אברהם לינקולן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 146.185.56.234 (שיחה) לעריכה האחרונה של אמיר מלכי-אור
אין תקציר עריכה
תגיות: חזרות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 34:
'''אברהם לינקולן''' (ב[[אנגלית]]: '''Abraham Lincoln'''; {{שמע|קובץ=Lincoln.ogg}},{{הערה|1=הגייה ב[[אלפבית פונטי בינלאומי|אלפבית הפונטי הבינלאומי]]: '''/ˈeɪbrəˌhæm, ˈlɪŋkən/''}} נהגה: '''אֵיְבְּרֵהָם לִינְקְן'''; [[12 בפברואר]] [[1809]] – [[15 באפריל]] [[1865]]) היה [[נשיאי ארצות הברית|הנשיא]] ה-16 של [[ארצות הברית]], ממרץ 1861 ועד [[רצח לינקולן|הירצחו]] באפריל 1865, ומגדולי האישים בתולדותיה. לינקולן כיהן כנשיא משנת [[1861]] ועד למותו, ונחשב לאחד מהאישים המשפיעים ביותר על תולדות ארצות הברית. השפעות פעולותיו כנשיא ניכרות עד היום. כך למשל, ביטול ה[[עבדות בארצות הברית|עבדות]], וחיזוק אחדות ארצות הברית באמצעות מניעת פילוגה בזמן [[מלחמת האזרחים האמריקנית]].
 
לינקולן נולד בקנטקי, וגדל ב[[המערב הישן של אמריקה|ספר המערבי]]. ידוע בזקן המשגע שלו אייייי הוא למד בכוחות עצמו, הפך לעורך דין ב[[אילינוי]], למנהיג בתוך [[המפלגה הוויגית (ארצות הברית)|המפלגה הוויגית]], ונבחר לבית הנבחרים באילינוי, בו שירת שמונה שנים. הוא נבחר ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית]] ב-1846, וקידם מודרניזציה של הכלכלה באמצעות בנקים, מכסי מגן ומסילות רכבת. בשל סירובו לרוץ לכהונה שנייה בקונגרס, ומפני שהתנגדותו ל[[מלחמת ארצות הברית-מקסיקו]] לא זכתה לאהדה באילינוי, חזר לינקולן ל[[ספרינגפילד (אילינוי)|ספרינגפילד]] ולעריכת דין. ב-1854 חזר לפוליטיקה, וסייע בהקמת [[המפלגה הרפובליקנית]] שהשיגה רוב באילינוי. ב-1858, כשהשתתף ב[[עימותי לינקולן-דאגלס|סדרת עימותים מפורסמת]] מול יריבו, [[סטיבן דאגלס]] הדמוקרט, התנגד לינקולן להרחבת העבדות אולם הפסיד במירוץ לסנאט לדאגלס.
 
ב-1860, נבחר לינקולן למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, כמועמד מתון ממדינה חשובה. אף על פי שלא השיג תמיכה במדינות הדרום תומכות העבדות, הוא ניצח בקלות בצפון ו[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860|נבחר לנשיאות ב-1860]]. ניצחונו של לינקולן הוביל לכך ששבע מדינות עבדות דרומיות הקימו את [[קונפדרציית המדינות של אמריקה]], עוד לפני שנכנס אל [[הבית הלבן]]. לא נמצאה פשרה בנושא, וב-12 באפריל 1861, תקפה הקונפדרצייה את [[פורט סאמטר]], מה שהוביל לאיחוד צפוני מאחורי [[האיחוד]]. כמנהיג המתונים במפלגתו, התנגד לינקולן לרפובליקנים הרדיקלים, שדרשו יחס נוקשה לדרום, לדמוקרטים תומכי המלחמה שקראו לפשרנות מסוימת, לדמוקרטים שהתנגדו למלחמה ותיעבו אותו, ולתומכי הפרישה, שתכננו לרצוח אותו. מבחינה פוליטית, הוא הצליח לגרום ליריביו להילחם אחד בשני, בעזרת מינויים פוליטיים זהירים ומשיכת הציבור האמריקני על ידי נאומיו המלהיבים. [[נאום גטיסברג]] הפך לנאום שסימל את ערכי הלאומיות, הרפובליקניות, שוויון הזכויות, החירות והדמוקרטיה.