ויקיפדיה

בועז משעולי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סקריפט החלפות (, ארגו, ארצות הברית, שווייץ, ממדי, פרויקט, ייעודי, נמנ עם, ]], עסק), קו מפריד בטווח מספרים, תיקון כיווניות הערת שוליים, החלפה (הפכה ל)
שורה 1:
[[קובץ:Boaz Misholi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בועז משעולי מציג את מערכת "טרילוג" בחברת אפרת, 1986]]
'''בועז משעולי''' (נולד ב-[[11 בנובמבר]] [[1951]]) הוא מחלוצי ה[[הייטק]] בישראל. הוא היה שותף להקמה, לניהול ו[[יזם|ליזום]] של שורה של חברות מוכרות כ[[קומברס]], ורינט, DSP, פאנדטק, ורסמד, ואחרות, שמהן ועל ידי מנהלים שצמחו בהן התפתחו עשרות חברות הייטק מצליחות.
 
==ביוגרפיה==
בועז משעולי נולד וגדל ב[[רמת גן]]
{{הערה|גולן חזני, רומניה זה לא רק בוקרשט, [[ידיעות אחרונות]], 27 בפברואר 2007, עמ' 8.}}
ולמד בתיכון [[אורט סינגלובסקי]], בצה"ל שירת ב[[נח"ל מוצנח|נח"ל המוצנח]]. בעל [[תואר ראשון]] בהצטיינות ב[[הנדסת מחשבים]] מה[[הפקולטה למדעי המחשב (הטכניון)|טכניון]]; בתקופת לימודיו ל[[תואר שני]] נמנה עלעם סגל ההוראה של [[הפקולטה להנדסת חשמל (הטכניון)|הפקולטה להנדסת חשמל]].
{{הערה|שם=חדשות מחלקה ראשונה|[http://www.news1.co.il/Archive/006-D-1570-00.html ביוגרפיה של בועז משעולי], באתר [[חדשות מחלקה ראשונה]]}}
{{הערה|שם=חלק שמונה|Section 8: Management. in: Efrat/Tavor Business Plan, February 6 1982, p. 32}}
 
בשנת 1972 הצטרף לחברת שרנוע אלקטרוניקה, והיה חלק מצוות הפיתוח בראשותו של המהנדס גיל חגיז, שפיתח מחשב מסחרי שנמכר בעולם.
{{הערה|[[מעריב]], יום שלישי, 20 באפריל, 1976; עמוד 8.}}
{{הערה|מעריב, יום שני, 28 במרץ 1977; עמוד 40.}}
{{הערה|מעריב, יום שישי, 2 בפברואר 1979; עמוד 33.}}
 
בשנים 1978-19751975–1978 היה בעל חברת ייעוץ, שפעלה במימושי מבוססי מעבדי מיקרו.
{{הערה|שם=חדשות מחלקה ראשונה}}
ב-1978 הזמינה אותו חברה מ[[סטמפורד (קונטיקט)|סטמפורד]], [[קונטיקט]], בה ניהל פרוייקטפרויקט פיתוח של מערכת שסיפקה מענה קולי של 20 אלף שיחות טלפון בשעה, והוטמעה ברשת חנויות הכלבו [[מייסיס]].
{{הערה|Business profile: Boaz Misholi, High-Tech Wiz-Kid – New Breed of Enterpreneur in Israel. New York Times International, December 7-8 1985.|שמאל=כן}}
{{הערה|שם=חדשות מחלקה ראשונה}}
{{הערה|שם=דורון פלי|Doron Pely. Vocal message in your mail, The Jerusalem Post, February 4 1987.}}
שורה 24:
'''חברת Efrat Corporation, ארצות הברית. בית תוכנה וחברת ייעוץ לפיתוח'''
 
