יהונתן אייבשיץ – הבדלי גרסאות

רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (~[[ה'תנ"ד]], [[1694]]{{הערה|באנציקלופדיות השונות מופיעים תאריכים שונים, אין ידיעה ברורה בדבר שנת לידתו המדויקת, הצגנו כאן את השערת המחקר העדכני של יודלוב (מופיע תחת סעיף "לקריאה נוספת"), המקובלת גם על [[משה סמט]] בערכו שב[[אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה]].}} – [[כ"א באלול]] [[ה'תקכ"ד]], [[18 בספטמבר]] [[1764]]) היה [[רב]], [[מקובל]], [[ראש ישיבה]] ו[[דרשן]]ודרשן. מגדולי [[פוסק הלכה|פוסקי ההלכה]] ב[[יהדותביהדות אשכנז]] בזמנו, ומחברם של ספרי [[הלכה]]. כיהן כרבן של [[קהילות אה"ו]].

לצד עיסוקו בחלק הנגלה של התורה, שהקנה לו את עיקר פרסומו, עסק גם ב[[תורתבתורת הנסתר]] ואף כתב [[קמע]]ותקמעות. עיסוקו זה קומם נגדו את רבי [[יעקב עמדין]] (היעב"ץ) שמצא רמזים [[שבתאות|שבתאיים]] בכתביו ופתח ב[[פולמוס]]בפולמוס ל[[חרם (הלכה)|החרמתו]]להחרמתו. הרב אייבשיץ זכה לגיבוי מאת רוב רבני דורו והפולמוס דעך אם כי לא נעלם. בהיסטוריוגרפיה הרבנית מקובל על פי רוב כי טענותיו של היעב"ץ נגדו היו שגויות, בעוד שבמחקר [[מדעי היהדות]], בעיקר מאז [[גרשם שלום]], מקובל כי אכן היה שבתאי.

משפחתו הייתה משפחה רבנית, אמו שיינדל הייתה בתו של רבי [[יהודה ליב צונץ]] רבן של [[האלישוי]] ופינצ'וב, ואביו רבי נתן נטע, שלימים היה רבה של ה[[עיר]]העיר אייבשיץ (Eibenschütz) שב[[צ'כיה]]{{הערה|כיום [[איוונצ'יצה]] (Ivančice), במחוז [[מוראביה]] הדרומית שבצ'כיה.}} [[ייחוס|מיוחס]] לצאצאי [[האר"י]]. ולרבי [[נתן שפירא]] בעל "מגלה עמוקות". שכן, נתן נטע היה בנו של אשר זעליג שפירא דיין בקראקא, בן ישראל משה שפירא, בן יצחק שפירא בנם של רוזא ואברהם נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות". שניהם נפטרו לפני מלאות לבנם חמש עשרה שנים.

בילדותו התפרסם בסביבתו כ[[ילדכילד פלא]], ו[[עילוי (לימוד)|עילוי]]ועילוי [[תלמוד]]יתלמודי, דבק בו הכינוי "העילוי מפינצ'וב" ואגדות רבות נשזרות סביב תקופת ילדותו. בסביבות שנת [[ה'ת"ס]] (1700) עברה משפחתו לאייבשיץ בשל מינויו של האב לרב הקהילה. לאחר פטירת אביו ב[[י"ב בחשוון]] [[ה'תס"ח]], נותר ללא אב ואם, ועבר לחיות ב[[פרוסניץ]]בפרוסניץ שבה גדל בבית רבי [[מאיר איזנשטט]], ה"מהר"ם א"ש", שכיהן אז כרבה של העיר. הוא החשיב את רבו זה לרבו הראשון ו"אלוף נעוריו", ואולי למד אצלו בבית המדרש של רבי [[שמשון ורטהיימר]] שבו עמד המהר"ם א"ש בראשות ישיבה. רבו זה כיבדו מאד ומתייחס אליו בכתביו כתלמיד חכם שווה ערך ולא כתלמיד.{{הערה|יודלוב, '''תולדות''', (מופיע תחת סעיף "לקריאה נוספת"), עמ' י. על פי שו"ת פנים מאירות חלק ג סוף סימן כב.}} בפרוסניץ למד גם בישיבתו של רבי זאב וולף שפירא (שלימים שידך לו את נכדתו).

בשנת [[ה'תס"ט]], בעקבות מינויו של מהר"ם א"ש כרבה של [[שידלובייץ|שידלובצה]] וחזרתו לפולין, נסע אייבשיץ הצעיר להאלישוי ללמוד בישיבתו של קרוב משפחתו רבי אליעזר הלוי איטינגא שכיהן כ[[אבכאב בית דין]] העיר. משם עבר ל[[וינה|ווינה]]לווינה והתגורר בבית הגביר ר' [[שמשון ורטהיימר]].

בשנת [[ה'ת"ע]], [[1710]], נשא לאישה את עלקלי (כתיב מיושן. קרי: אֶלקה'לֶה), בתו של רבי [[משה יצחק שפירא]] שכיהן אז כ[[אב בית דין|אבכאב בית הדין]] בעיר [[בומסלא]] ב[[בוהמיה]]בבוהמיה,{{הערה|גדולת יהונתן (מופיע תחת סעיף "קישורים חיצוניים"), עמ' 6. יודלוב, '''תולדות''', (מופיע תחת סעיף "לקריאה נוספת"), עמ' יא.}} ולימים נעשה רבה של בוהמיה כולה. עם נישואיו נעשה ר' יהונתן קרוב משפחתם של כמה מגדולי דורו: חמיו, היה אחיינו של רבי [[אליהו שפירא]] (ה"אליה רבה"); וחמותו, אחייניתם של רבי [[יעקב ריישר]] (ה"שבות יעקב") ורבי [[דוד אופנהיים]] רבן של [[ניקלשבורג]] ו[[פראג]]ופראג (מנישואיו השניים).{{הערה|יודלוב, '''תולדות''', (מופיע תחת סעיף "לקריאה נוספת"), עמ' יא. על פי רבי יהונתן אייבשיץ, תשובה בסוף ספרו "בני אהובה".}}