הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Meiravmor (שיחה | תרומות)
←‏פתיח: שיפור ההגדרה וההבחנה בין פוסט-טראומה מורכבת לפוסט-טראומה מאירוע בודד
Meiravmor (שיחה | תרומות)
עריכת הערך - הורדת אטיולוגיה כי היא הייתה חזרתית ואכתוב בהמשך משהו יותר ברור. שינוי ההסבר על שתי ההפרעות וההבדל ביניהן.
שורה 1:
'''פוסט-טראומה מורכבת''' (ב[[אנגלית]]: '''Complex post-traumatic stress disorder''', בקיצור '''C-PTSD'''), היא [[הפרעה נפשית|הפרעה]] [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] שנגרמת בעקבות חשיפה ממושכת, חוזרת ונשנית לאירועים פוגעניים מעשי ידי אדם המסכנים את שלמותו הפיזית והנפשית של האדם. מצבי חיים הגורמים לה כוללים [[התעללות מינית בילדים|התעללות מינית]] ממושכת בילדות, ובפרט [[גילוי עריות]], חשיפה חוזרת ל[[אלימות|אלימות פיזית]], נפשית ומינית, הזנחה מתמשכת בילדות, הימצאות במחנות ריכוז, עבודת כפייה, שבי צבאי, הימצאות ב[[זנות]], הימצאות ב[[כת]] ועוד. בעוד שפוסט-טראומה מאירוע בודד יכולה לנבוע מכל אירוע טראומטי, פוסט-טראומה מורכבת מתפתחת רק בתנאי שבי (פסיכולוגי או פיזי), בהם נפגעיה נתונים לשליטת הפוגע/ים ואינם יכולים להימלט. הדינמיקה שנוצרת בין הנפגעים לפוגע/ים יוצרת חוסר אונים, תלות, כניעות ושינויים במערכות פסיכולוגיות וקוגניטיביות. השליטה של פוגעהפוגע/ים יכולה להיות לנבוע מכליאה פיזית, כמו בתי כלא, מחנות ריכוז, שבי פוליטי ומחנות לעבודת כפייה או משליטה פסיכולוגית היוצרת מחסומים סמויים מפני בריחה. למעשה, רוב מצבי השבי אינם כוללים מחסומים פיזיים אלא נובעים ממצבי תלות (כמו ילדים התלויים בהוריהם) או מצבי נחיתות (נחיתות כלכלית, חברתית, פסיכולוגית, חוקית ופיזית). נפגעיםומדינמיקה שיכוליםשל באופןמערכת פיזייחסים לברוחמתעללת אושל להימנעשליטה מההתעללותפסיכולוגית. אךרוב לאהסובלים עושיםמפוסט-טראומה זאתמורכבת נפגעו כילדים, לרובורובם אינםנפגעו זוכיםמדמויות להכרהמוכרות ואףוקרובות. נתקליםפגיעה בבוזשבוצעה והאשמתבילדות, קורבןמתבטאת המונעיםבצורה החלמה.יותר אחדחריפה המרכיביםמכיוון שהאישיות של פוסט-טראומההילד כלליתהתפתחה הואתחת תחושתתנאים אשמהשל לחץ כרוני ושליטה, אךאשר יצרו עיוותים חמורים יותר באישיות לעומת מי שנתוניםשאישיותו לשביהתפתחה פסיכולוגיבתנאים מפתחיםרגילים. גםבנוסף, שנאהילד עצמיתאינו וחשיםמסוגל בושהלטפל בעצמו ולהגן על עצמו, חוסרוהוא אוניםמפצה וחוסרעל ביטחוןכישלון המבוגרים בטיפול והגנה באמצעות מערכת לא בשלה של הגנות פסיכולוגיות. רובההגנות מצביהללו, השביאף קוריםשהן בילדותמועילות ויוצריםלהתמודדות שינוייםעם בתפיסתרגעי העצמיהטראומה, ובתפיסתהופכות האחרלהיות המוביליםדרך לסיכוייםהחיים גדוליםשל יותרהילד להיכנסומתפתחות למערכותל[[פתולוגיה]].{{הערה|שם=הערה יחסיםמספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:4}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:5}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:8|{{צ-מאמר|מחבר=Julian D. Ford; Damion Grasso; Carolyn Greene; Joan Levine; Joseph Spinazzola; and Bessel van der Kolk|שם=Clinical Significance of a Proposed Developmental Trauma Disorder Diagnosis: Results of an International Survey of Clinicians|כתב עת=The Journal of Clinical Psychiatry|שנת הוצאה=2013}}}} יחד עם זאת, גם כאשר השבי הפסיכולוגי או הפיזי מתרחש בבגרות, הוא יכול למחוק את מנגנוני ההגנה היעילים שפיתח מתעללותבילדותו. פוסט-טראומה מורכבת שונה מפוסט-טראומה מאירוע חד פעמי בכך שהיא פוגעת במנגנונים שמאפשרים הסתגלות לחיים והתמודדות איתם, בעוד שפוסט-טראומה מאירוע בודד יוצרת משבר במנגנונים הקיימים. פוסט-טראומה מאירוע בודד ניתן לדמות להתמוטטות פתאומית של קומות בבניין, בעוד שפוסט-טראומה מורכבת דומה יותר להריסה שיטתית של יסודות הבניין או לפגיעה ביכולת לכונן יסודות כאלו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:1}}
 
גם הסובלים מפוסט-טראומה וגם הסובלים מפוסט-טראומה מורכבת חווים סימפטומים של עירור-יתר (מצב של דריכות קבועה, כאילו הסכנה עלולה לחזור בכל רגע), פלישה (חווית האירוע כאילו הוא חוזר ונשנה ברציפות בהווה, ניתוק) וצמצום (קהות רגשית, תחושת חוסר-אונים), אך פוסט-טראומה מורכבת כוללת בנוסף, שינויים בוויסות של דחפים ורגשות, שינויים בקשב ובתודעה, עיוותים בתפיסת העצמי ותפיסת האחר, קושי בהבנה וקריאת משמעויות, עיוותים בתפיסת הפוגע ובקשרים עם אחרים. אלה מתבטאים במגוון תופעות הכוללות קשיים בקיום מערכות יחסים, בעיות בקיום התקשרות בין-אישית, חוסר ביטחון מתמשך, [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[פגיעה עצמית|פגיעות עצמיות]], [[דיכאון קליני|דיכאון]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]], נתקים בזיכרון, ושחזורים תכופים של המצבים הפוגעניים ([[רה-טראומטיזציה]]). הפגיעההמונח הממושכתתואר פוגעתלראשונה ביכולתבשנת לרכוש1992 תחושהעל בסיסית של ביטחון, פוגעת ביכולת לתתידי [[אמון]]ג'ודית באחרים ובעצמם, פוגעת ביכולת לגייס תמיכה ומובילה להפעלת [[מנגנוני הגנההרמן]] עוצמתיים.בספרה במהלך"טראומה ההתעללותוהחלמה" המנגנוניםובמאמר הללו אכן עוזרים לשרוד נפשיתשליווה את ההתעללותהספר. אךאף הםשיש מוטמעיםמחקר בנפגעוכתיבה ומשפיעיםענפה על כלפוסט-טראומה תחומימורכבת החיים,ונעשה גםבה לאחרשימוש שההתעללותשוטף מסתיימת.ומקובל ככלבספרות שגילהמקצועית החשיפהובשיח לאירועיםהטיפולי, הטראומתייםהקטגוריה צעירעדיין יותר,לא וככלנכנסה שהםלאף נגרמואחד עלמהמדריכים ידיהפסיכיאטריים אנשים קרובים יותר([[DSM|DSM-5]], כך[[ארגון גדלהבריאות הסיכוןהעולמי|WHO]] לשיבושים חמורים יותר במערכות הרגש, החשיבה והחישה[[ICD|ICD-10]]).{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:06|{{צ-ספר|מחבר=ג'ודיתקישור הרמןכללי|שםכתובת=טראומה והחלמהhttps://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html|מתרגםהכותב=עתליהדניאלה זילבר|מקוםעמרמי הוצאה=תל-אביב|מו"ל=עםוצוות עובד|שנתמכון הוצאה=1992}}}}{{הערהטמיר|שםכותרת=הערהטראומה מספרמורכבת: 20180721224734:1|{{צC-ספר|מחבר=Fonagy,PTSD P.- Gergely,מהי G.טראומה Jurist,מורכבת EL.,ואיך &מטפלים Target, M.בה?|שםאתר=Affect Regulation, Mentalization, and the Development of the Self.|מו"ל=New-York, Other Press|שנת הוצאהתאריך=2002}}}}
 
<br />
המונח תואר לראשונה בשנת 1992 על ידי [[ג'ודית הרמן]] בספרה "טראומה והחלמה" ובמאמר שליווה את הספר. אף שיש מחקר וכתיבה ענפה על פוסט-טראומה מורכבת ונעשה בה שימוש שוטף ומקובל בספרות המקצועית ובשיח הטיפולי, הקטגוריה עדיין לא נכנסה לאף אחד מהמדריכים הפסיכיאטריים ([[DSM|DSM-5]], [[ארגון הבריאות העולמי|WHO]] ,[[ICD|ICD-10]]).{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html|הכותב=דניאלה עמרמי וצוות מכון טמיר|כותרת=טראומה מורכבת: C-PTSD - מהי טראומה מורכבת ואיך מטפלים בה?|אתר=|תאריך=}}}}
 
== אטיולוגיה ==
פוסט-טראומה מורכבת היא [[אבחנה]] המתייחסת לתוצאות של טראומה חוזרת ומתמשכת. טראומה מורכבת מתרחשת כאשר הקורבן נמצא תחת שליטה של פוגע (או פוגעים) באמצעות שבי פיזי או פסיכולוגי. למצב זה נהוג לקרוא 'התעללות'. מצבי התעללות כוללים טיפול לקוי כרוני, התעללות או הזנחה של אחת מהדמויות המטפלות, הימצאות במערכת יחסים מתעללת, הימצאות בכלא, שבי פוליטי או צבאי, הימצאות בכת, הימצאות במחנות ריכוז או מחנות פליטים, עבודה בשירותי מין, ועוד.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2|{{צ-מאמר|מחבר=Judith Lewis Herman|שם=Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma|כתב עת=Journal of Traumatic Stress}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:3|{{קישור כללי|כתובת=http://www.infomed.co.il/disease-1469/|הכותב=פורטל הרפואה של ישראל|כותרת=טראומה מורכבת (Complex PTSD)|אתר=infomed|תאריך=}}}}
 
הסיבה הנפוצה ביותר לפיתוח פוסט-טראומה מורכבת היא [[התעללות מינית]], [[התעללות|פיזית או רגשית]] לאורך זמן (חודשים עד שנים). נמצא כי רוב המבוגרים הסובלים מטראומה מורכבת נפגעו כילדים, ורובם נפגעו מדמויות מוכרות וקרובות. לרוב נהוג לעשות הפרדה בין התעללות נפשית, רגשית ופיזית לבין התעללות מינית, מכיוון שההשלכות של התעללות מינית נחשבות לחמורות במיוחד,{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:4|{{קישור כללי|כתובת=http://www.shmit.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/|הכותב=נורית שמיט|כותרת=משמעות הגילוי של התעללות מינית בילדים|אתר=|תאריך=}}}} אך כל סוגי ההתעללויות יכולות להוביל לפוסט-טראומה מורכבת.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:5|{{צ-מאמר|מחבר=Grant Hilary Brenner|שם=6 Ways That a Rough Childhood Can Affect Adult Relationships|כתב עת=Psychology Today|שנת הוצאה=2018|קישור=https://www.psychologytoday.com/us/blog/experimentations/201707/6-ways-rough-childhood-can-affect-adult-relationships}}}}
 
פגיעה שבוצעה בילדות, מתבטאת בצורה יותר חריפה מכיוון שהאישיות של הילד התפתחה תחת תנאים של לחץ כרוני ושליטה, אשר יצרו עיוותים חמורים יותר באישיות לעומת מי שאישיותו התפתחה בתנאים רגילים. בנוסף, ילד אינו מסוגל לטפל בעצמו ולהגן על עצמו, והוא מפצה על כישלון המבוגרים בטיפול והגנה באמצעות מערכת לא בשלה של הגנות פסיכולוגיות. ההגנות הללו, אף שהן מועילות להתמודדות עם רגעי הטראומה, הופכות להיות דרך החיים של הילד ומתפתחות ל[[פתולוגיה]].{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:4}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:5}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:8|{{צ-מאמר|מחבר=Julian D. Ford; Damion Grasso; Carolyn Greene; Joan Levine; Joseph Spinazzola; and Bessel van der Kolk|שם=Clinical Significance of a Proposed Developmental Trauma Disorder Diagnosis: Results of an International Survey of Clinicians|כתב עת=The Journal of Clinical Psychiatry|שנת הוצאה=2013}}}}
 
כאשר ההתעללות נחווית בבגרות, לאדם יש מנגנוני הגנה יותר בוגרים מאשר לילד, אך הדינמיקה של ההתעללות מכריחה את הנפש להגן על עצמה בדרכים היחידות שעומדות לרשותה. הדרכים הללו, למרות יעילותן בהגנה על הנפש מפני התעללות, הן הרסניות, ויכולות להתבטא בפוסט-טראומה מורכבת, שכן הנפש אינה בנויה להתמודד עם התעללות. אנשים החיים במצבים של שבי פסיכולוגי, למשל במערכות יחסים אלימות ומתעללות, בדינמיקה מול סרסור או מעביד בשירותי המין, בכת שבה למנהיג יש כוח בלתי מעורער, או במחנות ריכוז שבהם ישנה היררכיה ברורה ופוגענית, נמצאים בסכנה גבוהה לפיתוח פוסט-טראומה מורכבת. כל מצב של כליאה או שבי פיזי למשך תקופה כולל גם שבי פסיכולוגי, (ולרוב כולל גם [[עינויים]]) ולכן יכול להוביל לפוסט-טראומה מורכבת.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:3}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:10|{{צ-מאמר|מחבר=Choi, H; Klein, C; Shin, M. S; Lee, H. J|שם=Posttraumatic stress disorder (PTSD) and disorders of extreme stress (DESNOS) symptoms following prostitution and childhood abuse|כתב עת=. Violence against women}}}}
 
הסיבות לפוסט-טראומה מורכבת אינן כוללות [[מלחמה]], אלא מצבי שבי במלחמה, כאשר המחקר על השפעות פסיכולוגיות של מלחמה נשאר בתחום של [[הלם קרב]]. טראומות צבאיות מובילות ל[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעת דחק פוסט-טראומתית]] ולא לפוסט-טראומה מורכבת, כיוון שבמלחמה הטראומות אינן נוצרות דרך מערכת יחסים עם פוגע ואינן מובילות לשבי פסיכולוגי.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}
 
== סוגי פוסט-טראומה ==
שורה 22 ⟵ 11:
{{ערך מורחב|הפרעת דחק פוסט-טראומטית}}
 
הפרעה זו יכולה להתפרץלהתפתח לאחר חשיפה לאירוע מסכן חיים, כמו מעורבות או צפייה בתאונת דרכים, לידה קשה, פיגוע טרור, קרב, שוד, תקיפה מינית, שריפה, התקף חרדה, התקף לב וכדומה. אין הכרח שהאירוע יהיה קיצוני על-פי אמות מידה אובייקטיביות, ומספיק שהוא עורר אימה בחוויה הסובייקטיבית של הפרט. פוסט-טראומה לרובהאירוע מלווה בזיכרונות פולשנייםבתחושות של האירועחוסר ישע, בסיוטיפחד לילהעז וקשייואובדן שינהשליטה. בעת סכנה, בניסיונותמערכת להימנעהעצבים מכלהסימפתית מהמתעוררת, שיכולמזרימה להזכיראדרנלין, מנתבת את האירועכל האנרגיה למיקוד בסיטואציה המידית ויוצרת מצב של דריכות. סכנה יכולה ליצור גם אימה, בצמצוםפחד וכעס וגם ניתוק. כל השינויים וקהותהאלה רגשיתבעירור, בעוררותבתשומת הלב, דריכותבתפיסה וקושיוברגש להירגעהן תגובות נורמליות והסתגלותיות אך כאשר אין כל תועלת בפעולה ואי אפשר להילחם או להימלט, מערכת ההגנה העצמית מושבתת וחסר הישע בורח לא דרך פעולה בעולם הממשי אלא באמצעות שינוי מצב התודעה שלו.{{הערה|שם=הערה מספרההשבתה 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערהשל מספרמערכת ההגנה מובילה לשיבושים בתפקוד התקין של המערכת. כל מרכיב בתגובה הרגילה לסכנה שנעשה חסר תועלת, נוטה להתמיד זמן רב לאחר שחלפה הסכנה. האירוע הטראומטי יוצר שינויים עמוקים ומתמידים בעירור הגוף, ברגש, בהכרה ובזיכרון. 20180721224734:2}}
 
הסימפטומים המרכזיים של פוסט טראומה מאירוע בודד הם "עירור יתר", "פלישה" ו"צמצום". "עירור יתר" נובע מפגיעה בפעולה התקינה של מערכת העצבים הסימפתית עקב האירוע הטראומטי. המערכת נמצאת במצב של עירור גופני תמידי. עירור זה מוביל לתגובות בהלה, ערנות יתר, דריכות לקראת סכנה ובעיות בשינה. פלישה נובעת מהדרך בה הזיכרון מקודד טראומה. היא מקודדת בצורת זיכרון לא-נורמלית, המתפרצת מעצמה אל התודעה הן בהקיץ, כהבזקי זיכרון (פלאשבקים) והן בשינה כסיוטים טראומטיים. זיכרונות אלה נחווים פעמים רבות עם כל עוצמתו הרגשית של האירוע המקורי. אירועים קטנים, ריחות, או תזכורות חסרות חשיבות לכאורה יכולות לעורר את הזיכרון. "צמצום" הוא התוצאה של הניתוק בין האירוע למשמעותו בתודעה. האירוע הטראומטי נרשם בתודעה אך הוא מנותק ממשמעותו, התפיסה נעשית קהה, מעוות, מלווה באלחוש חלקי או באובדן תחושות מסוימות. השינויים התפיסתיים האלה מלווים בתחושת אדישות, ריחוק רגשי וסבילות עמוקה (ויתור על יוזמה ומאבק). מצבי התודעה האלה מגנים מפני כאב גדול מנשוא והם יעילים בעת האירוע הטראומטי, אך הם מתמידים גם לאחר שהאירוע הטראומטי חלף. נפגעי טראומה נעים בין תחושות הפלישה ותחושות הצמצום ופעמים רבות מגבילים את חייהם בשביל ליצור הרגשה של ביטחון, שליטה וניסיון להימנע מחווית הפלישה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}} אחת מהדרכים להימנע מתחושות הפלישה והצמצום והטלטלות ביניהן היא בריחה באמצעות ניתוק, הן דרך דיסוציאציה והן דרך הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות, שימוש בחומרים ממכרים (אלכוהול וסמים), ועוד. אלה משמשים להרגעה עצמית, תחושת שליטה מדומה והקלה רגעית.
 
מי שסובל מפוסט-טראומה מורכבתלסיכום, סובל גם מפוסט-טראומה, כך שהוא חווה עירור יתר, צמצום ופלישה. עירור יתר משקף את הציפייה המתמדת לסכנה וכולל קושי בהירדמות ובשינה, עצבנות והתפרצויות זעם, [[קשיי ריכוז|קשיים בריכוז]], רגישות יתר לרעשים ודריכות קבועה. פלישה קשורה לחותם של הטראומה שעולה דרך סיוטי לילה, [[פלשבק (פסיכולוגיה)|פלאשבקים]], הזיות בהקיץ ומצוקה לאור כל מה שמזכיר את הטראומה. הצמצום הוא ניסיון להימנע מרגשות ומחשבות הקשורים בטראומה; ניסיון להימנע מפעילות, מקומות ואנשים הקשורים בטראומה; שכחה של חלק חשוב באירוע; הפחתת עניין בפעילויות ופיתוח התנהגויות [[פוביה|פוביות]]; תחושת ריחוק, ניתוק, קהות וניכור מהרגשות ומאחרים; צמצום קשת הרגשות; חוסר תקווה לעתיד. נפגעי טראומה מגבילים את חייהם בשביל ליצור הרגשה של ביטחון.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/sexual-assault.html|הכותב=לי-את פרי לרר|כותרת=התמודדות עם פגיעה מינית - טיפולים, מחקרים והתמודדות טיפולית|אתר=מכון טמיר לפסיכותרפיה|תאריך=}}}}
 
===פוסט-טראומה מורכבת (Complex PTSD)===
 
זוהיאבחנה הפרעהזו שמתפתחתנוצרה עקבמכיוון חשיפהשהאבחנה ממושכת"הפרעת לחץ פוסט-טראומתי" לא תיארה במדויק את כלל ההשלכות של הימצאות במצבי שבי, חוזרתאלא ונשניתהייתה לאירועיםמבוססת פוגענייםעל אבטיפוס של נפגעי קרב, אסון ואונס. ככל"הפרעת שהחשיפהלחץ לאירועיםפוסט-טראומתי" הללואינה התרחשהלוקחת בגילבחשבן צעיראת וככלעיוותי שהםהאישיות נגרמוהמתרחשים עלבשבי. ידיהשבי דמויותגורם מטפלותלנפגעים אולשינויים קרובות,אישיותיים כךהכוללים גדלעיוותים הסיכוןבקשר לשיבושיםובזהות, חמוריםופוגעים במערכותבין החשיבההיתר ביכולת השיפוט, החושיםבהבנת והרגשסכנה ובמערכות יחסים. פוסט-טראומהנפגעים מורכבתאלה כוללתמועדים אתבמיוחד כללפגיעה הסימפטומיםחוזרת. שלמצבי פוסט-טראומהחיים וכוללתהגורמים להפרעה כוללים [[התעללות מינית בילדים|התעללות מינית]] ממושכת בילדות, בנוסףחשיפה חוזרת ל[[אלימות|אלימות לכךפיזית]], גםנפשית קשייםומינית, בוויסותהזנחה רגשימתמשכת וביחסיםבילדות, פיצולהימצאות פסיכולוגיבמחנות ריכוז, הפרעותעבודת אכילהכפייה, פגיעותשבי עצמיותצבאי, דיכאוןהימצאות ב[[זנות]], שימושהימצאות בחומריםב[[כת]] ממכריםועוד. מי שסובל מפוסט-טראומה מורכבת, הפרעותסובל חרדהגם מפוסט-טראומה, כך שהוא חווה עירור יתר, צמצום ופלישה, אך בנוסף חווה שיבושים חמורים במערכות החשיבה, החושים והרגש שיוצרים קשיים בוויסות רגשי וביחסים, פיצול פסיכולוגי, בעיות בריאותיות, נתקים בזיכרון ושחזורים תכופים של מצבים פוגעניים (רה-טראומטיזציה, וויקטימיזיציה). אחד המאפיינים המרכזיים שמבדילים את הטראומה המורכבת מהטראומה הבודדה הוא איבוד תפיסה קוהרנטית של העצמי ושל החיים. הנפגע חש שהוא אינו אנושי, כאילו שאינו שייך לבני האדם והוא מאבד אמון ותכלית בעולם ובחיים.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:9}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:14|{{קישור כללי|כתובת=http://wtc-anatgur.co.il/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95/|הכותב=ענת גור|כותרת=השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית|אתר=|תאריך=}}}}
 
 
כמו בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, גם מפוסט טראומה מורכבת ניתן להחלים ולשקם את הפונקציות שנהרסו. לעולם לא יהיה ניתן למחוק את הטראומה או ההתמודדויות שהיא הביאה איתה, אך ניתן לבנות מחדש מנגנונים בריאים של התמודדות כאשר מתמודדים ומטפלים במנגנונים שנהרסו.
מי שסובל מפוסט-טראומה מורכבת, סובל גם מפוסט-טראומה, כך שהוא חווה עירור יתר, צמצום ופלישה. עירור יתר משקף את הציפייה המתמדת לסכנה וכולל קושי בהירדמות ובשינה, עצבנות והתפרצויות זעם, [[קשיי ריכוז|קשיים בריכוז]], רגישות יתר לרעשים ודריכות קבועה. פלישה קשורה לחותם של הטראומה שעולה דרך סיוטי לילה, [[פלשבק (פסיכולוגיה)|פלאשבקים]], הזיות בהקיץ ומצוקה לאור כל מה שמזכיר את הטראומה. הצמצום הוא ניסיון להימנע מרגשות ומחשבות הקשורים בטראומה; ניסיון להימנע מפעילות, מקומות ואנשים הקשורים בטראומה; שכחה של חלק חשוב באירוע; הפחתת עניין בפעילויות ופיתוח התנהגויות [[פוביה|פוביות]]; תחושת ריחוק, ניתוק, קהות וניכור מהרגשות ומאחרים; צמצום קשת הרגשות; חוסר תקווה לעתיד. נפגעי טראומה מגבילים את חייהם בשביל ליצור הרגשה של ביטחון.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/sexual-assault.html|הכותב=לי-את פרי לרר|כותרת=התמודדות עם פגיעה מינית - טיפולים, מחקרים והתמודדות טיפולית|אתר=מכון טמיר לפסיכותרפיה|תאריך=}}}}
 
== סימפטומים ==
שורה 130 ⟵ 122:
 
הטיפול בפוסט-טראומה מורכבת שונה מטיפולים בהפרעות אחרות כי צריך לעבוד במקביל על מספר רבדים, העמוקים ביותר של האישיות. טראומה מורכבת משפיעה על האישיות כולה, במישור הרגשי, ההתנהגותי, התפקודי והבינאישי. מכיוון וההתעללות יוצרת בעיות בהתקשרות, בוויסות חושי, ברגש, בוויסות רגשי, יכולת הבעת רגשות ויכולת הבנת רגשות, תפיסה עצמית, תפיסת אחרים ותפיסת הפוגע, הטיפול בפוסט-טראומה מורכבת חייב לטפל בכל ההשלכות והביטויים של הפגיעה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15}} בנוסף, מכיוון וחלק מהתוצאות של ההתעללות כוללים דיכאון, התמכרויות, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית ועוד, הטיפול חייב לכלול ייצוב המצב וטיפול במנגנוני ההתמודדות ההרסניים.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}
 
מטופלים עם פוסט-טראומה מורכבת זקוקים לטיפול מותאם, מכיל, מקבל ומתייחס לקשיים ולמשברים.
 
הטיפול בטראומה מורכבת ממוקד באדם, בחיים שלו, בהתמודדות ובהשלכות של הטראומה. ידוע כי טיפולים קצרי מועד עם מטרות ברורות כמו טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) או טיפול דינמי לבד אינם עובדים בטיפול בטראומה מורכבת. הטיפול חייב להיות רב מערכתי בגישה רב מודלית, עם מטפלים שמומחים בפוסט-טראומה מורכבת, בפגיעות מיניות והתעללויות. הטיפול כולל כמעט תמיד טיפול התנהגותי-דיאלקטי, DBT העובד על וויסות רגשי והתמודדות עם דחפים. בנוסף לכך, משלבים טיפול דינמי, טיפול תרופתי, טיפולי CBT ולעיתים טיפולים קבוצתיים, משפחתיים וזוגיים, וכן טיפול המשלב גוף וטיפול בתנועה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:18|{{קישור כללי|כתובת=https://www.voices.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA/|הכותב=בריאות הנפש מחלות נוירולוגיות|כותרת=טיפול בנפגעי תקיפה מינית|אתר=קולות הנפש|תאריך=}}}}
שורה 139 ⟵ 129:
=== מערך טיפולי ===
==== מטפל ====
הדבר הראשון שנדרש הוא שהמטפל יהיה מומחה בטיפול בטראומות ובטראומות מיניות. טיפול בטראומות ובהתעללויות בפרט מחייב ידע ספציפי על טווח ההשלכות של התעללות: היכרות עם מנגנון הדיסוציאציה ולדעת לזהות מנגנון זה; היכרות עם מנגנון הרה-טראומטיזציה; היכרות והבנה של הצורך של המטופל בהצלה; היכרות עם הצורך לפיצוי על הילדות שלא הייתה בגלל ההתעללות ועוד. חלק מההשלכות של טראומה מורכבת הוא קושי להישאר בטיפול בגלל הקושי לסמוך, ולכן מטפל צריך לתת למטופל תחושה שהוא מהווה מקום בטוח. כדי שהמטופל ירגיש שיש לו על מה להילחם (על עצמו), המטפל צריך להראות לו שיש מישהו מתחת לכל ההגנות ההרסניות ששווה להילחם עליו, על החיים שלו ועל ההבראה שלו.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:19|{{צ-מאמר|מחבר=נעמה בר-שדה|שם=אלסטיות הרחם הטיפולי בתוך ומעבר לקליניקה - מבט על טיפול במטופלים רגרסיביים ובנפגעי טראומה מינית|כתב עת=איגוד ישראלי לפסיכותרפיה}}}}
 
המטפלים בטראומה ובטראומה מורכבת חווים, פעמים רבות, טראומה משנית - כאשר הם חווים על עצמם את הסימפטומים של מטופליהם. לכן, חובה עליהם לקבל הדרכה ולווי לטיפול כדי להתמודד עם סימפטומים אלו, ולאפשר את נוכחותם בטיפול באופן מיטבי.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}
שורה 195 ⟵ 185:
אחד הדברים החשובים בשיקום חברתי הוא שינוי הגישה לסובלים מטראומה מורכבת. החברה נוטה להשתמש ב"[[האשמת הקורבן]]" כדי להימנע מהתמודדות עם מעשי זוועה. דבר ראשון שהיא עושה זה תוהה כיצד האדם לא הגן על עצמו או סיפר למישהו, הדבר השני שהיא עושה זה מטילה ספק בכך שזה קרה, הדבר השלישי שהיא עושה זה להאמין שזה היה יכול להימנע ושזה אשמת האדם שלא מנע את זה. מנגנון השחזור של אירועים טראומתיים והעובדה שהנפגעים נפגעו פעמים נוספות במהלך חייהם מחזק את המחשבה שהנפגעים משכו זאת לעצמם ושזה היה יכול להימנע. העובדה שהזיכרון של ההתעללות אינו תואם לזיכרון "מקובל" ופעמים רבות הוא לא נגיש, גורם לפקפוק בקיומה של ההתעללות. האבחנות הרבות של הסובלים מההפרעה גורמות לחברה להסתכל על הנפגעים כפגומים. כשמדובר בגברים, החברה נוטה להאמין שהם יכלו להגן על עצמם כי הם גברים חזקים ואם הם לא הגנו על עצמם, אז הם כנראה רצו את זה. כאשר נפגע נתקל בתגובות כאלה, הסיכויים שלו להחלים נמוכים יותר, במיוחד ככל שהסביבה שממנה הוא מקבל את התגובות היא קרובה יותר. כדי לאפשר הבראה צריך להבין את המנגנונים הנפשיים של הסובלים מטראומה המורכבת ולא לייחס למנגנונים הנפשיים של הטראומה המורכבת את הסיבה לכך שהנפגע אשם.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:4}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:15}}
 
<br />
בנוסף, כדי להחזיר לנפגע את תחושת השליטה, צריך לשקם את הקשר בינו לבין החברה, קשר שנפגע עקב ההתעללות. הנפגע צריך להרגיש שמאמינים לו, שמבינים את המורכבות, שמקבלים את הקשיים שלו. הוא זקוק לאמונה ותמיכה, הוא זקוק לסובלנית ואמפתיה, הוא צריך שיבינו את הקשיים שלו ולא יוקיעו אותו בגללם. בנוסף, הוא זקוק לאישור שהוא בסדר, שהוא "תקין".{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:6}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:8}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:17}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224734:10}}
 
== היסטוריה ==