עידן הנאורות – הבדלי גרסאות

הנאורות פעלה במדינות רבות, לרוב עם מיקוד שונה בהתאם לאזור. לדוגמה, בצרפת הפכה הנאורות למזוהה עם רדיקליות אנטי-מלוכנית ואנטי-כנסייתית בעוד שבגרמניה הפכה לתופעה המזוהה עם המעמד הבינוני בעלת מאפיינים רוחניים ולאומניים ללא כל איום על הסדר הקיים (ממשלות וכנסיות).{{הערה|David N. Livingstone and Charles W. J. Withers, ''Geography and Enlightenment'' (1999)}} תגובת הממשלים עצמם שונה בכל מקום. בצרפת הפך השלטון לעוין והוגי התקופה סבלו מצנזורה, מאסרים ואף הגליות מארצם. הממשל הבריטי נטה להתעלם מהוגי הנאורות באנגליה וסקוטלנד, אך יש לציין שהוא העניק את תואר האבירות (ומשרה ממשלית בכירה) [[אייזיק ניוטון|לאייזיק ניוטון]].

 

במספר מדינות פעלו שליטים בעלי עוצמה - המכונים בפי היסטוריונים [[דספוטיזם נאור|דספוטים נאורים]] - שקיבלו את מנהיגי הנאורות בחצרותיהם והשתמשו בהם לניסוח חוקים ותוכניות במטרה לחזק את מדינות הלאום.{{הערה|Stephen J. Lee, ''Aspects of European history, 1494–1789'' (1990) pp. 258–66}} הבולטים מבין שליטים אלה הם [[פרידריך הגדול]] מ[[פרוסיה]], [[יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה|יקטרינה הגדולה]], קיסרית רוסיה בחצי השני של המאה ה-18, [[לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|ליאופולד השני]] דוכס טוסקנה ו[[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]], קיסר אוסטריה. שליט אחרון זה היה נלהב במיוחד, הוא הכריז על רפורמות רבות ללא כל תמיכה עד כי הביא על עצמו מרד שמחק את המהלכים שניסה להנהיג.{{הערה|Nicholas Henderson, "Joseph II", ''History Today''(March 1991) 41:21-27}}