בשנת 1980 הקים משעולי ב[[ארצות הברית]] את חברת "אפרת", שפיתחה טכנולוגיות חדישות ל[[עיבוד אותות ספרתי|עיבוד ספרתי של אותות ]] ולארכיטקטורה חדשנית של טיפול מחשב ב[[מולטימדיה]].
{{הערה|שם=בינה מלאכותית|בינה מלאכותית ודואר אלקטרוני מדבר, האלקטרוניקה בישראל (88) 85 / 5, עמ' 54, 57.}}
החברה העניקה שירותי פיתוח בתחומי ה[[תוכנה]] וה[[חומרה]] לפרויקטים שונים, ביניהם לחברת המחשבים [[Fujitsu]] ומרכז התכנון של ITT, שעסק בפיתוח מרכזייה ציבורית לחברות טלפון.
{{הערה|שם=חדשות מחלקה ראשונה}}
{{הערה|הצד של היזם: משקיע שאפשר לבכות על כתפו, מעריב, 2 בפברואר 1988, עמ' E25.}}
שורה 32:
{{הערה|שם=בינה מלאכותית}}
{{הערה|שם=חלק שמונה}}
 
במסגרת פעילותה של חברת אפרת, הגה בועז משעולי את הקונספט של תיבות קוליות, והחל לפתח ארכיטקטורה שתדע לטפל באגירה והעברה של מידע [[מולטימדיה]] על ידי מחשב, וב[[אלגוריתם]] חדש לייצוג דיגיטלי של דיבור.
{{הערה|[https://patents.justia.com/inventor/boaz-misholi רשימת פטנטים של בועז משעולי]}}
 
'''הקמת חברת אפרת טכנולוגיה עתידית, תל אביב. הבסיס של חברת קומברס'''
 
בשלהי שנת 1982 הקים בועז משעולי בישראל את אפרת טכנולוגיה עתידית;
{{הערה|לפי [https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/YALKUT-2886.pdf הודעות בדבר רישום חברות], עמ 24, החברה נרשמה ביום 23 בדצמבר 1982 (תצלום של ילקוט הפרסומים 2886, י"א בשבט התשמ"ג, 25 בינואר 1983, עמ' 834).}}
שותפיו היו פרופ' [[יחיעם ימיני]] מ[[אוניברסיטת קולומביה]] וגיסו, איש הכספים, [[קובי אלכסנדר]]. בתוכנית העסקית הראשונה מיוני 1982 פעל בועז משעולי כנשיא (president), יחיעם ימיני כמדען ראשי (chief scientist) וקובי אלכסנדר כסמנכ"ל כספים (chief financial officer).
{{הערה|שם=חלק שמונה}}
 
באפרת השקיעו קונצרן אסקום משוויץמשווייץ, חברות [[תדיראן]], [[אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן|אמפל]], "שירסון אמריקן אקספרס" {{אנ|Shearson}}, {{כ}} ADP, [[ליהמן ברדרס]], [[קרן הון סיכון]] אמריקאית ומשקיעים פרטיים אמריקאים
{{הערה|שם=הדואר המדבר של אפרת}}
{{הערה|שם=גבי קסלר}}
{{הערה|Efrat has something to say on voice mail systems. Industrial Israel, February 1985, p. 96-97.|שמאל=כן}}
{{הערה|עדנה איס, קונצרן "אסקום" משווייץ השקיע 6 מיליון דולר ב"אפרת טכנולוגיה", ידיעות אחרונות, 12 בנובמבר 1989, עמ' 9.}}
והיא קיבלה מענקים מ[[קרן בירד]] ולשכת [[המדען הראשי]] במשרד המסחר והתעשייה.
{{הערה|המחשב מדבר לשפופרת, מעריב, 23 בפברואר 1988, עמ' E31.}}
{{הערה|שם=הדואר המדבר של אפרת}}
ה[[ניו יורק טיימס]] הקדיש למשעולי כתבת דיוקן בה תיאר אותו כמייצג דור חדש של יזמים וכינה אותו "whiz kid".
{{הערה| Business profile: Boaz Misholi, High-Tech Wiz-Kid – New Breed of Enterpreneur in Israel. New York Times International, December 7-8 1985.|שמאל=כן}}
 
