סוציולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה של הסוציולוגיה: תיקון סקריפט ויקי
שורה 15:
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] עבר מרכז הכובד של הסוציולוגיה ל[[ארצות הברית]], בזכות הסוציולוג [[טלקוט פרסונס]], שתרגם את כתביהם של ובר ושל דורקהיים לאנגלית, ואימץ חלק ניכר מהשקפותיהם תוך פיתוח גישת [[פונקציונליזם סטרוקטורלי|הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי]]. בזכות פארסונס ותלמידו, רוברט מרטון, הגישה השתלטה תוך מספר שנים על העולם הסוציולוגי האמריקאי, ובמידה רבה גם על זה העולמי, והייתה לפארדיגמה ההגמונית ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ו[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]. יש הטוענים{{הערה|ג'ורג' ריצר, תאוריות סוציולוגיות מודרניות, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 131}} שאחת הסיבות היא היותה תאוריה [[ממסדית]], התומכת בדרך-כלל בצעדי ה[[שלטון]] והקבוצות החברתיות החזקות.
 
מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], וביתר שאת, מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], החלה להתעורר התנגדות ל[[הגמוניה]] הפונקציונליסטית, במידה רבה עקב התסיסה שחלה באותן השנים בארצות הברית, תסיסה שהתאוריה הפונקציונליסטית התקשתה להסביר.{{הערה|ג'ורג' ריצר, תאוריות סוציולוגיות מודרניות, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 130))}} גישות חליפיות החלו להופיע - תחילה גישות של [[הבניה חברתית]], ולאחר מכן גישות קונפליקט, ובעיקר [[נאו ובריאניזם]] - גישה השואבת ממשנתו של ובר בעיקר את הצדדים המדגישים את הקונפליקט, ומשלבת אותם עם אלמנטים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]], ו[[נאו-מרקסיזם|נאו-מרקסיסטיים]].
 
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] של המאה העשרים נוצרה התפתחות נוספת בסוציולוגיה - הופעתו של הזרם ה[[פוסטמודרניזם|פוסט-מודרניסטי]]. זרם זה שבר את ההבחנות שהיו קיימות בעבר, בין גישות קונפליקט לגישות הסכמיות, בין סוציולוגיה ממסדית לביקורתית וכדומה, ולקראת סוף המאה ה-20 התקיימה הבחנה עיקרית אחת - ההבחנה בין גישות [[מודרניות|מודרניסטיות]] לגישות פוסט-מודרניסטיות.