ממלכת הולנד הנפוליאונית – הבדלי גרסאות

כדי להעצים את שליטתו בהולנד, הכריז [[נפוליאון בונפרטה]] ב־[[5 ביוני]] [[1806]] על ידי [[נפוליאון בונפרטה]] על הפיכת הרפובליקה ל[[מונרכיה|ממלכה]], ועל אחיו הצעיר ממנו [[לואי בונפרטה|לואי]] כעל מלכהּ, בהולנדית לוֹדֶוֶוייק הראשון ב[[הולנדית]] . הממלכה נקראה על שם המחוז החשוב בהולנד של אותה תקופה, ואף משמששמשמש היום בעברית כשמה של [[הולנד]] המודרנית.
ממלכת הולנד השתרעה על פני השטח של הולנד של ימינו, פרט למחוזות [[לימבורג (הולנד)|לימבורג]] ו[[זיילנד]] שהיו אז בשליטת צרפת {{הערה|1=[http://www.wazamar.org/Nederlanden/kon-holl.htm מפת ממלכת הולנד בשיאה]}}. בשנת [[1807]] סופחו לשטח הממלכה [[פריזיה המזרחית]] (כיום ב[[גרמניה]]) ו[[יפר]] (Jever), אך בעקבות פלישה [[אנגלים|אנגלית]] שנערכה ב־[[1809]], נאלצה הולנד למסור את השטחים שמדרום לנהר ה[[ריין]] ל[[צרפת]].

אף על פי שהמלך לואי קיבל את תפקידו כזרועכעושה דברו של אחיו נפוליאון, הוא לא ציית להוראות אחיו, אלא ניסה לשרת את האינטרסים של ה[[הולנדים]]. לואי סירב להעמיד חיילים לרשות צרפת, והעלים עין מהסחר שקיימו סוחרי הולנד עם [[בריטניה]], יריבתו המרה של נפוליאון, בניגוד למאמציו של הקיסר להטיל עליה חרם כלכלי. לואי מאס בנסיונותיו של נפוליאון להשליט עליו את מרותו והתפטר מכס המלוכה ביולי [[1810]]. הממלכה סופחה לצרפת וחדלה להתקיים כיישות עצמאית.