מלודרמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
לעיתים, העלילות של סרטי המלודרמה אינן מציאותיות (עד כדי זלזול ב[[אינטליגנציה]] של הצופים), מלאות פאתוס, כוללות סיפורים מעושים ומופרכים של רומנטיקה מתקתקה, תוך שימוש בדמויות סטריאוטיפיות ומוגזמות, ולעיתים קרובות - יכללו דמות נשית מרכזית, על מנת לפנות לקהל הצופים הנשי.
 
בשנות ה-50, במאי סרטי המלודרמה הבולט בהוליווד היה [[דאגלס סירק]], אשר עבד עם [[רוק הדסון]] בסרטים "[[נכתב ברוח]]" "[[השגעוןהשיגעון הנפלא (סרט, 1954)|השיגעון הנפלא]]" ו"[[ככל שהשמים מאפשרים]]" - שלושה מהסרטים הבולטים ביותר בז'אנר.
 
בשנות ה-90, סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה מלודרמטיות פנו לקהל של נשים אמריקאיות, על ידי הצגתן של ההשפעות של [[אלכוהוליזם]], [[אלימות במשפחה]], אונס וכדומה. סרטה של [[אנג'ליקה יוסטון]] משנת 1999 "אגנס בראון" הוא סרט טיפוסי של ז'אנר זה.