בנו צור – הבדלי גרסאות

'''בנו (בנימין) צור''' ('''צוקר''')

נולד ב 1908 נפטר ב 1984

היה המפקד השני של גלי צה"ל: מנובמבר 1952 ועד אוגוסט 1965.

היה נשוי לחנה ( לבית זכאי) ואב לרותי.

בנו נולד ב1908ב-1908 באושבינצ'ים, גליציה, פולין.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס אבי המשפחה, מרדכי, לצבא האוסטרי והמשפחה חזרה לפולין. ב 1915 חזרו האם ושלושת הילדים לגרמניה והאב הצטרף בתום המלחמה.

בברלין, התגוררה משפחת צוקר באזור שבו התגודדו, בדרך כלל, פליטי מלחמת העולם הראשונה ממזרח אירופה-ה"[[אוסטיודן]]" (יהודי המזרח) "ostjuden".

המהגרים "החדשים" סבלו מהתגרות הן של האנטישמים והן של יהודי גרמניה הוותיקים-"יקים". בנו הושפע מאוד מהאווירה הקשה.

בילדותו התחנך בנו, בחלק מהזמן, ב"יידישע פולקסהיים" – מרכז קהילתי יהודי שעסק בשיקום ובחינוך ילדים ובני נוער עזובים מקרב יהודי מזרח אירופה שאותו ייסד ב 1916 ד"ר [[זיגפריד להמן]]. תפיסתו החינוכית של להמן כללה קרבה לאדמה ולטבע, טיפוח האמנויות ובמיוחד המוזיקה.

משפחת צוקר ניהלה אורח חיים מסורתי ובנו, בנוסף ללימודיו בתיכון הכללי, למד יומיום, עד גיל 15, גם בבי"ס יהודי - תלמוד תורה. בגמר לימודיו בבית הספר התיכון יצא להכשרה בחווה של תנועת הנוער "[[בלאו וייס|בלאו-וייס]]" "Blau-Weiss"-תכלת לבן. מאוחר יותר למד בנו כשנתיים וחצי בבית הספר הגבוה לחקלאות בברלין (ארגון וניהול משקי), נאלץ לעזוב מסיבות כלכליות והחל לעבוד בסוכנות שארגנה הופעות של אומנים וקונצרטים. מינואר 1931 ועד אפריל 1933 היה לעוזר למנהל פרסום ומאוחר יותר למנהל פרסום בעיתונים. מפברואר 1933 ועד ספטמבר 1933 היה בהכשרה חקלאית בדנמרק.

=='''בארץ ישראל'''==

באוקטובר 1933 עלה ארצה והצטרף לקיבוץ רמת הכובש. בין תפקידיו בקיבוץ: פועל בפרדס, פעילות תרבותית, מרכז קניות וגזבר.

מאפריל 1940 ועד אוקטובר 1941 עבד במזכירות הקיבוץ המאוחד בהקמה של הוצאת הספרים של הקיבוץ.

בנובמבר 1941 התגייס לצבא הבריטי, ליחידת התובלה 176. שירת במצרים עילית, במדבר המערבי עד טריפולי, במלטה ובאיטליה. מספטמבר 1944 עד 1946, ניהל עיתון עברי: "לחייל".

מנובמבר 1952 ועד אוגוסט 1965 היה מפקד גלי צה"ל.

=== '''בנו צור וגלי צה"ל''' ===

רס"ן בנו צור קיבל על עצמו את ניהול התחנה ב 1952, כשהתחנה הייתה בת שנה וחצי (נוסדה ב 1950 ע"יעל ידי סא"ל [[צבי ברוש]], שעסק בעיקר בהקמת התשתית הטכנית.). באותה עת שידרה התחנה במשך שלוש שעות ביום, בין שבע לעשר בערב. תקציב התחנה היה זעום.

בזמן ניהולו של בנו הוכנסו צורות שידור שלא היו ידועות עד אז: שידורים ישירים מהאולפן ומניידות שידור, שידור חי ממצעד יום העצמאות, מצעד פזמונים עברי ולועזי, תכניותתוכניות אקטואליה, שעשועון רדיו. תכניתתוכנית "הערב": תכניתתוכנית ראיונות בשידור חי בהנחיית [[טלילה בן-זכאי]] ומשה בן-אפרים ומאוחר יותר [[שייקה בן פורת]]. אנשים הוזמנו לאולפן ודיברו על נושאים שונים. לתכניתלתוכנית היה מזכיר בשם "ליאו", שמדי פעם התערב במבטא "ייקי", שעשה כל עבודה בתחנה והיה זה בנו עצמו.

אחת מאבני הדרך שהתחילו בתחנה אז, הייתה התכניתהתוכנית "משפחת [[משפחת שמחון|שמחון]]", תסכית רדיו הומוריסטי ואקטואלי. התכניתהתוכנית נכתבה ובוימה ע"יעל ידי משה בן אפרים והשתתפו בה [[שמואל רודנסקי]], [[עודד קוטלר]] ואחרים.

בשובו, בתום כשלוש שנים, היה מנהל אדמיניסטרטיבי של "[[להקת בת-שבע]]"

{{הערות שוליים}}"לעניין", טלי בן-סירא, ערב יום העצמאות תשמ"ט, 9 במאי, 1989