נמל תעופה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:AirportFrankfurt terminal1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נמל התעופה [[פרנקפורט]], [[גרמניה]].]]

[[קובץ:Tsiromandidy.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדה התעופה של העיירה צירומנדידי, [[מדגסקר]].]]

 

==היסטוריה==

==בעלות וניהול==

==מסלולי הטיסה==

מסלולי הטיסה נועדו לשרת את היכולת להמריא ולנחות, תוך שמירה על סטנדרטים בינלאומיים באשר ליכולת להפסיק המראה, לנחות עם פנצ'ר בגלגל וכיוצא באלו. כל נושא מסלולי הטיסה מתוקנן על ידי [[הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית]]. במנחתים המיועדים להמראות ונחיתות של מטוסי "תעופה כללית", מטוסים שמשקלם המירבי בהמראה מוגבל והם לא לוקחים כמות גדולה של נוסעים בצורה מסחרית, בדרך כלל יהיה מסלול אחד שאורכו הטיפוסי 1200 מטר. בנמלי תעופה גדולים הנדרשים לתמוך במטוסי נוסעים גדולים - בדרך כלל יהיו כמה וכמה מסלולי טיסה שאורכם 2400 מטר, 3600 מטר ואפילו יותר מכך. מסלולי טיסה אלו, בדרך כלל, יכלול תשתיות בטון עמוקות במקטעים של תחילה וסוף מסלול כדי לתמוך את משקלם הגדול של המטוסים. בנמלי תעופה גדולים תהיה תאורת המסלול, תאורת מסלולי ההסעה, תאורת גישה לנחיתה, אמצעי נווט ומכשירים שונים שנועדו לעזור לטייסים בעת ביצוע גישה לנחיתה במג אוויר קשה ועוד. בשדות תעופה צבאיים, בדרך כלל, תהיה התקנה של "כבל עצירה" בסוף ובתחילת מסלול וכל שליש אורך מסלול. בשדות תעופה צבאיים, בדרך כלל, תהיה מותקנת גם רשת עצירה בסוף ובתחילת מסלול.

*מערכת ניהול ושינוע הכבודה

===האזור המנהלתי===

===האזור התפעולי===

===אנרגיה===

שדות התעופה, בהגדרה, צריכים לדאוג לאספקת הדלק למטוסים. מטוסי בוכנה, בדרך כלל, מחייבים דלק באוקטן גבוה בעוד שמטוסי סילון עושים שימוש בדלק סילוני ייעודי. בהתאם, בדרך כלל, ליד כל שדה תעופה גדול תהיה חוות מיכלי דלק סילוני ומערכת הולכה שמעבירה את הדלק אל שדה התעופה. בנוסף, למקרה הצורך, שדות התעופה מחזיקים צי של משאיות/"מכליות דלק" היכולות לספק את הדלק למטוסים.

 

===אבטחת שדה התעופה===

===מוצרים ושרותים===

*מסחר

*בתי מלון

===שרותי פרימיום===

==טיפול במטענים ובחומרים מסוכנים==

==גישה אל השדה וממנו==

כמות הנוסעים שעוברת דרך שדה התעופה עשויה להיות מאוד גדולה. לדוגמה, בנמל התעופה בן גוריון עברו למעלה מ 22 מיליון נוסעים במהלך 2018. מכיוון שכך, הגישה אל שדה התעופה וממנו היא נושא חשוב ועתיר משאבים. בשדות תעופה גדולם, בדרך כלל, תהיה [[רכבת ישראל|תחנת רכבת]] המאפשרת נסיעה אל השדה וממנו - ליעדים רחוקים יחסית, תחנת [[מונית|מוניות]] המופעלת על ידי רשויות השדה, מגרשי חניה גדולים המהווים חלק משדה התעופה ושרות של קווי אוטובוס. עם כניסת החברות שמספקות "שרות הסעות לפי קריאה", כמו למשל, [[Gett| "גט"]] או "אובר", מתפתח ויכוח על הגישה שכן או לא יתנו להם אל שדה התעופה.

 

==תפעול השדה==

===מסלולי טיסה===

===שרותי כיבוי והצלה===

 

 

===מגדל הפיקוח===

===ניהול המטוסים באוויר, גישה והקפה===

כל המרחב האווירי בעולם מחולק לסוגים שונים. מכיוון שבמטוסי נוסעים אין מכ"ם שמאפשר להם לראות האחד את השני בתוך עננים או בלילה, שמירת הפרדות מתאימות בין המטוסים ומניעת ההתנגשות בניהם מוטלים על צרוף של חוקים מוגדרים מראש ובקרה מהקרקע. סביב שדות התעופה מוגדר "נפח אווירי ייעודי" שנמצא באחריות פקחי טיסה. נפח זה משתנה בגודלו ובאחריות הפיקוח עליו כתלות בגודלו. בחלק ממדינות העולם, טיסות מתחת 700 רגל מעל פני השטח ובכלל זה המראות ונחיתות במנחתים לא מאוישים, יכולות להתבצע ללא תאום מוקדם עם אך רשות מדינתית ושמירת ההפרדות ומניעת ההתנגשויות בין כלי הטייס היא באחריותם המלאה של הטייסים. בישראל, אין מרחב טיסה כזה באזורים של שדות התעופה. בשדות תעופה גדולים (כמו למשל [[נמל תעופה בן גוריון]], יש נפח אווירי ייעודי הנמצא תחת פיקוח השדה. המטוסים שמגיעים מהמרחב האווירי "הגדול" עוברים לפיקוח ובקרה של פקחי הטיסה בטווח ("פקח גישה"), בטווח של עשרות ק"מ רבים מהשדה. פקחי הטיסה אחראים לוודא שבין המטוסים, בדרכם לנחיתה, נשמרים מרווחים מתאימים. לצורך זה, לכל שדה תעופה יש "תבנית הצטרפות לנחיתה" מוגדרת מראש ו"אזורי המתנה" כך שפקח הטיסה יכול לוודא שכניסת המטוסים לנחיתה מתבצעת במרווחים מתאימים.

 

===ציוד קרקע===

==בטיחות==

==איכות סביבה וקיימות==

==סוגי שדות תעופה==

ישנם שדות תעופה אזרחיים ושדות תעופה צבאיים. שדות התעופה האזרחיים לרוב מכילים טרמינל (בית נתיבות) גדול המאפשר לממתינים למטוס לחכות בנוחות. לרוב יש שם שירותים מסחריים רבים. המעבר בין הטרמינל למטוס מתבצע לרוב באמצעות [[אוטובוס]] או [[שרוול מטוס]].