אופקים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיותר-ללא תוכן ממשי |
אין תקציר עריכה תגיות: תו כיווניות מפורש אות סופית באמצע מילה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 118:
==בתי הכנסת ביישוב==
באופקים קיימים 23 בתי כנסת .Ofakim.svg
הכניסה לאופקים
הכניסה לאופקים
מחוז
הדרום
מעמד מוניציפלי
עירייה
ראש העירייה
יצחק דנינו
גובה ממוצע[1]
141 מטר
תאריך ייסוד
1955
סוג יישוב
יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
- אוכלוסייה
27,771 תושבים
- דירוג אוכלוסייה
69
- שינוי בגודל האוכלוסייה
4.3% בשנה עד סוף 2017
- צפיפות אוכלוסייה
2,712 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות
77
תחום שיפוט
10,240 דונם
- דירוג שטח שיפוט
124
GazaWestNegev.svg אופקיםאופקים
31°18′31″N 34°37′15″E / 31.308648361582°N 34.6209167777028°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015
3 מתוך 10
מדד ג'יני
0.3836
- דירוג מדד ג'יני
175
לאום ודת
Circle frame.svg
יהודים: 93%
ערבים-מוסלמים: 0%
ערבים-נוצרים: 0%
דרוזים: 0%
אחרים: 7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.2%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 7.8%
גילאי 20 - 29 17.4%
גילאי 30 - 44 17.2%
גילאי 45 - 59 14.4%
גילאי 60 - 64 4.1%
גילאי 65 ומעלה 9.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 25
– יסודיים 18
– על-יסודיים 12
תלמידים 5,410
– יסודי 3,432
– על-יסודי 1,978
מספר כיתות 265
ממוצע תלמידים לכיתה 20.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-2016)
פרופיל אופקים נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
אתר הבית הרשמי
השדרה המרכזית רחוב הרצל
המרכז המסחרי החדש באזור התעשייה בעיר
שיכון באופקים
הספרייה העירונית שנמצאת ברחבת המתנס
בית הספר התיכון
תחנת הרכבת אופקים
היסטוריה
עריכה
שנים ראשונות
עריכה
אופקים נוסדה ב־19 באפריל 1955,[2] ותושביה הראשונים היו עולים ממרוקו ותוניסיה. ראשיתה של אופקים כתחנת טרקטורים של מושבי מועצה אזורית מרחבים,[3] שיועדה להתרחב ולהיות "מרכז אזורי" שיכלול בין השאר מרפאה, בית ספר אזורי, אמפיתיאטרון ותחנה של תנובה לקליטת תוצרת חקלאית.[4] אלא שגל העלייה הביא לכך ש־400 משפחות נשלחו לאופקים ושוכנו במעברה שנבנתה במהירות והכילה צריפים, פחונים ואזבסטונים. המגורים הארעיים חייבו בנייה, ובשנים הראשונות הייתה העבודה בבניין מקור פרנסה עיקרי בעיירה. בסוף 1956, לאחר מלחמת סיני, עם גל העלייה של יהודי מצרים, הגיעו 150 משפחות נוספות למקום (חלקן קראים), וב־1957 מנתה אוכלוסיית היישוב כ־2,500 נפש. באותה העת עדיין היו קיימות שתי מעברות ביישוב: האחת באזור התעשייה הנוכחי של העיר, והשנייה ממערב למרכז העיר הנוכחי (רחובות קיבוץ גלויות וגולומב).
בשנים שלאחר מכן הגיעו 170 משפחות עולים מפרס ועולים נוספים מהודו ורומניה. בשנת 1958 קיבל היישוב מעמד של מועצה מקומית. ב־1959 מנתה אוכלוסיית העיירה כ־5,000 נפש, ובה 60% יוצאי צפון אפריקה (רובם יוצאי מרוקו), 15% יוצאי מצרים, 15% יוצאי פרס ו־10% יוצאי הודו, אירופה ותושבים ותיקים. מקורות התעסוקה העיקריים בשנות ה־50 היו לא רק בעבודה בבניין, אלא גם בעבודה בחקלאות במושבים הסמוכים ועבודות דחק שכללו גם נטיעת מטעי אגבות שיועדו לשם פיתוח תעשיית חבלים במקום.
