המנורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←המנורה על פי הרמב"ם: תיקון קישור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 79:
ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]] ב[[מסכת מנחות]], שרטט ה[[רמב"ם]] את צורת המנורה כשקניה אלכסוניים ולא מעוגלים, (וכך גם סבר [[רש"י]]{{הערה|בפירושו לשמות: "וששה קנים יוצאים מצדיה, לכאן ולכאן באלכסון נמשכים ועולים".}} וה[[ריב"ש]]{{הערה|תשובות הריב"ש סימן ת"י}}). בנו, רבי [[אברהם בן הרמב"ם]] מעיד בפירושו על התורה, שאביו אכן התכוון לתאר את צורת הקנים: {{ציטוטון|שישה קנים... נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו}}.
גם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=ליקוטי שיחות חלק כא עמ' 164, ליקוטי שיחות חלק כו עמ' 200|מו"ל=הוצאת קה"ת|שנת הוצאה=}}}} תמך בדעה שציורו של הרמב"ם הוא מדויק. אחד מנימוקיו הוא שמשמעות המילה "קנה" היא קו ישר, כמו שמפרשים רש"י והאבן עזרא (שמות ב, ג), וכפי שקני הסוף גדלים בצורה ישרה". באשר לממצאים הארכאולוגיים תירץ שיהודים וגויים רבים יצרו חיקויים של המנורה, אולם רק מעטים ראו אותה, בעיקר כוהנים בשעת העבודה במקדש, ולכן רבים מן המציירים לא דייקו. בעקבותיו, מקפידים חסידי [[חב"ד]] לבנות ולצייר את דגמי המנורה בקווים ישרים דווקא, ובצורה זו הם מעצבים גם את [[חנוכייה|חנוכיותיהם]]. גם הרב [[חיים קנייבסקי]] תומך בדעת הרמב"ם{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן|הגר"ח הכריע: קני המנורה היו באלכסון|
אמנם ברוב איורי המנורות שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות לא נמצאה מנורה עם קנים אלכסוניים, אלא מעוגלים. כך הן האיורים פרטיים והן באיורים של גופי שלטון יהודיים, הן בתקופות מאוחרות והן בתקופת הבית. כך למשל במטבע של המלך החשמונאי [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] מוטבעת מנורה עגולת קנים. משום כך סבורים חוקרים רבים שהצורה ששרטט הרמב"ם או הפרשנות לציורו, אינם מדויקים{{הערה|הרב [[ישראל אריאל]], '''מנורת זהב טהור''', [[מכון המקדש]], 2008}}.
| |||