מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה – הבדלי גרסאות

 

אוסף מוזיאון בר-דוד שונה מאוספים במוזיאונים אחרים בכך שהוא מכיל בתוכו יצירות של אמנים מוכשרים אשר יצרו ופעלו אולם נחשפו במידה מצומצמת לקהל הרחב. אלמלא פתיחותו של משה בר-דוד לכל עשייה אמנותית ואהבתו את האמנות באשר היא, לא היינו מודעים לתרומה של קבוצת אמנים זו להתפתחות האמנות בארץ. לצד האהבה לאמנות, ממחיש האוסף את חשיבות האהבה למסורת ולמורשת החזותית של העולם היהודי. אנשים בודדים בלבד בארץ עסקו בעבר וכך גם היום, בתחומים אלה של היצירה היהודית כיצירה של תרבות שלמה על מגוון ביטוייה. בר-דוד והאוסף שגיבש, הם עדות לפן הפחות מוכר של התרבות והדת היהודית, פן שמן הראוי להמשיך ולטפח למען הדורות הבאים. המוזיאון שממשיך לפעול, עושה בכך שירות רב חשיבות לתרבות שלנו בארץ, תוך שמירה על הקשר בין הזרמים השונים של היהדות דרך היצירה המגוונת והמרתקת שיצרו יוצרים ואמנים לאורך דורות על גבי דורות, כדי להותיר ולשמר את המסורות והמורשות לעתיד.

באוסף המוזיאון אוסף יודאיקה המכיל חפצים ותשמישי קדושה מקהילות יהודיות רבות ומגוונות, כל קהילה ומנהגיה. מצויות בו יצירות המתארות את חיי היהודים בארץ ובגולה.

 

 

'''פעילות המוזיאון בשנותיו הראשונות'''

המוזיאון קיים פעילות ענפה ומגוונת בתחומי האמנות השונים, שנקבעה על ידי ועדה מקצועית, שהתוותה את תוכנית התערוכות השנתית. המוזיאון הציג כ-8 תערוכות בשנה - ארבע תערוכות שהתבססו על האוסף וארבע נוספות של אמנים אורחים או של השאלות ממוזיאונים אחרים. הקו שהנחה בבחירת התערוכות היה להקיף כמה שיותר סוגי יצירה באמנות הפלסטית, כדי לקרב את האמנות המודרנית לקהל הרחב. התערוכות לוו בדברי הסבר, סרטונים ושקופיות להרחבת הידע של הצופים.