רמיקייד – הבדלי גרסאות

רמיקייד מיועדת לטיפול בבוגרים הסובלים ממחלות אוטואימוניות מסוימות: [[מחלת קרוהן]], [[קוליטיס כיבית]], [[דלקת מפרקים שגרוניתשיגרונית]], [[פסוריאזיס]] (ספחת) ו[[ankylosing spondylitis]]. התרופה משווקת כאבקה סטרילית, לאחר המסתה בתמיסת [[סיילין]] התרופה ניתנת ב[[עירוי תוך ורידי]], לפי מינון מומלץ של 3-10 מיליגרם (תרופה) לקילוגרם (חולה), לפי סוג המחלה והיקפה. על פי המלצת היצרן בדלקת מפרקים המטופל מקבל את העירוי השני והשלישי כשבוע ושישה שבועות בהתאמה מן העירוי הראשון. לאחר מכן עירוי כל 8 שבועות. בחולי קרוהן, וקוליטיס ופסוריאזיס העירוי השני והשלישי יינתנו לאחר כשבועיים ושישה שבועות מן הטיפול הראשון, לאחר מכן כל 8 שבועות תינתן התרופה. מכיוון שחולים מסוימים מפתחים עמידות לתרופה לאחר מספר מחזורי טיפול יש דעה הגורסת כי מוטב לספק את התרופה רק בזמן התפרצות.