תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים, הגהה, ניסוח, קישורים פנימיים, תבנית מנהיג
שורה 1:
{{מנהיג}}
'''אל מלִכ אל-מט'פר סיף א-דין קֻטֻז''' (ב[[ערבית]]: '''الملك المظفر سيف الدين قطز,'''; מת ב-[[24 באוקטובר]] [[1260]])- היה הסולטאן השלישי משושלת [[הממלוכים הבחריים]]. מנצח [[קרב עין ג'אלות]]. שימש כסולטאן בין השנים [[1259]] ל- [[1260]]. קוטוז נרצח על ידי [[בייברס]] בדרכו חזרה ל[[מצרים]] לאחר הניצחון בקרב.
 
== רקע==
על שנותיו הראשונות לא ידוע הרבה ויש על כך סיפורים רבים. בגיל צעיר קוטוז נשבה על ידי ה[[מונגולים]] ונמכר לעבדותל[[עבדות]]. אדוניו החדשים לקחו אותו ל[[סוריה]] ומכרו אותו שם לסוחר עבדים של ה[[סולטאן]] הממלוכי [[אייבכ]]. לפי חלק מהמקורות טען קוטוז ששמו הראשוני היה מחמוד בן מחמוד והא היה צאצא של עלא א-דין מוחמד השני - מושל [[האימפריה הח'ווארזמית]].
 
בחצרו של אייבכ הוא התקדם ונהפך לממלוכי החשוב ביותר בקרב נאמני אל-מֻעִז ולאחר מכן לסגן הסולטאן ב-[[1253]]. קוטוז נשאר לצידו של אייבכ גם כשהאחרון רצח את [[פריס א-דין אקטאי]], מה שהוביל לשדרוג מעמדו של קוטוז בחצר אייבכ והוא מונה לסגן הסולטאן. לאחר שאייבכ נרצח השלטון עבר השלטון לבנו של אייבכ [[אל-מנסור עלי|א-מנצור עלי]], וקוטוז נשאר בתפקידו. כעוצרכ[[עוצר (שליט)|עוצר]] מונה [[סנג'ר אל-חלבי]], אך קוטוז הדיח אותו ונתמנה לעוצר בעצמו.
 
לאחר רצח אייבכ עמד קוטוז בראש הממלוכים המועיזיים שהדיחו את אלמנתו של הסולטאן [[שג'ר א-דור]], הוציאו אותה להורג על חלקה ברצח בעלה והעבירו את השלון ל[[אל-מנסור עלי|א-מנצור עלי]]. מנובמבר [[1257]] עד אפריל [[1258]] הביס את כוחותיו של [[אל-מלכ אל-מע'ית]], שנתמכו על ידי הממלוכים הבחריים וערכו פשיטות על [[אל-כרכ]]. הפשיטות גרמו למחלוקות בין הממלוכים, שכן חלק מהם רצו לתמוך בתומכיהם גם ב[[מצרים]]. ב-[[1258]] המונגולים [[נפילת בגדאד (1258)|כבשו את בגדד]] והוציאו להורג את ה[[ח'ליף]] ה[[בית עבאס|עבאסי]] [[אל-מסתעצם הראשון|אל-מסתעצם]] וטבחו בתושבי העיר. לאחר כיבוש [[בגדאד]] שלח [[הולגו חאן]], השליט המונגולי מכתב מאיים לשליט האיובי של סוריה א-נציר יוסף. השליט ה[[איובים|איובי]] פנה לממלוכים של מצרים לעזרה. כשהממלוכים הבינו שהאיום ממשי והמצב חמור הם קיימו אספת ראשי הממשל והגיעו לידי החלטה שבשעה כל-כך גורלית עליהם להתאחד מאחורי סולטאן בעל יכולת והחליטו להדיח את א-מנצור עלי בן ה-15. במקומו מונה קוטוז. קוטוז הבטיח שלאחר הניצחון בקרב ניתן יהיה למנות סולטאן אחר.
 
==ההכנות לקרב==
קוטוז הזמין את כל המצביאים הממלוכיים הגדולים ויצא איתם מ[[קהיר]] ל[[ארץ ישראל]]. ליד [[עזה]] נערך קרב מקדים, בו הביסו הממלוכים את כוחות החלוץ המונגולים שפגשו. הם הגיעו ל[[עכו]] ובמשך 3שלושה ימים חנו שם והצטיידו לקרב. רוב ה[[צלבנים]] תמכו בממלוכים, אך בהשפעת [[המסדר הטאוטוניהטבטוני]] הם סירבו להצטרף ללחימה פעילה. אהדת הצלבנים הייתה מלכתחילה לצד הממלוכי בגלל טבח צידון שערכו המונגולים באוכלוסייה הנוצרית זמן קצר לפני כן. [[ביברס]] הציע לכבוש את עכו הצלבנית, אך קוטוז סירב לכך, שכן צלבנים חיו בשלום עם הממלוכים ושמרו על נייטרליות במשבר עם המונגולים. מעכו יצא הצבא הממלוכי ל[[עין ג'אלות]].
 
==הקרב==
{{ערך מורחב|קרב עין ג'אלות}}
יש הטוענים שביברס ניסה למשוך את המונגולים לאזור שנוח היה לממלוכים להילחם בו, אך מקורות ממלוכיים טוענים שהמונגולים הגיעו ראשונים לשטח הקרב, ובחרו בו בגלל יתרונותיו עבורם-מקור מים להשקיתלהשקיית סוסיהם וקרבה לסוריה - ראש הגשר שלהם לעבר מצרים. לאחר מכן, קוטוז הצטרף לביברס עם הכוח העיקרי.
 
