הרפובליקה של קונגו – הבדלי גרסאות

המתיישבים הראשונים באזור היו [[פיגמים]]. הם נבלעו בתוך אוכלוסיית שבטי [[בנטו (עמים)|בנטו]] שהתפשטו ברחבי אפריקה במילניום ה[[2000 לפנה"ס|שני]] וה[[1000 לפנה"ס|ראשון]] לפנה"ס. אנשי בקונגו, שהיו אחד משבטי בנטו. התפשטו גם ל[[אנגולה]], [[גבון]] ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]. משם התפתחו יריבויות מצד אחד וקשרי מסחר מצד שני בין המדינות. ממלכות של שבטי הבנטו התפתחו באזור, והמוכרות ביותר ביניהן הן [[ממלכת קונגו]], [[לוֹאָנְגוֹ]] וטֵקֶה. קשרי המסחר התפתחו לאורכו של [[נהר קונגו]]. הקשרים עם אירופה נוצרו לראשונה בסוף [[המאה ה-15]]. תוך זמן קצר החל מסחר בעבדים שנלכדו ב[[אפריקה]].

 

 

בשנת [[1963]] נבחר הנשיא באופן רשמי לכהונה של חמש שנים במסגרת החוקים שהכתיבה ה[[חוקה]] החדשה במדינה. שלטונו לא הגיע לסיום חוקי אלא נקטע ב[[הפיכה]] שהתרחשה באוגוסט [[1968]]. מריין נגואבי, אחד מהמשתתפים בהפיכה, תפס את השלטון ב-[[31 בדצמבר]] 1968. אחרי שנה הוא הכריז שקונגו היא הרפובליקה העממית באפריקה והכריז ששמה ישונה בהתאם להחלטת "תנועת המהפכה הלאומית" למפלגת העבודה הקונגולזית. ב-[[16 במרץ]] [[1977]] הנשיא נגואבי חוסל. מועצה בת 11 חברים שהיו אנשי צבא השתלטה על המדינה בהנהגת יואכים יהומבי-אופנגו.