אברהם זכות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדות רבי אברהם על עצמו מה הייתה מטרתו בעבודתו
שורה 26:
:"לפני שציווה לצאת לגילוי הודו, הזמין המלך מנואל אליו את היהודי זכות, שהיה אסטרונום גדול, דיבר איתו בסוד ושאל אותו אם ייעץ לו להיכנס לעובי הקורה, ואם בכלל אפשר לבצע את הדבר... והוא הוסיף שלא יעשה דבר בלי עצתו."
 
הוא העיד על עצמו שעיסוקו באסטרונומיה היה אך ורק לשם ידיעת התורה ושבזכות פרסומו הביא כבוד לעמו (ספר יוחסין, מאמר ראשון, אלף בית, אות האל"ף):<blockquote>"כשיצאו הספרים שעשיתי בתכונה היו אומרים רבי אברהם זכות איש שלאמנקה. ואני יש לי רשות להתפאר בזה כמו שאמרו חז"ל: 'אי זו היא חכמה שנתחשבו בה החכמים לעיני העמים - הוי אומר זה חשבון תקופות ומזלות'. ואני מעיד לשמים שהיו משבחין את ישראל מאד בזה. וכל כוונתי לא היתה כי אם להבין דברי חז"ל וההלכות שכתבו בזה."</blockquote>ר' אברהם היה בין היהודים המעטים שנמלטו מפורטוגל, ללא שהמירו דתם, לאחר שמנואל הראשון ציווה [[הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות|להטביל את היהודים בפורטוגל לנצרות]] בכפייה ואסר על יציאתם את גבולות הממלכה. בדרך בריחתו מפורטוגל נשבו הוא ובנו פעמיים, אך בסופו של דבר הגיעו ל[[תוניס]], שם פרסם את חיבורו הידוע '''ספר היוחסין''', בו רשם כללים על הש"ס והפוסקים. ספר זה היה במשך מאות שנים החשוב מבין ספרי קורות [[ישראל]], וכלל תיאור של קורות עם ישראל וחכמיו לאורך ה[[היסטוריה]] עד ימיו.
 
בסוף ימיו, בשנת [[1513]], זכה ר' אברהם זכות להגיע ל[[ירושלים]], הוא ישב בישיבת ר' [[יצחק שולאל]] בה חיבר את לוח [[בלשון קדושה]], שם חי את שנותיו האחרונות. צאצאיו חיים היום בעיקר בישראל, בערים: ירושלים, נתניה ועוד.