עם רישום החברה ותחילת פעילותה בועז משעולי וקובי אלכסנדר כיהנו כמנכ"לים משותפים, כשמשעולי היה אחראי על תחומי השיווק, הפיתוח העיסקיהעסקי והפיתוחים הטכנולוגיים, וקובי אלכסנדר היה אחראי על הניהול פיננסי של החברה.
{{הערה|שם=גבי קסלר}}
 
'''הקמת חברת קומברס בארצות הברית'''
 
אנשי אפרת הגיעו למסקנה שלצורך פעילות בשוק בארצות הברית, ולצורך גיוסי הון לחברה, יהיה קל יותר אם החברה תהיה רשומה בארצות הברית, עם שמות שיצלצלו טוב באנגלית. הם שינו את שם מערכת התיבות הקוליות מ"תבור" ל-"Trilogue", והוחלט על "הפיכת שרוול" והעברת כל בעלי המניות בחברת אפרת לבעלות על חברת אם שהוקמה בניו יורק בתחילת 1984 בשם Comverse Technolohy Inc. בועז משעולי וקובי אלכסנדר נשאו בתארים יו"ר ומנכ"ל משותפים. מערכת "Trilogue" נרכשה בידי עשרות מוסדות ואירגוניםוארגונים, ביניהם מינהל השירותים הכלליים של [[הממשל האמריקני]] ו[[אוניברסיטת מישיגן]]. בינואר 1987 הונפקה קומברס ב[[בורסת ניו יורק]].
{{הערה|שם=דורון פלי}}
{{הערה|שם=הדואר המדבר של אפרת}}
{{הערה|[[דודי גולדמן]], חברה ישראלית מנסה לפתח מחשב מדבר..., [[ידיעות אחרונות]], 19 בינואר 1987, עמ' 6.}}
{{הערה|טל שחף, סניף "אפרת" בארה"ב גייס 7 מיליון דולר, מעריב, 11 בינואר 1987, עמ' 16.}}
 
כחלק מפעילותו בניהול קומברס, הקים שורה של פעילויות שהפכו לימים לחברות ורינט, טלמסר, DSP, ואחרות.
בועז משעולי פעל כמנכ"ל ויו"ר משותף בקומברס עד שנת 1988.
{{הערה|Fundetech Prospectus, BancAmerica Robertson Stephens, CIBC Oppenheimer, Lehman Brothers, p. 47.|שמאל=כן}}
לאחר מכן ועד לשנת 1992, המשיך ופעל כחבר [[דירקטוריון]] בקומברס.
 
'''פעילות באפרת שהפכה לימים לחברת ורינט'''
 
בשנת 1983 הגה בועז משעולי את פיתוחו של מערך דיגיטלי חדשני עבור [[חיל המודיעין]], אשר יחליף את השיטות והכלים שבהן בוצעה האזנה לערוצי דיבור אחרים עד אותה עת. המערכת איפשרה להפוך את כל המידע הקולי האנלוגי לדיגיטלי, סיפקה לאיש צוות ההאזנה תחנת עבודה יעודיתייעודית, ואיפשרה להפעיל טכניקות מתחום העיבוד הספרתי של אותות כגון: ניקוי רעשי רקע, זיהוי הדובר וזיהוי שפת הדיבור. מערכת זו יצרה מהפכה בתחום ונמכרה לממשלות רבות לשימוש בתחומי המודיעין. לימים בוצעה הפרדה של חטיבה זו מחברת קומברס והיא הפכה להיות חברתלחברת "ורינט" {{אנ|Verint Systems}} שהמשיכה לצמוח בהצלחה.
{{הערה|[https://verintold.wixsite.com/verintshistory ראשית ימיה של ורינט]}}
 
