ק.א.ל. – הבדלי גרסאות

לאחר שנה של פעילות עלה על שולחן הממשלה שאלת המשך הפעילות של החברה, שאלה שנגררה במשך חודשים רבים{{הערה|{{דבר||רשיון קאל יוארך ל-3 חודשים|1977/09/12|00314}}}}. החקלאים בקשו שהחברה תקבל רישיון פעולה רחב יותר שיתיר לה לחכור מטוסים גם מחברות אחרות ולא רק מ[[אל על]] ולטוס לצפון אמריקה. ועדה בראשות [[דן טולקובסקי]] קבלה את עמדתם והמליצה שהחברה תצא לדרך עצמאית{{הערה|{{דבר||אל על תמכור מניות בארקיע|1978/07/12|00400}}}}. [[מרדכי הוד]], שבינתיים עבר ל[[אל על]], ביקש, לעומת זאת, להפוך את החברה לחברת בת של [[אל על]]{{הערה|{{דבר||הכרעה קרובה על קאל|1978/05/15|01213}}}} והממשלה החליטה על הקמת חברה חדשה כשותפות של החקלאים ואל על לצורך הטסת מטענים{{הערה|{{דבר||הצעה להקים חברה להטסת ייצוא חקלאי|1978/07/24|00305}}{{ש}}{{דבר||נחמקין קובל על חיסול קאל|1978/08/11|00306}}{{ש}}{{דבר||נמשכים המגעים להקמת חברה|1978/09/05|00204}}}}. תחילה נעה החברה לכיוון שיתוף פעולה עם [[אל על]]{{הערה|{{דבר||קאל הפסיקה הובלת מטעני ייצור תעשייתי|1978/06/22|01003}}{{ש}}{{דבר|יוסף פריאל|אל על וקאל יצרו קרטל להובלת מטענים|1978/07/11|00301}}}} אך במהרה קא"ק.א.ל. המשיכה בדרכה העצמאית תוך חכירת מטוסים זרים על צוותיהם{{הערה|{{מעריב||קאל שוכרת טייסים זרים - במקום ישראלים|1979/01/04|01703}}}}.

עד שנת [[1999]] לא היו לחברה מטוסים משלה והיא חכרה מטוס עם צוות ושירותי אחזקה מ[[אל על]], למשך ששה חודשי החורף בכל שנה, כאשר כמחצית מהתוצרת מוטסת על ידי קא"ק.א.ל. והחצי השני על ידי אל על, בעוד בקיץ הוטסה כל התוצרת החקלאית על ידי אל על במחיר שתואם בין אל על וקא"וק.א.ל.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/92/030/017/G02/92017030.g02.htm פסק דין בג"ץ 1703/92], סעיף 2}}. בשנת 1999 רכשה קא"ק.א.ל. 2 מטוסים משלה{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|ק.א.ל חתמה אופציה לרכישת מטוס בואינג בארה"ב 747-200 ב-35 מיליון דולר|161324|6 ביולי 1999}}}}.

על פי חוק ביטחון בתעופה האזרחית התשל"ז חייבת קא"ק.א.ל. באבטחת הטיסות שלה. בתחילה נשאה ממשלת ישראל בעלות האבטחה אולם בסוף שנת 1984 הוחלט שהחל מ-1 באפריל 1985 תישא החברה בעלות האבטחה. לאחר שנתברר לחברה שאל על מוסיפה לקבל מימון לאבטחה מהממשלה, ק.א.ל. פנתה לממשלה בדרישה לקבל גם היא מימון אבטחה, דרישה לה הצטרף שר החקלאות. אולם לאור סירובו של שר האוצר, הדרישה נדחתה והחברה עתרה לבג"ץ{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/92/030/017/G02/92017030.g02.htm פסק דין בג"ץ 1703/92], סעיף 3}}. בעוד העתירה מחכה ל[[פסק דין]] החליטה הממשלה שהחל מינואר 1995 תמומן האבטחה של אל על בשיעור שבין 66-75% ושאר חברות התעופה, כולל קא"ק.א.ל., יקבלו מימון של 50%. העתירה עצמה נדחתה ברוב דעות על ידי השופטים [[מישאל חשין]] ו[[תאודור אור]], כנגד דעת נשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]], בטענה שיש מקום לתת עדיפות ל[[אל על]] כמוביל לאומי, לאור המחויבות המוטלות עליה, ולאור העובדה שסבסוד האבטחה עבור קא"ק.א.ל. יהווה בעצם סבסוד נוסף של ה[[חקלאות]] בישראל{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/92/030/017/G02/92017030.g02.htm פסק דין בג"ץ 1703/92], סעיפים 23-24}}.

במשך כ-20 שנה ביצעה קא"ק.א.ל. את עיקר טיסותיה ל[[קלן]] בה היא ניהלה מסוף מטענים וממנה הופצה תוצרת חקלאות מישראל לכל רחבי אירופה. עם הקמת נמל התעופה למטענים ב[[לייז']], הקימה קא"ק.א.ל. עם [[אגרקסקו]] חברת בת לטיפול במטעני קא"ק.א.ל. בלייז'{{הערה|{{גלובס|מיכל רוה|קאל ואגרקסקו הקימו חברה לטיפול במטענים ומטוסים בשדה התעופה בליאז'|144181|11 בדצמבר 1996}}}}.

|<center>12

|4X-ICA