פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 31 בתים, לפני 4 חודשים
אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים, דיוק בקישור פנימי
[[קובץ:Third International Intersex Forum.jpg|ממוזער|שמאל|320px|משתתפים בפורום הבינלאומי השלישי לאינטרסקס שנערך ב[[מלטה]] בדצמבר 2013]]
'''אינטרסקס''' (מ[[אנגלית]]: '''Intersex''') הם בני-אדם שיש להם סימני מין [[זכר]]יים ו[[נקבה|נקביים]] כאחד (המונח הרפואי הוא '''התמיינות מינית שונה''' או '''התמיינות מינית אחרת''' ('''DSD''') {{אנ|Disorders of sex development}}).{{הערה|[https://www.health.gov.il/hozer/mr10_2017.pdf אבחון וטיפול רב מקצועי באדם עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס / DSD)], משרד הבריאות, 6 במרץ 2017}}. אין נתונים מדויקים על מספר התינוקות הנולדים במצב בו מינם אינו זכרי או נקבי בבירור או על מספר האנשים החיים כאינטרסקס, והנתונים משתנים בהתאם להגדרת התופעה. בהתאם לאומדנים רפואיים רשמיים, נולד תינוק אינטרסקס אחד בכל 1,500 עד 2,000 לידות.{{הערה|[http://www.isna.org/faq/frequency How common is intersex?]‎ מתוך אתר אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה}} לפי אומדנים אחרים, אך שנויים במחלוקת, היקף התופעה הוא כ-2% עד 4% מהאוכלוסייה.{{הערה|{{nrg|ליאת שלזינגר|זעקת האינטרסקס: קבלו אותנו כפי שאנחנו|239/653|11 במאי 2011|1|2}}}}
 
בתחילת [[שנות ה-90]] התגבשה בעולם קהילת אינטרסקס, וזו יצאה למאבק שמטרתו שינוי השיטה הרפואית הגורסת כי יש לנתח תינוקות אינטרסקסים בהקדם האפשרי. המאבק הצליח במדינות שונות, והוא מתקיים בין היתר גם בישראל.{{הערה|{{נענע10|הילה אלרואי ורעות מישור|אינטרסקס: הילדים שנולדים עם זהות מינית לא ברורה|800611|12 במאי 2011||news}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054340:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/%D7%A0%D7%A8%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%A1-119012418134853/|הכותב=|כותרת=נרתמים למען זכויות אינטרסקס|אתר=עמוד פייסבוק בעברית המרכז מידע ופניות|תאריך=}}}}
מצבי אינטרסקס ריתקו, בלבלו והביכו את הממסד הרפואי, ואת החברה כולה. רק בשנים האחרונות התחילה הבנה גדולה יותר של הגורמים הרפואיים לאינטרסקסואליות, ושל ההשלכות החברתיות שלה.
 
ב[[משנה]] מוזכרים שני סוגי אינטרסקסואליות: [[טומטום ואנדרוגינוס|אנדרוגינוס]] (מי שנולד עם איברי מין של שני המינים) ו[[טומטום ואנדרוגינוס|טומטום]]וטומטום (מי שאין אפשרות בלידתו לדעת מה מינו). כמו כן מוזכרת "[[איילונית|אישה אילונית]]": {{ציטוט|תוכן=אילונית - לשון איל. הזכר מן הצאן. וסימניה מפורשים, שאין לה שדים כנשים ואין לה סימנים וקולה עבה כאיש ואין לה שיפולי מעים כנשים כלומר שאותו מקום אינו בולט מגופה כערות שאר הנשים.|מקור=ר' [[עובדיה מברטנורא]] {{משנה|יבמות|א|א}}|מרכאות=כן}}
 
תיאורים רפואיים רבים של מצבי אינטרסקס, במידה כלשהי של דיוק, מופיעים במסמכים היסטוריים בכל התקופות. ילדים שנולדו עם איברי מין שאינם חד-משמעיים נחשבו לרוב כמפלצות, ולעיתים מצאו את עצמם מוצגים לראווה ב[[קרקס]]ים.
בעשורים האחרונים גברה הנטייה לקבוע את מין התינוק על פי המין הכרומוזומלי. אולם אף אחת משתי הדרכים לזיהוי מין התינוק אינה מבטיחה זיהוי נכון של הזהות המגדרית.
 