'''הקמת פעילות באפרת שהפכה לימים לחברת DSP'''
 
בשנת 1986 העביר בועז משעולי צוות פיתוח בחברת אפרת שהתמחה בעיבוד ספרתי של אותות ויזם את הקמתה של חברת קולטוק בע"מ. צוות החברה כלל את ד"ר ולדימיר קופרמן, שבתאי אדלסברג ואיתמר דרורי. בהמשך נרכשה החברה על ידי [[דוידי גילה]] ששינה את שמה ל-DSP, בהמשך פוצלה DSP לשתי חברות: האחת הונפקה ב[[נאסד"ק]] והשנייה נמכרה ל[[אינטל]].
{{הערה|המחשב מדבר לשפופרת, מעריב, 23 בפברואר 1988, עמ' E31.}}
{{הערה|עמי גינזבורג, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1528712 יזם שהצמיח 50 מיליונרים. בדולרים - לא בשקלים], הארץ, 31 באוקטובר 2011}}
 
'''הקמת חברת אאורה השקעות והנפקתה בבורסה לניירות ערך בתל אביב'''
 
בשנת 1992 יזם את הקמתה של חברת "אאורה", חברת השקעות שנסחרה ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]]. בועז משעולי פעל כמנכ"ל ויו"ר שלה עד שנת 2000, שנה בה [[יצחק תשובה]] רכש את גרעין השליטה. במסגרת השליטה הצטרף משעולי כיו"ר פעיל ומשקיע מוביל להקמת חברות הייטק, ביניהן: חברת "פאנדטק" שנסחרה בנאסד"ק,
{{הערה|שי שלו, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=108587 בועז משעולי חוזר לוול-סטריט: פאנדטק תנפיק לפי שווי של 100 מ' ד'], [[גלובס]], 12 בפברואר 1998, עמ' 38.}}
"ורסמד" שנמכרה ל[[ג'נרל אלקטריק]],
{{הערה|אפרת פרץ-הרפז, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000327082 ג'נרל אלקטריק רכשה את ורסמד; שווי העסקה מוערך בכ-40 מיליון דולר], גלובס, 27 במרץ 2008.}}
"מאגמה" שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב
{{הערה|Fundetech Prospectus, BancAmerica Robertson Stephens, CIBC Oppenheimer, Lehman Brothers, p. 47.|שמאל=כן}}
ו"סקייליין".
{{הערה|אאורה: תשווק פוג'יטסו, ידיעות אחרונות, 5 בנובמבר 1998, עמ' 9.}}
 
'''חברת פאנדטק'''
 
בשנת 1994 חבר בועז משעולי לאיש המחשבים ראובן בן-מנחם, ולבנקאי מארה"במארצות הברית אריו ליוי, להקמת חברת פאנדטק. בועז משעולי כיהן מיום הקמת החברה כיו"ר פעיל שלה, וכמשקיע מוביל בה (דרך אאורה) עד ל[[הנפקה|הנפקתה]] לציבור בניו יורק. ראובן בן-מנחם מונה למנכ"ל החברה. החברה פיתחה ושיווקה מערכות תוכנה ל[[אוטומציה]] של מערכת העברת הכספים בבנק, ומכרה פתרונות לאלפי בנקים. בתחילת 1998 הונפקה החברה לראשונה לציבור בבורסת נאסד"ק לפי שווי חברה של מעל מאה מיליון דולר.
{{הערה|פאנדטק זינקה ב-43.3% ביום המסחר הראשון בוול סטריט, ידיעות אחרונות, 15 במרץ 1998, עמ' 2.}}
{{הערה|בועז חוזר למשעולי וול סטריט, [[הארץ]], 16 במרץ 1998.}}
{{הערה|מניות הבנקים ובזק סחפו לעליות, ידיעות אחרונות, 16 במרץ 1998, עמ' 11.}}
במרץ 1999 ביצעה החברה גיוס הון נוסף לפי שווי חברה של 900 מיליון דולר. לקראת סוף 1999 כחלק משינוי בפעילותו בחברת אאורה, סיים בועז משעולי את פעילותו בחברת פאנדטק כששווי החברה עמד על 1.1 מיליארד דולר.
 
