יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מועדים ומנהגים: קישור פנימי
Tifrumkin (שיחה | תרומות)
הרחבה והוספת מקור בהערת שוליים.
שורה 97:
שני הסולטנים שבאו לאחר מולאי אסמעאיל המשיכו ביחס סובלני יחסית ליהודים, וכך למשל השליט מוחמד אבן עבדאללה ([[1757]]-[[1790]]) החיה את העיר [[מוגדור]] והזמין את היהודים לבוא אליה ולסחור שם. בתקופתם יצור מטבעות המדינה היה מונופול בידיים יהודיות, ויהודים שימשו כבנקאים, מתרגמים, וכשליחי המלך במשא ומתן מול [[לואי החמישה עשר, מלך צרפת|מלך צרפת, לואי ה-15]] ומנהיגים אירופאים אחרים.
 
היורש של מוחמד אבן עבדאלה היה הסולטן [[יזיד]] ([[1790]]-[[1792]]) שרדף את היהודים וכונה בספר דברי הימים של יהודי פאס "יזיד המזיד".{{הערה|1=משפחת אבן דנאן, [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?84101&lang=eng ספר דברי הימים של פאס], בעריכת מאיר בניהו, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 157.}} תחת שלטונו של יזיד היהודים חוו מאורעות קשים ברחבי מרוקו. למשל כשיזיד כבש את העיר [[תטואן]] הוא הורה לקשור את העשירים מבין היהודים לסוסים ולגרור את גופותיהם ברחבי העיר. בנוסף המלאח היהודי בעיר נבזז ונשים יהודיות נאנסו.{{הערה|1=[http://bir.brandeis.edu/bitstream/handle/10192/25271/SchneckThesis2013.pdf?sequence=1 The Mellah: exploring Moroccan Jewish and Muslim narratives on urban space] by Tamar Schneck, Brandies University, 2013, p.61.|שמאל=כן}} בשנת [[1790]] הרס המלך יזיד את בתי הכנסת בפאס וגירש את היהודים מהעיר. רק ב-[[1792]] הותר להם לשוב, אך מספר היהודים ששבו היה קטן. {{הערה|[https://dbs.bh.org.il/he/%D7%A4%D7%A1-%D7%A4%D7%90%D7%A1/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D קהילת יהודי פאס], מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 18-02-2019}} פרעות דומות נערכו גם ביהודים ב[[מקנס]], [[רבאט]], [[אל-קסר אל-כביר]], טנג'יר וערים נוספות. מסורת של בני עיירת [[אופראן]] מדרום מרוקו מספרת ששליט אזורי מקומי מטעם יזיד קשר בשלשלאות 50 מגברי הקהילה ואילץ אותם לבחור בין התאסלמות למוות, ובעקבות זאת 50 הגברים החליטו למות על קידוש השם וקפצו בזה אחר זה לתוך אש בוערת.{{הערה|1=[http://jewishmorocco.org/?p=563 Ifrane d’’Anti-Atlas Cemetery] באתר jewishmorocco}}
 
=== המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ===