טיח – הבדלי גרסאות

'''טיח''' הוא כיסוי חיצוני או פנימי על ה[[קיר]]ות או [[תקרה|התקרות]] של בניינים. הטיח המודרני הוא [[מלט]] המורכב מחומר מליטה ([[צמנט]] ו[[סיד]], או [[גבס]]) ומ[[אגרגט]] דק (בדרך כלל [[חול]]). הטיח הוא חומר הגמר העיקרי בבנייה המודרנית והמסורתית ומשמש למטרות רבות כולל [[איטום]] ו[[בידוד תרמי|בידוד]]. כמו כן הטיח משמש כבסיס לשכבות ה[[צבע]] במבנה ויכול לשמש כחומר גמר סופי בעצמו כמו במקרה של טיח מסוג '''שפריץ'''.

 

הטיח מתחלק לשני סוגים עיקריים:

*'''טיח פנים''' - מהווה את המעטפת הפנימית של הבניין, משמש כתשתית לצבע ומקנה לקירות בחדרים מראה חלק ורציף. על מנת להבטיח שהטיח יהיה ישר יש לוודא שאין בליטות או שקעים שעלולים לגרום לסדקים, טיח פנים חייב להיות בעל שתי שכבות לפחות. השכבה הראשונה, שכבת ישור, בעובי של כ-10 מילימטרים, היא השכבה החזקה יותר והרכבה הוא חול גס, [[סיד]] ו[[צמנט]]. השכבה השנייה, שכבת גמר (שליכט), מיושמת יום למחרת ועובייה הוא כ-2 מילימטרים. הטיח בשכבה השנייה עדין יותר והוא מורכב מחול ים דק וסיד. בשלב הסופי מתבצעת בדיקה על ידי סרגל ארוך על מנת לוודא שהטיח מישורי לחלוטין ולבסוף משפשפים ומשייפים את הטיח כדי לקבל טיח חלק.

 

*'''טיח חוץ''' - מכסה את הקירות החיצוניים של המבנה. מטרתו להגן על המבנה מפני פגעי מזג האוויר (עמידות למים ולשמש), וניתן להקנות לו תכונות של בידוד תרמי, ובידוד אקוסטי. יש לוודא לפני הטיוח שהמשטח ישר ללא בליטות או שקעים. טיח החוץ מורכב משלוש שכבות השכבה הראשונה נקראת שכבת הרבצה. היא טיח צמנט בעובי של 3-5 מילימטרים, ומטרתה איטום הקיר ומתן רקע טוב להדבקת שכבת הישור. השכבה השנייה, שכבת הישור, נעשית יום למחרת ותפקידה ליישר את המשטח, השכבה השלישית בטיח חוץ, שכבת הגמר, היא זו שקובעת את מראה הטיח. יש כמה שיטות עיקריות והן: