יחסי ישראל–רוסיה – הבדלי גרסאות

ב-17 בספטמבר 2018 [[מתקפת הטילים בלטקיה (ספטמבר 2018)|תקף חיל האוויר הישראלי בלטקיה]]. ירי נ"מ של צבא סוריה הפיל מטוס ביון רוסי ו-15 חיילי צבא רוסיה נהרגו. רוסיה הטילה את האחריות לתקרית על ישראל, וב-24 בספטמבר הודיע שר ההגנה הרוסי על אספקתם בתוך שבועיים של טילי [[s-300]] לסוריה.{{הערה|{{ערוץ עשר|אור הלר|לאחר הפלת המטוס: רוסיה תספק לאסד טילי S-300 תוך שבועיים|172835|24 בספטמבר 2018|news}}}}

 

[[קובץ:Putin-Netanyahu-Moscow Victory Day Parade 09-05-2018.jpg|ממוזער|352x352 פיקסלים|[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] מלווה את [[נשיא רוסיה]] [[ולדימיר פוטין]] ב[[מצעדי יום הניצחון במוסקבה|מצעד יום הניצחון במוסקבה]], 9 במאי 2018]]

לאחר התפרקות ברית המועצות חיפשה רוסיה הזדמנות לחזור לעמדת השפעה ברמה הבינלאומית. בין השאר ניסתה רוסיה לחזור לעמדת השפעה גם במזרח התיכון אך הבינה כי לא תוכל לעשות זאת אם לא תיתפס כצד אובייקטיבי בקונפליקט הישראלי-פלסטיני. לפיכך, מיד עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בשנת 1991, החלה רוסיה בהידוק היחסים עם ישראל על מנת להפוך לשותף אסטרטגי של ארצות הברית בחיפוש אחר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני (רואי, 2008, עמ' 923–925). כחלק מפעילות זו, בשנת [[2002]] הוקם "[[הקווארטט]]"/הרביעייה (רוסיה, ארצות הברית, [[האיחוד האירופי]] והאו"ם) אשר במסגרתו הוסיפה רוסיה לפעול בנושא ולנסות להשפיע על הצדדים. אך גם במסגרת זו היו יכולותיה של רוסיה מוגבלות למדי בהשוואה לשותפות האחרות.{{הערה|שם=ג}} בהמשך התפתחות היחסים בין המדינות, ניסתה רוסיה מספר פעמים לשמש מתווך בין ישראל ל[[ערפאת]] בניסיון לעצור את [[האינתיפאדה השנייה]] אשר פרצה בשנת 2000, אך ללא הועיל.{{הערה|שם=ד}}

[[קובץ:Vladimir Putin in Israel 27-29 April 2005-8.jpg|ממוזער|284x284 פיקסלים|[[נשיא רוסיה]] [[ולדימיר פוטין]] בביקור ב[[ישראל]] עם [[נשיא מדינת ישראל]] [[משה קצב]], [[2005]]]]