השואה – הבדלי גרסאות

ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]] [[המערכה בפולין|פלשה]] גרמניה לפולין ותוך כחודש חולקה פולין בין גרמניה לברית המועצות בהתאם ל[[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]]. במהלך הכיבוש הופצצה העיר [[ורשה]] מן האוויר ובתים רבים הפכו להריסות והרחובות התמלאו בפליטים. האוכלוסייה היהודית, כחלק מהאוכלוסייה הכללית, הופתעה מהפלישה המהירה, ובשל התנהגותו המתונה של הצבא הגרמני בכיבוש [[מזרח אירופה]] במלחמת העולם הראשונה, לא הבינה את המצפה לה. פולין חולקה לשלושה חלקים: המזרחי סופח לברית המועצות, המערבי סופח לגרמניה, ובאמצעי הוחל ממשל צבאי שנקרא "הממשל הכללי של פולין" (ובגרמנית: [[גנרלגוברנמן]]). חלוקתה של פולין פיצלה את האוכלוסייה היהודית; מתוך כ-3.3 מיליון היהודים שישבו בפולין ערב המלחמה, נמצאו כ-2 מיליון יהודים בתחום השליטה של גרמניה, ואילו השאר נמצאו בשטח שסופח לברית המועצות או נמלטו אליו{{הערה|1= ראו: [http://www.yadvashem.org/he/holocaust/about/outbreak-of-ww2-anti-jewish-policy/conquest-of-poland פרוץ מלחמת העולם השנייה והמדיניות כלפי היהודים], באתר יד ושם.}}. רוב הנמלטים לשטח הרוסי היו צעירים, וכן חלק ניכר מהמנהיגות היהודית ובכללם פעילי [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות הנוער הציוניות]] ואחרות, שחששו מ[[מעצר]]ם המיידי בידי הצבא הגרמני. אולם, לאחר זמן קצר חזרו רבים מהם לפולין שתחת הכיבוש הגרמני. יהודי פולין שברחו אל ברית המועצות מצאו את עצמם במדינה בעלת משטר [[טוטליטריזם|טוטליטרי]] ו[[קומוניזם|קומוניסטי]], וחלקם הוגלו למחנות ברחבי המדינה. עם זאת, היחס אליהם וסבלם בשנות המלחמה היו בדומה לכלל האוכלוסייה הרוסית.

 

 

ב-[[9 באפריל]] [[1940]] פלשו הגרמנים ל[[דנמרק]] ול[[נורווגיה]]. כחודש לאחר מכן פלשו גם להולנד, ל[[בלגיה]] ול[[לוקסמבורג]] ובתחילת יוני ל[[צרפת]]. באפריל [[1941]] כבשו הגרמנים גם את [[יוגוסלביה]] ואת [[יוון]]. בעקבות הכיבוש עברו גם יהודי מדינות אלה לשליטת הגרמנים. המדיניות האנטי-יהודית במדינות אלה ובמדינות-גרורות אחרות של גרמניה, בהשפעת לחצי גרמניה, השפיעה על חיי היהודים במידה ניכרת.