבד אברהם לאברהם, בראשית כד; שבועת עשו ליעקב, בראשית כה; שבועת אבימלך ויצחק, בראשית כו; שבועת יעקב ללבן, בר' לא; שבועת יוסף ליעקב, בר' מז; דוגמאות סיפוריות כאלה יש עוד לרוב. בויקרא ה מופיעה לראשונה גם התייחסות לעניין שמתקפת את המשמעות שיש לשבועה וקובעת שהתעלמות מקיום שבועה להרע או להיטיב מחייבת בקרבן.</ref>. גם בסיטואציות של שבועת אלוהים לאדם לא נעסוק. נתמקד בדינים בהם המערכת המשפטית דורשת מאיש או מאישה העומדים בפני בית הדין להישבע. הדוגמה הראשונה לכך במקרא נמצאת בפרשת סוטה שם נדרשת האישה הסוטה להישבע על ידי הכהן<ref>אמנם, אין מדובר בבית דין במובן הרגיל. אך לא ניתן להתעלם מכך שהכהן מייצר הכרעה ופסק דין באמצעים העומדים לרשותו. במדבר ה יט</ref>. יתר האזכורים לשבועה הם חלק מדיני עדות שקר – למשל, "אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה" ובהמשך "אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר".
מקבצי חוקים נוספים אנו מקבלים את הרושם שעדות בשבועה נמצאת בשימוש נרחב למדי בעת העתיקה. ב[[חוקי אשנונה]] (מהאלף השני לפנה"ס) כתוב: "אם בית האיש התמוטט... ונעלם הפיקדון אשר נמסר לו, ישבע בעל הבית באלוהים בשר היכל תישפך לאמר: יחד עם רכושך אבד רכושי, לא פעלתי אוון או מעשה תרמית. אין לבעל הפיקדון דברים עליו".<ref>סעיף 37 בחוקי אשנונה; אברהם לבנון, '''קבצי חוקים של העמים במזרח הקדמון''', חיפה, תשכ"ז (1967), עמ' 64.</ref> באופן דומה מוזכר בספר החוקים [[חתים|החתי]]: "איש כי יאסור שור, סוס,..., ומת בהמה כמוה ייתן תחתיה. אך אם יטען "בידי שמיים מתה" – ישבע"<ref>סעיף 75; לבנון, עמ' 159.</ref> גם בלוחות של [[חוקי אשור התיכונה]] יש ביטויים למעמדה הקובע של שבועה בסיטואציות משפטיות, למשל – "אם אישה הנשואה לאיש גנבה מאומה מביתו של איש אחר,..., בעל הרכוש הגנוב ישבע "מעולם לא הרשיתי לה לקחת" ... בעל הרכוש הגנוב אותה ייקח ואת אפה יקטום"<ref>לוח א' סעיף 5; לבנון עמ' 121.</ref>. גם אצל השבטים ה[[בדואים]] יש הסתמכות רבה על שבועות כתחליף לדרכים אחרות להצדקת תביעות.<ref>לבנון עמ' 207. לבנון מביא בספרו כעשרים וריאציות שונות של שבועות בדואיות ומציג את הפרוצדורה השבועתית כולה כפי שהיא מתנהלת בקרב השבטים הערביים.</ref>
=== יסודות השבועה מבחינה דתית ===
השבועה מורכבת משלושה יסודות מהותיים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=משה שטרנברג|שם=על שבועת עדים: טבעה, טעמה ותכליתה|כתב עת=הד המשפט|כרך=א|עמ=357|שנת הוצאה=תשי"ז-ח}}}}:
# התחייבות לומר אמת;
| |||