גרדה אוקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ילידי 1909 באמצעות HotCat
מ עריכה, ויקיזציה, קישורים פנימיים
שורה 4:
[[קובץ:ליד אוהל קליטת חניכי עליית הנוער בכפר הנוער הדתי 1939.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גרדה ודוד אוקס ליד אוהל קליטת חניכי עליית הנוער בכפר הנוער הדתי 1939]]
 
'''גרדה ציפורה אוקס''' (Ochse; {{כ}}[[1 באפריל]] [[1909]] - [[26 בנובמבר]] [[1999]]) הייתה ממקימי עמותת "[[רעות – שרות נשים סוציאלי]] ויושבת הראש שלה. [[יקיר תל אביב|יקירת תל אביב]].

==ביוגרפיה==

נולדה ב[[ברלין]] בירת [[הקיסרות הגרמנית]], הצעירה מבין שמונת ילדי משפחת ראו (Rau). אביה רפאל עבד כרופא בברלין עד לעלייתם של הנאצים לשלטון. אחיה הבכור ארתור (אהרון) ניהל, לאחר שנזרק ממשרתו כשופט עם עליית המשטר הנאצי, את הסניף הגרמני של "[[המשרד הארץ ישראלי להעלאת יהודים לארץ]]". אח נוסף, [[היינץ ראו]], אדריכל ומתכנן ערים, היה ממובילי [[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל]] ומחלוצי מתכנני [[ירושלים]] המודרנית בשנותיה הראשונות של המדינה.
 
אוקס למדה משפטים באוניברסיטת ברלין ונישאה לרב ד"ר [[דוד אוקס]] לאחר שזה סיים את לימודי הדוקטורט ב[[אוניברסיטת וירצבורג]], והגיע ללמוד ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]] (Rabbiner Seminar für das Orthodoxe Judenthum). בשנת 1932 עברו בני הזוג ל[[קניגסברג]] שב[[מזרח גרמניה]], שם קיבל הרב אוקס מינוי כרב קהילה. בשנת 1936 המשיכו מקניגסברג ללייפציג, לשם הוזמנו בשל פרישתו של הרב ד"ר [[אפרים קרליבך]], אביו של מייסד "מעריב" [[עזריאל קרליבך]]. הרב אוקס היה רבה האחרון של לייפציג. אוקס שימשה כיו"ר תנועת הנוער [[ברית חלוצים דתיים]] בלייפציג עד לעזיבתם את גרמניה בסוף 1938.
 
ב[[ליל הבדולח]] (Kristallnacht ) סיכן הרב אוקס את חייו בשעה שנכנס לבית הכנסת הבוער כדי להציל את ספרי התורה מתוך הלהבות, ולמחרת, (ב-10.11. בנובמבר 1938), נעצר על ידי ה[[גסטפו]] ונשלח ל[[בוכנוואלד]]. אוקס הצליחה להביא לשחרורו תוך התחייבות כי יעזבו את גרמניה בתוך שבוע{{הערה|1=חיים נחתומי, [http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=45045&Word=&gilayon=3119&mador= הגסטפו תיעד את פעילות "ברית החלוצים הדתיים" בגרמניה], בעיתון [[הצופה]]}}. בני הזוג עברו ל[[לונדון]] ובראשית 1939 עלו לארץ והתיישבו ב[[כפר הנוער הדתי]] שב[[כפר חסידים]]{{הערה|1=מפעל שהיה חלק מעליית הנוער - תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.}}, שם עבדה כמדריכה, כמחסנאית וכאם הבית של העולים ובתוכם יתומי פרנקפוקט. לימים תשמש כמפקחת ארצית על הטיפול בילדי [[עליית הנוער]] הדתי.
 
בשנת 1946 עברו בני הזוג ל[[תל אביב]], שם כיהן הרב אוקס כרב קהילת "חוג הנוער הדתי" לצד פועלו החינוכי. אוקס הייתה ממקימי עמותת "[[רעות – שרות נשים סוציאלי]]"{{הערה|1=[http://www.midot.org.il/print.asp?ID=5994 ריאיון עם מרב מנדלבאום יו"ר עמותת רעות], הריאיון התפרסם במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות בתאריך 2.5.2011}}, ארגון שהוקם לפני כ-65 שנים לעזרתלעזור ניצולי השואה שהגיעו לארץ, עמותה מהוותיקות והגדולות בישראל בתחומי הרווחה והבריאות. בין מפעליה הרבים למען החברה בישראל: בית חולים שיקומי לשיקום נפגעי מחלות, תאונות, ופיגועים; שירותי אשפוז לטווח ארוך; דיור קהילתי מוגן לקשישים, ניצולי שואה ועולים מעוטי יכולת; בתי אבות באווירה חמה וביתית; ופעילויות חברתיות והעשרה לגיל הזהב. לאחר שהייתה במשך שנים חברת הנהלה ותיקה, שגויסה על ידי [[פאולה ברט]], מייסדת העמותה, כיהנה כיו"ר. אוקס הצעידה את העמותה קדימה במישורים רבים, וכיהנה במקביל גם כיו"ר ועד "בית החולים ליכטנשטטר" (היום: [[מרכז רפואי רעות]]).
בחייה האחרונות עברה לגור בבית ברט בירושלים, כשכל העת היא ממשיכה בפעילותה ההתנדבותית בעמותת "רעות" ובהמשך ב[[יד שרה]].