ויקיפדיה

פריקת ברך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מיותר
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, החלפה (הן)
שורה 17:
במקרים בהם המפרק נשאר מנותק, תבוצע החזרה למצב האנטומי הרגיל של המפרק על ידי [[ניתוח אורתופדי]] וקיבועו בדרך כלל תחת [[הרדמה פרוצדורלית]]{{אנ|Procedural sedation and analgesia}}.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}} אצל אלו עם סימנים לפציעה עורקית, מתבצעים ניתוחים מיידים.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:1}} ייתכן שידרשו ניתוחים רבים.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:2}} רק ב -10% מהמקרים נדרשת [[קטיעה|קטיעת]] חלק מהרגל.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:2}}
 
פריקות ברך הנןהן נדירות, מתרחשות בכ- 1בכ־1 ל-100 אלף איש בשנה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:1}} הן שכיחות יותר אצל גברים מאשר אצל נשים,{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}} בפרט אצל גברים צעירים.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}} תיאורי פציעה זו מתוארכים לפחות משנת 20 לפנה"ס על ידי [[מגדלי צידון]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=James Sands Elliott|שם=Outlines of Greek and Roman Medicine|מו"ל=Creatikron Company|שנת הוצאה=1914|עמ=76}}}}
 
==תסמינים וסימנים==
שורה 24:
כ 20% ממקרים עשויים לכלול פגיעה ב[[עורק בית הברך]], או לתסמונת התא{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:2}} וכן לפגיעה ב[[עצב הפרונלי המשותף]]{{אנ|Common peroneal nerve}} או ב[[עצב הטיביאלי]]{{אנ|Tibial nerve}} עשויה להתרחש.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}} אם מתרחשות פגיעות בעצבים, הן לעיתים קרובות לא יחלימו לגמרי.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:4|{{צ-ספר|שם=Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice|מקום הוצאה=Philadelphia, PA|מו"ל=Elsevier Health Sciences|מהדורה=Ninth edition|שנת הוצאה=2018|עמ=618|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/989157341|oclc=989157341}}}}
 
[[קובץ:CTAngioOcclusionRtPop.jpg|250px|ממוזער|שחזור הדמיית CT תלת ממידית ממבט אחורי, משמאל עורק רגיל, מימין חסימה של [[עורק בית הברך]] כתוצאה מפריקת ברך{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Anthony Dean Godfrey, Fadi Hindi, Callum Ettles, Mark Pemberton|שם=Acute Thrombotic Occlusion of the Popliteal Artery following Knee Dislocation: A Case Report of Management, Local Unit Practice, and a Review of the Literature|כתב עת=Case Reports in Surgery|כרך=2017|עמ=5346457|שנת הוצאה=2017|doi=10.1155/2017/5346457|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28246569}}}}]]
 
==סיבות==
שורה 36:
[[קובץ:SegondFracture.JPG|250px|ממוזער|[[שבר סגונד]]{{אנ|Segond fracture}} נראה בצילום רנטגן]]
 
כיוון שהפציעה מסוגלת לחזור למצב האנטומי הנורמלי שלה בעצמה, לפני שאדם מגיע לבית החולים, אבחנת הפציעה עלולה להתפספס.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}} במצב כזה האבחנה תתבסס על ההיסטוריה של הפציעה ו[[בדיקה גופנית]].{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:3}} בדיקות אלו עשויות לכלול בדיקות כגון [[בדיקת המגירה]]{{אנ|Drawer test}}, [[בדיקת לחץ פתולוגית]]{{אנ|Valgus stress test}}, בדיקת הרצועות הבוטחות של המפרק ו[[בדיקת הרצועה הצולבת האחורית]]{{אנ|Posterior cruciate ligament}} של המפרק.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:3}}. כמו כן עקב כאבים יהיה קשה לבצע בדיקה גופנית מדויקת.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:3}}
 
צילומי רנטגן, בדיקת CT, אולטרה-סאונד או MRI עשויים לסייע באבחון.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:4}} ממצאי רנטגן שעשויים להיות שימושיים בקרב המקרים בהם המפרק חוזר למצב אנטומי תקין במקרים של מרחב מפרק משותף, [[תת-קיבוע]]{{אנ|Subluxation}} של המפרק או [[שבר סגונד]]{{אנ|Segond fracture}}.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:3}}
 
כשערך [[מדד לחץ הקרסול]]{{אנ|Ankle–brachial pressure index}} נמוך מ -0.9, מומלץ להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] ממוחשבת.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:1}} ניתן להשתמש ב[[אנגיוגרפיה]] סטנדרטית.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}} אם ערך [[מדד לחץ הקרסול]] גדול מ -0.9, יש צורך לבצע בחינות גופניות חוזרות ונשנות במהלך 24 השעות הקרובות כדי לאמת זרימת הדם טובה באזור הפציעה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:4}} ערך [[מדד לחץ הקרסול]] מחושב על ידי לקיחת [[לחץ הדם]] סיסטולי בקרסול וחלוקתו על ידי [[לחץ הדם]] הסיסטולי בזרוע.{{הערה|שם=הערה מספר 20190120215821:0}}
 
===סיווג===
שורה 62:
 
==לקריאה נוספת==
*Scott, W. N. (2011). Insall & Scott Surgery of the Knee E-Book. Elsevier Health Sciences.‏
*Marx, J., Walls, R., & Hockberger, R. (2013). Rosen's Emergency Medicine-Concepts and Clinical Practice E-Book. Elsevier Health Sciences.‏
*Wascher, D. C., Dvirnak, P. C., & DeCoster, T. A. (1997). Knee dislocation: initial assessment and implications for treatment. Journal of orthopaedic trauma, 11(7), 525-529.‏
*Mills, W. J., Barei, D. P., & McNair, P. (2004). The value of the ankle–brachial index for diagnosing arterial injury after knee dislocation: a prospective study. Journal of Trauma and Acute Care Surgery, 56(6), 1261-1265.‏
*Patel, D. R. (2012). Fracture Management for Primary Care. JAMA, 307(17), 1866-1867.‏
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פריקת_ברך"