משנות ה־60 ועד שנות ה־80
עריכה
מפעל התעשייה הראשון שהוקם באופקים היה מפעל לליטוש יהלומים שהוקם בסוף שנות ה־50 והעסיק כ־60 עובדים. ב־1959 החלה הקמת שני מפעלי טקסטיל שנועדו להביא תעסוקה ולסייע לפיתוח העיירה. אחד מהם היה מפעל אופ־אר (קיצור של אופקים־ארגנטינה, ממנה הגיעו המשקיעים). בתוך שנה הוקמו המפעלים, והעסיקו יחד כ־500 איש. באותה העת גם נסללו כבישים ורחובות, גנים ציבוריים ניטעו והוקמו בתי ספר ממלכתיים ודתיים.
בסוף שנות השבעים קלטה אופקים פליטים מווייטנאם, שספינתם היטלטלה בים, כאשר אף מדינה אחרת לא הייתה מוכנה לקלוט אותם. מנחם בגין (שזיכרון השואה ופליטים יהודים המטלטלים בים היו טבועים בו היטב), ראש הממשלה באותה העת, החליט על קליטת הפליטים בישראל.
בשנת 1984 נוסד בעיר בית חב"ד, אשר הקים רשת מוסדות חינוך לכלל האוכלוסייה, אשר סייעו רבות לקליטת עולי ברית המועצות מספר שנים מאוחר יותר. מיד עם פתיחתו בית חב"ד בעיר העמיד בית תמחוי לנזקקים שמחלק מנות חמות וביגוד לתושבים הזקוקים לכך.
משנות ה־90 ועד 2015
עריכה
בשנות ה־90 הגיעו אל העיר עולים רבים מברית המועצות ומאתיופיה. בשנת 1995 קיבל היישוב מעמד של עיר. ב־1997 הוקם בעיר גרעין תורני בשם "אפיקי אורות".[5]
על רקע המשבר בענף הטקסטיל שהביא לסגירת מפעלי התעשייה המרכזיים בעיר, ובצדו גלי העלייה הגדולים שפקדו את העיר בשנות ה־90, גדל בה מאוד אחוז האבטלה מאמצע שנות התשעים. גם בשנות האלפיים סובלת אופקים ממחסור במקומות עבודה, ורמת השכר בה היא מהנמוכות בערי ישראל.
אופקים משמשת כמרכז עירוני ליישובים במועצות האזוריות מרחבים ואשכול.
משנת 2015 ואילך
עריכה
בשנים אלו העיר החלה להתפתח לאחר קיפאון דמוגרפי, נבנה בה "מרכז צעירים" הכולל בית קפה וקולנוע, וכן אלפי יחידות דיור חדשות ומרכזי מסחר ותעסוקה.
בינואר 2016 נפתחה תחנת הרכבת באופקים. התחנה היא חלק מקו הרכבת אשקלון-באר שבע. פתיחת התחנה קיצרה את זמני הנסיעה בין אופקים וגוש דן.[6]
בפברואר 2017 נחתם הסכם הגג שיוסיף לעיר אופקים יותר מ-12 אלף יחידות דיור חדשות, חלקן בבנייה צמודת קרקע וחלקן בבנייה לגובה, בבניינים עד 13 קומות.
אוכלוסייה
שכונות
אתרים בעלי עניין
תחבורה ציבורית
עריכה
רכבת
עריכה
תחנת הרכבת אופקים משרתת את העיר כחלק ממסילת אשקלון - באר שבע.