ניתוחים לקביעת המין בילדים הם כיום נושא שנוי במחלוקת. אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה,{{הערה|[http://www.isna.org/ אגודת האינטרסקס של צפון אמריקה]}} הארגון הראשון שאיגד אינטרסקסים כנגד מדיניות הנירמול הרפואית פעלה עד שנת 2008, ואז סגרה את פעילותה לטובת ניסיון לייצר שינוי מתוך המערכת ובשיתוף הממסד הרפואי האמריקאי. מאז סגירת הארגון, צצו ארגונים אזרחיים רבים בהנהגת אנשים אינטרסקס המנהלים מאבק זכויות של קהילת האינטרסקס מול המערכת הרפואית בארצות הברית ובעולם.{{הערה|ראו [[:en:Intersex civil society organizations#List of intersex organizations|Intersex civil society organizations]]}} מאבקם של הארגונים בנהלים הרפואיים הפוגעים לטענתם בזכויות האנשים האינטרסקס להסכמה מדעת לטיפולים רפואיים, בזכות לשלמות הגוף, פוריות, אוטונומיה לקבוע את השתייכותם המינית בעתיד ועוד, צובר תאוצה וגורף תמיכה בשנים האחרונות מגופי זכויות אדם כגון [[האו"ם]], ועדות אתיקה בין לאומיות ומחוקקים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ohchr.org/ Documents/HRBodies/HRCouncil/RegularSession/Session22/A.HRC.22.53_English.pdf?u .tm_source=AIC+mailing+list&utm_campaign=0940e5a7fc-&utm_medium=email|הכותב=|כותרת=Report of the Special Rapporteur on Torture and Other Cruel, Inhuman or Degrading Treatment or Punishment A/HRC/22/53|אתר=|תאריך=(1/2/2013)}}}} בשנת 2015 החליטה מדינת מלטה לאסור בחוק קיום ניתוחים באינטרסקס ללא הסכמתם.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2016/feb/10/intersex-human-rights-lgbti-chile-argentina-uganda-costa-rica|title=Is the world finally waking up to intersex rights?|last=Larsson|first=Naomi|date=2016-02-10|newspaper=The Guardian|language=en-GB|issn=0261-3077|access-date=2017-08-04}}}} עם זאת, ארגונים אלו ותומכיהם מצויים בחוסר הסכמה עמוק עם הממסד הרפואי ביחס ליעילות ובטיחות הניתוחים המבוצעים לילדים אינטרסקס. למשל, יש הטוענים כי למעלה מ-95% מאלו שעברו ניתוחים כאלה בילדותם, העידו (בגיל 18) כי הם מרוצים מהחלטת הרופאים,{{מקור}} ושרק מעטים מהם מרגישים שנעשה להם עוול נורא, וחלקם אף עוברים [[ניתוח לשינוילהתאמה מיןמגדרית|ניתוחים לשינוילהתאמה מיןמגדרית]] בבגרותם.{{דרוש מקור}} מנגד, טוענים קולות מתוך וגם מחוץ לממסד הרפואי כי טענות אלו אינן מבוססות על ראיות מהימנות ומחקרים ארוכי טווח,{{הערה|[https://www.karger.com/Article/Abstract/442975 Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care]|שמאל=כן}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Douglas A. Canning|שם=, Can We Correct Hypospadias with a Staged Operation? If not, are We Bold Enough to Report it? )|כתב עת=(2015) J UROL}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Birgit Köhler et al|שם=Satisfaction with Genital Surgery and Sexual Life of Adults with XY Disorders of Sex Development: Results from the German Clinical Evaluation Study|כתב עת=J. CLIN. ENDOCRINOL. METAB.}}}} ושאינן משקפות את חווית חייהם הגורפת של אנשים אינטרסקס.{{הערה|[http://www.glhv.org.au/sites/www.glhv.org.au/files/san_fran_intersex_report.pdf A HUMAN RIGHTS INVESTIGATION INTO THE MEDICAL “NORMALIZATION” OF INTERSEX PEOPLE]|שמאל=כן}}
 
הסיבות העיקריות להתנגדות לניתוח לקביעת מין:
==אינטרסקסואליות בספורט==
{{ערך מורחב|טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט}}
[[הפרדה מגדרית]] בין [[גברים]] ל[[נשים]] היא הפרקטיקה הנהוגה בעולם ה[[ספורט]]. [[ספורטאים]] [[טרנסג'נדר]]ים ו[[אינטרסקסואל]]ים מאתגרים את [[בינאריה מגדרית|החלוקה הבינארית]] לגברים ולנשים בספורט, ומאלצים את עולם הספורט לבחון מחדש את הנחות היסוד שלו על [[זוויג|מין]] ו[[מגדר]], ולגבש עקרונות העוסקים בשילובם וב[[הדרה חברתית|הדרתם]]. ספורט הוא זירה חברתית ולכן הוא משקף תפיסות [[תרבות]]יות דיכוטומיות לגבי מין ומגדר, לפיהן קיימות רק [[זוויג|שתי קטגוריות ביולוגיות]] שאדם יכול להשתייך אליהן ([[זכר]] או [[נקבה]]) וכי לכל קטגוריה ביולוגית יש את המגדר שלה ([[גבר]] הוא זכר ו[[אישה]] היא נקבה), אולם ספורטאים טרנסג'נדרים ואינטרסקסואלים נמצאים מחוץ לבינאריות המינית והמגדרית ולא ניתן לסווג אותם בקטגוריות אלו, ולכן הם מציבים את אחד האתגרים הגדולים ביותר לספורט המתבסס על עולם מושגים בינארי. הסוגיות הפרקטיות, ה[[פוליטיקה|פוליטיות]], ה[[משפט (דין)|משפטיות]] וה[[פילוסופיה|פילוסופיות]] שעוסקות בשילוב אינטרסקסואלים בספורט זוכות ליותר ויותר הכרה, כאשר סוגיית זכאותם להתחרות, ואם כן תחת אלו תנאים, היא סוגיה מרכזית בשיח ונתונה ב[[מחלוקת]]. ההתנגדות לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך ההוגנות, ולפיה שילובם פוגע בעקרון המשחק ההוגן בטענה שיש להם מאפיינים המעניקים להם יתרון לא הוגן מול היריבים שלהם. התמיכה לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך [[שוויון הזדמנויות|שוויון ההזדמנויות]] ואי ה[[אפליה]] תוך ביטול הטענה ליתרון לא הוגן.
 
