שלמה בן-יוסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
←משפטו ומותו: תאריך פסק הדין |
||
שורה 36:
[[קובץ:Philip Joseph.JPG|ממוזער|350px|שמאל|פיליפ יוסף (חבוש פאה) ולצדו אהרון חטר-ישי, במשפטם של בן יוסף, ז'ורבין ושיין. מאחור שלושת הנאשמים.]]
[[קובץ:Exhibits at the Lehi Museum IMG 1206.JPG|ממוזער|פתק בכתב ידו של בן יוסף מתא הגרדום. מוצג במוזיאון הלח"י.]]
נגד שלמה בן יוסף ושני חבריו הוגש [[כתב אישום]] באשמת החזקת נשק שלא כחוק, וכן ב"כוונה לגרום למוות או נזק אחר". העונש על כל אחד מהסעיפים הללו לפי התקנות לשעת חירום שהפעילו הבריטים בארץ היה מוות. על שלמה בן יוסף הגן [[עורך דין|עורך הדין]] [[אהרון חוטר ישי]] ועל אברהם שיין ושלום ז'ורבין הגן עורך הדין [[פיליפ יוסף]] (אז ג'וזף). עם סיומו של המשפט ב-[[3 ביוני]] [[1938]] הוכרז ז'ורבין כלא שפוי, ואילו שיין ובן יוסף נדונו למוות. עונשו של שיין הומתק בזכות גילו הצעיר.
[[דוד בן-גוריון]], אז יו"ר [[ההנהלה הציונית]], אף שהתנגד בתוקף לאצ"ל ובייחוד לניסיון הפיגוע של בן יוסף, נפגש עם [[הנציב העליון]] והפציר בו לחון את בן יוסף{{הערה|'''דוד בן-גוריון, זכרונות ה' ''', [[הוצאת עם עובד]], 1982, עמ' 221.}}. בן יוסף התנגד לבקשות החנינה ודחה תוכנית של האצ"ל לשחררו מן הכלא. נחמיה בן תור כתב על כך בלקסיקון לח"י שנהג כך "כדי לקבוע את דמות העברי הלוחם ללא חת, המקריב בהדר את חייו למען עמו ומולדתו".{{הערה|נחמיה בן תור, '''לקסיקון לח"י''', משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 2007, עמ' 46}} לפני מותו כתב בן יוסף: "אני הולך למות, ואני בכלל לא מצטער. מדוע? מפני שאני הולך למות בעד ארצנו!".{{הערה|1=[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/F82AEB89-5EEE-4A70-8DEB-F2B7914345DD/104645/oleyGardom.pdf שלמה בן יוסף], באתר של משרד החינוך}}
| |||