'''חברת ורסמד'''
 
בשנת 1996 הצטרף בועז משעולי לצוות היזמים של חברת ורסמד כיו"ר פעיל, כשאאורה הופכת למשקיע המוביל בחברה. החברה פיתחה מוצר שמימדיושממדיו הזעירים מאפשרים להנשים חולים לא רק כשהם מחוברים למכשיר נייח בבית חולים, אלא גם במצבי חירום ותנועה. המכשיר זכה באישור ה-[[FDA]]
{{הערה|שלמה פרידמן, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=69417 אאורה: החברה הבת קיבלה אישור FDA לשיווק מנשם חדש], גלובס, 14 באפריל 1999.}}
ושווק בידי [[סימנס (חברה)|סימנס]]. {{הערה|דפנה צוקר, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=201043 ורסמד זכתה בחוזה שיווק עם סימנס], גלובס, 17 במאי 2000.}} המכשיר נמכר לבתי חולים ולמוסדות רפואיים ברחבי תבל ונרכש על ידי צה"ל לשימוש בשדה הקרב.
{{הערה|[[אביבית משמרי|אביבה משמרי]], [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=633876 ורסמד תמכור 260 מערכות לצה"ל; מתמודדת כעת במכרז ממשלתי לאספקת 400 מערכות נוספות], גלובס, 11 בנובמבר 2002}}
ורסמד נמכרה ל[[ג'נרל אלקטריק]].
{{הערה|אפרת פרץ-הרפז, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000327082 ג'נרל אלקטריק רכשה את ורסמד; שווי העסקה מוערך בכ-40 מיליון דולר], גלובס, 27 במרץ 2008.}}
{{הערה|שלומי כץ, וורסמד תנפיק בארה"ב לפי שווי של 250 מיליון ד', ידיעות אחרונות, 28 במרץ 2000, עמ' 10.}}
 
'''חברת מאגמה תעשיות'''
 
בשנת 1994 רכשה אאורה מניות בחברת מאגמה תעשיות, יצרנית נרות דקורטיביים והחלה בפיתוח החברה. בועז משעולי פעל כיו"ר החברה ביחד עם המנכ"ל דן רודיק והחל בהקמת מערך שיווק בארצות הברית וברחבי העולם. החברה הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה מכרה לרשתות שיווק (בהן קיי-מארט {{אנ|Kmart}}) ולאלפי חנויות מתנה בארצות הברית ובאירופה.
{{הערה|הדר חורש, "מאגמה": הייצור עבר לסין, ידיעות אחרונות, 27 בנובמבר 1997, עמ' 11.}}
{{הערה|ערן קליין, מאגמה מרחיבה את פעילות השיווק בארה"ב באמצעות רשתות מקומיות, 22 במרץ 1999, עמ' 10.}}
שורה 120:
'''המשך הפעילות באאורה'''
 