הקרב התקיים בתאריך [[3 בספטמבר]] [[1260]]. בעלי בריתם של המונגולים בהנהלת [[קיטבוגה]] שהיה נוצרי [[נסטוריאניזם|נסטורי]]. בשרות המונגולים היו גם המלך ה[[ארמנים|ארמני]] של [[קיליקיה]] והנסיך הצלבני של [[נסיכות אנטיוכיה]]. באותו זמן מצרים נשארה המעצמה המוסלמית היחידה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] לאחר נפילת בגדד ו[[סוריה]] לידי המונגולים. בראש הצבא הממלוכי עמד בייברס. ההתקפה המונגולית הראשונה כמעט הצליחה להביס את הממלוכים, אך לאחר שקוטוז קרא לחייליו לא להיכנע בשם ה[[אסלאם]] ולהסתער על האויב, הממלוכים התחילו להתקדם ולאחר קרב ממושך בו הממלוכים ירו בחצים רבים על סוסיהם של המונגולים המונגולים נסו בבהלה משדה הקרב לכיוון [[בית שאן]], ומשם שארית צבאם נסוג לכיוון [[חלב (עיר)|חלב]], וביברס רדף אחריהם עד לשערי העיר. המלומד בן התקופה, אל מקריזי, כתב שהיה קרב נוסף בבית שאן, אך זה לא נראה סביר לדעת היסטוריונים אחרים. קיטבוגה עצמו נהרג בקרב והדבר החליש מאוד את כושר עמידתם של המונגולים. בקרב נהרגו כ-1500015,000 מונגולים בעוד שמספר הממלוכים שנפלו בו אינו ידוע.
יש הטוענים שביברס ניסה למשוך את המונגולים לאזור שנוח היה לממלוכים להילחם בו, אך מקורות ממלוכיים טוענים שהמונגולים הגיעו ראשונים לשטח הקרב, ובחרו בו בגלל יתרונותיו עבורם-מקור מים להשקית סוסיהם וקרבה לסוריה - ראש הגשר שלהם לעבר מצרים. לאחר מכן, קוטוז הצטרף לביברס עם הכוח העיקרי.
 
הקרב התקיים בתאריך [[3 בספטמבר]] [[1260]]. בעלי בריתם של המונגולים בהנהלת [[קיטבוגה]] שהיה נוצרי [[נסטוריאניזם|נסטורי]]. בשרות המונגולים היו גם המלך ה[[ארמנים|ארמני]] של [[קיליקיה]] והנסיך הצלבני של [[נסיכות אנטיוכיה]]. באותו זמן מצרים נשארה המעצמה המוסלמית היחידה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] לאחר נפילת בגדד ו[[סוריה]] לידי המונגולים. בראש הצבא הממלוכי עמד בייברס. ההתקפה המונגולית הראשונה כמעט הצליחה להביס את הממלוכים, אך לאחר שקוטוז קרא לחייליו לא להיכנע בשם ה[[אסלאם]] ולהסתער על האויב, הממלוכים התחילו להתקדם ולאחר קרב ממושך בו הממלוכים ירו בחצים רבים על סוסיהם של המונגולים המונגולים נסו בבהלה משדה הקרב לכיוון [[בית שאן]], ומשם שארית צבאם נסוג לכיוון [[חלב (עיר)|חלב]], וביברס רדף אחריהם עד לשערי העיר. המלומד בן התקופה, אל מקריזי, כתב שהיה קרב נוסף בבית שאן, אך זה לא נראה סביר לדעת היסטוריונים אחרים. קיטבוגה עצמו נהרג בקרב והדבר החליש מאוד את כושר עמידתם של המונגולים. בקרב נהרגו כ-15000 מונגולים בעוד שמספר הממלוכים שנפלו בו אינו ידוע.
 
==קוטוז לאחר הקרב==
בדרכו חזרה למצרים נרצח קוטוז על ידי 3שלושה [[אמיר|אמירים]]ים ממלוכיים: באדר א-דין בקטוט, אונס ובהאדיר אל-מועיזי ב-[[24 באוקטובר]] [[1260]] ב[[א-צליחיה]]. לפי רוב ההיסטוריונים הממלוכיים בני זמנם כמו גם חוקרים מודרניים, בייברס היה בייברס שותף פעיל ברצח קוטוז, שכן לפני הקרב הבטיח לו קוטוז לבייברס, שבמקרה ניצחונם ימונה למושל חלב בגלל תרומתו המכרעת לניצחון, אך קוטוז מינה במקומו את אל-מליכ אל-סעאד עלאא א-דין שליט [[מוצול]]. לבייברס היה חשבון נוסף עם קוטוז בגלל חלקו ברצח ידידו [[פריס א-דין אקטאי]]. לאחר רצח קוטוז בייברסהתמנה מונהבייברס לסולטאן.
 
קוטוז נחשב לשליט אמיץ במיוחד על ידי המוסלמים. הוא היה אחד השליטים היחידים שתאריו הסולטאניים בלבד, הוטבעו על מטבעותיו ללא אזכור שמו. [[מסגד]] על שמו קיים בקהירב[[קהיר]] ברובע [[הליופוליס (רובע בקהיר)|הליופוליס]] של קהיר.
 
==מקורות==