יהדות חרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רקע היסטורי: "המונופול של האליטה הרבנית" טענה שאינה אובייקטיבית ולא רלוונטית למאמר. דמגוגית, נראה שמטרתו של מי שציין אותה הייתה הצגת היהדות החרדית באור שלילי, לא שייך למאמר שאמור להיות אובייקטיבי.. "שיעורי הילודה שעלו במידה ניכרת עקב התבססות מדינת הרווחה ושיפור שירותי הרפואה." לא הובא מקור שאכן זאת הסיבה לשיעור הילודה הגבוה ומדובר במאמר דמגוגי המעורר הסתה ושוב, לא אובייקטיבי ולא רלוונטי למאמר.
מובן מאליו שזה משפיע
שורה 23:
במקביל, בערך בשנות ה-1980, החלה לעלות [[חרדים ספרדים|החרדיות הספרדית]] כתנועה. אף כי תהליכי חילון ותירבות בהיקף גדול התרחשו בארצות המוצא של [[יהדות ארצות האסלאם]], אלה נעדרו לרוב עוקץ אידאולוגי או לפחות יומרה להחליף את סמכותה ושליטתה של הרבנות על היהדות. ההתנגדות השמרנית להם הייתה מאופקת ובלתי-שיטתית (בדמות גינויים, אך ללא הקמת מוסדות והיבדלות חברתית כבאירופה) והרבנים שמרו בדרך כלל על קו מכיל. רק תחת הנסיבות במדינת ישראל, עם השקפה יהודית-חילונית סדורה ותוקפנית מחד ומאידך הדגם החרדי-אשכנזי שלמערכת החינוך שלו נשלחו רבים מילדי העולים, החלה לצמוח גם חרדיות ספרדית. זו התגלמה באופן פוליטי בייחוד ב[[מפלגת ש"ס]].
 
הציבור החרדי לגוניו נהנה מהתעצמות ניכרת מאז [[שנות השבעים]]. זאת בשל עליית ה[[רב-תרבותיות]] והסובלנות כלפיו – לאחר כמאתיים שנה שבהן דרשו מדינות קונפורמיות וטמיעה מצד מיעוטים, וכן בשל [[חזרה בתשובה|תנועת התשובה]] ההמונית. ההתעצמות ניזונה גם מההשפעה הדמוגרפית המתמשכת של שיעורי ילודה גבוהים, שעלו במידה ניכרת עקב התבססות [[מדינת הרווחה]] ושיפור שירותי הרפואה. במובלעות הומוגניות כמו [[קריית יואל]] שבניו יורק כוננו מחדש מערכות אכיפה פנימית, לראשונה מאז ביטול האוטונומיה היהודית במאה ה-18. אמנם מערכות אלו מתנהלות בעיקר בצורה סמויה, בדמות לחץ חברתי חזק המסתייע בהעלמת עין מצד הרשויות{{הערה|Leora Batnitzky, How Judaism Became a Religion: An Introduction to Modern Jewish Thought, Princeton University Press, 2011. עמ' 186-189.}}. בראשית המאה ה-21 גדל במהירות חלקם של החרדים מתוך כלל האוכלוסייה היהודית באירופה וצפון אמריקה, שרוב אגפיה האחרים שוקעים בשל התבוללות. צמיחה ניכרת מתרחשת גם במדינת ישראל, אם כי לזו מתלווים המשבר הכלכלי של "חברת הלומדים" ובעיות נוספות.
 
==מקור השם==