בשנת 2000 מכר בועז משעולי את אאורה לקבוצת גרין בבעלותו של יצחק תשובה.
{{הערה|שלומי כץ, יצחק תשובה מכניס את עסקי גרין לבורסה בארה"ב ומגייס בת"א 30 מיליון דולר, ידיעות אחרונות, 2 באוגוסט 2000, עמ' 11.}}
בשנת 2004 הצטרף מחדש לחברת אאורה ביחד עם יוסף צליח (שותפו לשעבר של חיים כצמן) שהסב את פעילות החברה לתחום הנדל"ן.
{{הערה|גולן חזני, רומניה זה לא רק בוקרשט, ידיעות אחרונות, 27 בפברואר 2007, עמ' 8.}}
משבר הנדל"ן של 2009-88–2009 ב[[מזרח אירופה]] הוביל להפסדים רבים של החברה בהשקעותיה במזרח אירופה והחברה נכנסה בשנת 2011 להקפאת הליכים ול[[פירוק חברות|פירוק]].
{{הערה|אורן פרוינד, [https://www.themarker.com/markets/1.1657691 אאורה: בעלי השליטה בליגד מציעים 30 מיליון שקל בעבור 90% מהשליטה], [[דה מרקר]], 6 במרץ 2012}}
{{הערה|אבי שאולי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000735055 יעקב אטרקצ'י רוכש את השליטה באאורה השקעות], גלובס, 21 במרץ 2012.}}
שורה 132:
בועז משעולי פעיל כמשקיע [[אנג'ל (מימון)|אנג'ל]], יזם ויו"ר פעיל בחברות הייטק שונות:
 
1. הוא מוביל כיו"ר ומנכ"ל את הפעילות של חברת SirTLab,
{{הערה|[https://finder.startupnationcentral.org/company_page/sirtlab-corporation חברת SirTLab]}}
שהוקמה בשיתוף [[אוניברסיטת בר-אילן]] ופרופסור חיים כהן לפיתוח תרופה שהראתה הארכת חיים אצל עכברים.
{{הערה|[https://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&as_sdt=0%2C5&q=SirTLab++HAIM+COHEN&btnG= מאמרים בגוגל סקולר]}}
 
2. פועל כיו"ר באריקס - חברה המפתחת דור חדש של [[תא לחץ|תאי לחץ]].
{{הערה|[https://www.linkedin.com/in/boaz-misholi-92125721/?originalSubdomain=il קורות חיים], באתר לינקדאין}}
 
'''פעילות ציבורית'''
 
''''די-קיור''''
 
בשנת 2004 הקים יחד עם פרופ' איתמר רז את [[די-קיור]], ארגון ללא מטרות רווח אשר מתמקד בשיפור הריפוי למחלות [[סוכרת]] וכלי דם, ופעל כיו"ר שלו במשך כעשר שנים. די-קיור העניקה מעל 150 מענקי מחקר למחקרים באקדמיה, יזמה שיתופי פעולה עם מרכזי מחקר בעולם, וקידמה פרויקטי מחקר כגון השמנה אצל צעירים או פרוייקטפרויקט בריאות ל[[צבא קבע|אנשי הקבע]] בצה"ל. בועז משעולי ממשיך לפעול בוועד המנהל של הארגון. ▼
{{הערה|[http://www.d-cure.org.il/?categoryId=61602 אודות, באתר D-Cure]}} ▼
{{הערה|רות וולף, אתיקה טובה לעסקים, [[הוצאת ראובן מס]], 2008.}} ▼
 
▲בשנת 2004 הקים יחד עם פרופ' איתמר רז את [[די-קיור]], ארגון ללא מטרות רווח אשר מתמקד בשיפור הריפוי למחלות [[סוכרת]] וכלי דם, ופעל כיו"ר שלו במשך כעשר שנים. די-קיור העניקה מעל 150 מענקי מחקר למחקרים באקדמיה, יזמה שיתופי פעולה עם מרכזי מחקר בעולם, וקידמה פרויקטי מחקר כגון השמנה אצל צעירים או פרוייקט בריאות ל[[צבא קבע|אנשי הקבע]] בצה"ל. בועז משעולי ממשיך לפעול בוועד המנהל של הארגון.
▲{{הערה|[http://www.d-cure.org.il/?categoryId=61602 אודות, באתר D-Cure]}}
▲{{הערה|רות וולף, אתיקה טובה לעסקים, [[הוצאת ראובן מס]], 2008.}}
''''פעילויות נוספות''''
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בועז_משעולי"