אוטובוסים
עריכה
חברת דן בדרום מפעילה בעיר 5 קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר, אך אינם מוגדרים כקווי הזנה, ומפעילה שירות עירוני ובין-עירוני לבאר שבע, תפרח, מועצה אזורית אשכול, להבים, אשקלון ואשדוד. חברת אגד מפעילה קווים לירושלים ובני ברק, וחברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב-יפו רחובות ודימונה. כמו כן בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים אשר מופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש.
ראשי היישוב
עריכה
1955: יעקב שמשוני – כראש מועצה אזורית מרחבים, המייצגת את הוועד המקומי של אופקים
1955–1958: יהודה מרציאנו – יו״ר הוועד המקומי
1958–1960: דב פרידקין – ראש המועצה הממונה, מפא״י[8]
1960–1961: משה ביתן (ראש מועצה) – ראש המועצה הנבחרת, מפא״י. נבחר בתרגיל כלנתריזם. הודח על ידי שר הפנים חיים משה שפירא
1961–1963: יעקב כהן, קצין המחוז – יו״ר ועדה קרואה, עם פיזור המועצה הנבחרת עיל־ידי שר הפנים חיים משה שפירא
1963–1965: משה מייבסקי – יו״ר ועדה קרואה
1965–1969: משה מייבסקי – מפד״ל
1969–1974: יחיאל בן טוב – מפא״י
1974–1978: יחיאל בן טוב – העבודה
1978–1983: אברהם רביבו – מפד״ל
1983–1989: יחיאל בן טוב – העבודה
1989–1993: יאיר חזן – הליכוד
1993–1998: מיכה הרמן[9][10][11] – העבודה
1998–2003: יאיר חזן – הליכוד
2003–2007: אבי אסרף – הליכוד (באוגוסט 2007 הדיח שר הפנים מאיר שטרית את אסרף ומועצת העיר בעקבות תוצאות ועדת חקירה שמינה שר הפנים הקודם רוני בר־און).
2007–2008: אריה אזולאי – ועדה קרואה
2008–2013: צביקה גרינגולד – ועדה קרואה
בבחירות שנערכו ב־2013 ניצח יצחק דנינו – הליכוד
בתי הכנסת ביישוב
עריכה
בתי כנסת באופקים
עריכה
באופקים קיימים 23 בתי כנסת ואלו הן;
בית כנסת שבזי (בית כנסת נוסח תימן שאמי), רחוב צה"ל, אופקים.
בית כנסת רבי דוד ומשה (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב קיבוץ גלויות, אופקים.
בית כנסת אוהל משה (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב רבי עמרם בן דיוואן, אופקים
בית כנסת קוותי ה' (בית כנסת נוסח אחיד) רחוב רחבת האר"י, אופקים.
בית כנסת אהבת שלום (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב אבו חצירא, אופקים.
בית כנסת בית יוסף (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב אבו חצירא, אופקים.
בית כנסת שבטי ישראל (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב אלי כהן, אופקים.
בית כנסת גרבה גרבת (בית כנסת נוסח תוניס) רחוב גולומוב, אופקים.
בית כנסת רבי עקיבא לעולי פרס (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב גן ציגל, אופקים.
בית כנסת זוהר ישראל (בית כנסת נוסח מרוקו)
רחוב החיד"א, אופקים.
בית כנסת עם רב (בית כנסת נוסח אחיד) רחוב הכרמים, אופקים.
בית כנסת מבצע שלמה (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב הכרמים 45, אופקים.
בית כנסת בית יעקב ואור ישראל (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב הכרמל, אופקים.
בית כנסת אחדות ישראל (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב הנשיא, אופקים.
בית כנסת בית גבריאל (בית כנסת נוסח אשכנז) רחוב חזון איש, אופקים.
בית כנסת על שם הרי"ף (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב יגאל אלון 9, אופקים.
בית כנסת בית מנחם (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב מישור הגפן, אופקים.
בית כנסת חב"ד (בית כנסת נוסח חב"ד) רחוב מישור הגפן, התמר 2, אופקים.