[[קובץ:EwaKlobukowska-sztafeta.JPG|140px|ממוזער|ימין|[[אווה קלובוקווסקה]] - 1964]]
מ[[שנות השלושים|שנות השלושים של המאה העשרים]] ועד [[שנות התשעים]], נערכו בדיקות לאימות מין במטרה לתפוס גברים שמתחזים לנשים על מנת לגרוף הישגים בתחרויות לנשים. לאורך תקופה זו, לא נתפסו גברים המתחזים לנשים אלא "נתפסו" נשים אינטרסקסואליות. במקרים רבים, נשים אלו אולצו לעזוב את עולם הספורט, המדליות שלהן נשללו מהן והישגיהן נמחקו מהרשומות. לדוגמה: בשנת 1966, במסגרת אליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בבודפשט, האתלטית הפולנייה [[אווה קלובוקווסקה]] עברה בהצלחה את הבדיקה הגינקולוגית לאימות מין בה נמצא כי יש לה איבר מין נקבי. בשנת 1967, ביצעו בה בדיקה לאימות מין בשיטת גופיף בר והיא נכשלה בה, לאחר שהתגלה שיש לה [[פסיפס (גנטיקה)|פסיפס]] (XX/XXY). הרופאים טענו כי יש לה כרומוזום אחד יותר מידי כדי להיות מוגדרת כאישה עבור תחרויות ספורט. עקב הכישלון בבדיקה, שיא העולם שלה בריצת 100 מטר נמחק מהרשומות, כל ההישגים והמדליות שצברה נשללו ממנה, וכן נשללה ממנה לצמיתות הזכות להתחרות בתחרויות בינלאומיות. אף על פי שמדיניות הבדיקות הבטיחה שמירה על סודיות, תוצאות בדיקתה הודלפו והיא הושפלה בציבור. בגיל 21, בלי אישור להתחרות בספורט עלית, הקריירה שלה הגיעה אל סופה והיא נאלצה לפרוש מעולם הספורט. שנה לאחר מכן, דווח כי היא נכנסה להריון וילדה.
[[קובץ:Dutee Chand.jpg|150px|ממוזער|[[דוטי צ'אנד]]]]
בשנת 2011, [[הוועד האולימפי הבינלאומי|הוועד האולימפי]] וה-[[IAAF]] גיבשו מדיניות לשילוב נשים אינטרסקסואליות לפיה ספורטאיות אינטרסקסואליות חייבות להוריד את רמת הטסטוסטרון בגופן לרמות נקביות טיפוסיות על מנת להתחרות, זאת בטענה כי רמות גבוהות של טסטוסטרון בגופן מעניקות להן יתרון לא הוגן על פני המתחרות שלהן. מדיניות זו ספגה ביקורת, ובשנת 2014 עמדה למבחן ב[[בית הדין לבוררות בספורט]] לאחר שהאצנית ההודית [[דוטי צ'אנד]], שנדרשה לעבור הליכים רפואיים כדי להתחרות, סרבה לעשות כן ותבעה את ה-IAAF על מדיניות זו. בית המשפט קבע כי אין הוכחות שמצביעות על קשר בין רמות טסטוסטרון גבוהות בקרב אינטרסקסואליות לבין שיפור ביצועים בספורט וביטל את המדיניות. באפריל 2018, גיבש ה-IAAF מדיניות חדשה בנושא. ביוני 2018, האצנית [[קסטר סמניה]] הגישה תביעה לבית הדין לבוררות בספורט נגד מדיניות זו, ונכון לספטמבר 2018, ההליך טרם הסתיים.
 
==ראו גם==