ארכאולוגיה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

קפיצת הדרך הבאה אירעה במהלך [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]] עם פתיחת האימפריה להשפעות אירופאיות והתגברות זרם המבקרים בארץ הקודש ששאב עידוד מ[[עידן הנאורות]], תנועה [[אינטלקטואל]]ית ב[[אירופה]], ששמה לעצמה למטרה לבסס [[אתיקה|מוסר]], [[אסתטיקה]] ו[[ידע]] הנשענים על [[רציונליזם|רציונליות]] והנחת יסוד [[לוגוצנטריות|לוגוצנטרית]]. עם זאת ההתחלה של המחקר הארכאולוגי הייתה בעייתית וחלק מהחופרים חיפשו אוצרות ועושר אישי בעוד האחרים נאבקו בהיעדר כל שיטות מחקר וגרמו נזק לאתרי החפירה.

 

 

[[פליסיאן דה סוסי|לואי פליסיאן דֶה-סוֹסִי]] היה [[ארכאולוג]] [[צרפת]]י בן [[המאה ה-19]] הידוע כיום בזכות חפירותיו באתרים שונים בירושלים, לרבות [[קברי המלכים]], סקר ראשון של [[מצדה]] ושירטט מפה של מצדה והמחנות הרומים הסמוכים. דה סוסי ניסה את כוחו במציאת [[לוחות הברית]] ב[[הר נבו]], וסקר את שרידי ארמון משפחת [[בני טוביה]] ב[[עראק אל-אמיר]] ב[[ירדן]]. עושר הפרטים המופיעים בספרו הותיר ספקנות רבה בלב הקוראים, שסירבו להאמין לממצאיו, עד כדי כך שהצלם [[אוגוסט זלצמן]] בילה שישה חודשים בארץ ישראל על מנת לצלם את השרידים שתיאר דה סוסי. היה זה יישום חדיש לזמנו של אמנות ה[[צילום]] לצרכים ארכאולוגיים.