בית כנסת התימנים (בית כנסת נוסח תימן)
רחוב צה"ל 3, אופקים.
בית כנסת שארית יעקב (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב שבזי, אופקים.
בית כנסת שערי חיים (בית כנסת נוסח ירושלמי) רחוב שבזי, אופקים.
בית כנסת אבות ובנים (בית כנסת נוסח ספרד)
רחוב שכונת שפירא, אופקים.
בית כנסת אוהל יעקב (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב שרת, אופקים.
גלריה
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שיחה
דיווח על טעות
נערך בפעם האחרונה זה עתה על־ידי הלמחס
ערכים קשורים
דב פרידקין
יאיר חזן
פארק אופקים
ויקיפדיה
התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 3.0 אלא אם כן נאמר אחרת.
תנאי שימושפרטיותתצוגת מחשבים
סגירה
תצוגה מקדימה של אופקים
שמירה
שגיאה, משתמש אחר ערך את הדף.
איך שיפרת את הדף?
אנא תארו בקיצור מה שיניתם, ועל סמך מה
שמירת השינויים מהווה את הסכמתך לתנאי שימוש ולפרסום התרומה שלך לפי תנאי רישיון CC BY-SA 3.0 and GFDL.
בתי כנסת באופקים
עריכה
באופקים קיימים 23 בתי כנסת ואלו הן;
*בית כנסת '''אחדות ישראל''' (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב הנשיא, אופקים.
*בית כנסת '''אבות ובנים''' (בית כנסת נוסח ספרד) רחוב שכונת שפירא, אופקים.
*בית כנסת '''אוהל יעקב''' (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב שרת, אופקים.
*בית כנסת '''אוהל משה''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב רבי עמרם בן דיוואן, אופקים.
*בית כנסת '''אהבת שלום''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב אבו חצירא, אופקים.
בית כנסת '''בית יוסף''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב אבו חצירא, אופקים.
*בית כנסת '''בית יעקב ואור ישראל''' (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב הכרמל, אופקים.
*בית כנסת '''בית גבריאל''' (בית כנסת נוסח אשכנז) רחוב חזון איש, אופקים.
*בית כנסת '''בית מנחם''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב מישור הגפן, אופקים.
*בית כנסת '''גרבה גרבת''' (בית כנסת נוסח תוניס) רחוב גולומוב, אופקים.
*בית כנסת '''התימנים''' (בית כנסת נוסח תימן) רחוב צה"ל 3, אופקים.
*בית כנסת '''זוהר ישראל''' (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב החיד"א, אופקים.
*בית כנסת '''חב"ד''' (בית כנסת נוסח חב"ד) רחוב מישור הגפן, התמר 2, אופקים.
*בית כנסת '''מבצע שלמה''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב הכרמים 45, אופקים.
*בית כנסת '''עם רב''' (בית כנסת נוסח אחיד) רחוב הכרמים, אופקים.
*בית כנסת '''על שם הרי"ף''' (בית כנסת נוסח מרוקו) רחוב יגאל אלון 9, אופקים.
*בית כנסת '''קוותי ה'''' (בית כנסת נוסח אחיד) רחוב רחבת האר"י, אופקים.
*בית כנסת '''רבי עקיבא לעולי פרס''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב גן ציגל, אופקים.
*בית כנסת '''רבי דוד ומשה''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב קיבוץ גלויות, אופקים.
*בית כנסת '''שבטי ישראל''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב אלי כהן, אופקים.
*בית כנסת '''שבזי''' (בית כנסת נוסח תימן שאמי), רחוב צה"ל, אופקים.
*בית כנסת '''שארית יעקב''' (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רחוב שבזי, אופקים.
*בית כנסת '''שערי חיים''' (בית כנסת נוסח ירושלמי) רחוב שבזי, אופקים.
== גלריה ==
| |||