האירוע המסיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:STS059-238-074 Strait of Gibraltar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מה[[חלל]] לעבר [[הים התיכון]]. בתחתית התמונה נמצא [[מצר גיברלטר]]]]
'''האירוע המסיני''' הוא אירוע [[גאולוגיה|גאולוגי]] שבמהלכו נסגר [[מצר גיברלטר]] לזרימת [[מים]], וכתוצאה מכך התייבש [[הים התיכון]] כמעט לחלוטין. האירוע התרחש בסוף תקופת ה[[מיוקן]] לפני כ-6 מיליוני שנהשנים. בעקבות ההתייבשות נותרו מהים התיכון מספר [[אגם מלח|אגמי מלח]] רדודים שהושקעו בהם [[מינרל]]ים אופייניים, דוגמת [[גבס]] ו[[הליט]].
 
האירוע נקרא על שם העיר [[מסינה]] ב[[סיציליה]] שבקרבתה נמצאו [[סלע משקע|סלעי משקע]] המעידים על קיום אגמים מלוחים בתקופה זו. קידוחים ב[[קרקעית הים]] התיכון ומדידות [[סייסמולוגיה|סייסמולוגיות]] מספקים עדויות חד-משמעיות לקיומו של האירוע המסיני.
שורה 8:
 
== סגירת מצר גיברלטר ==
[[הלוח האפריקאי]] מתקרב ל[[הלוח האירו-אסיאתי|לוח האירו-אסיאתי]] כחלק מתהליכי [[טקטוניקת הלוחות]] במהלך עשרות מיליוני השנההשנים האחרונות. באזור מצר גיברלטר, החלקים היבשתיים של הלוחות כבר כמעט נוגעים האחד בשני, מזה מספר מיליוני שנהשנים. תזוזות טקטוניות מקומיות יחד עם ירידת גובה פני המים באוקיינוסים כתוצאה מהצטברות [[קרח]] ב[[קרחון|קרחונים]] גרמו לסגירה חלקית של המצר לפני 5.96 מיליוני שנהשנים ולתחילת האירוע המסיני. בעקבות הסגירה החלקית ירד גובה פני המים בים התיכון במאות מטרים, וריכוז המלח בו עלה באופן משמעותי.
 
ניתוק מוחלט של הקשר לאוקיינוס האטלנטי התרחש לפני כ-5.8 מיליוני שנהשנים. בעקבות המשך ההתייבשות, כל שנותר מהים התיכון בשיא האירוע היה מספר אגמי מלח. מפת סלעי המשקע מתחת לקרקעית הים התיכון ועל חופיו מצביעה על קיומם של ארבעה אגמי מלח רחבי ידיים בתקופה זו ועוד מספר גדול של אגמים קטנים{{הערה|1=[http://www.venadelgesso.org/geologia/med.jpg מפה המראה את סלעי המשקע בקרקעית הים התיכון המעידים על האירוע המסיני]}}. חופי האגמים האלו נמצאו בעומק כמה קילומטרים מתחת לפני הים באוקיינוסים. לצורך השוואה, חוף [[ים המלח]], המקום הנמוך בעולם כיום, נמצא כ-424 מטר מתחת לגובה פני הים.
 
שינויי גובה משמעותיים שכאלה גרמו לשינויים דרסטיים ב[[טמפרטורה]]. [[מפל טמפרטורה|מפל הטמפרטורה]] ב[[אוויר]] יבש, כפי שהיה כנראה באזור הים התיכון, הוא קרוב ל 10°C לכל קילומטר. בעומק של 4 קילומטר, שינויי האקלים יכולים להגיע לעד 40°C מעל לטמפרטורה בגובה פני הים. מסיבה זו נראה כי הטמפרטורה הגיעה עד ל-80°C באזורים העמוקים ביותר שהתייבשו.
שורה 18:
בעת האירוע המסיני התחתרו הנהרות לעומק של קילומטרים מתחת למפלס הנוכחי שלהם, ויצרו [[קניון (גאולוגיה)|קניונים]] שגובה קירותיהם עמד על מספר קילומטרים. קניונים קדומים כאלו התגלו מתחת לנהר ה[[נילוס]], נהר ה[[אברו]] ונהר ה[[פו (נהר)|פו]]. סלעי משקע אופייניים לנהרות שמעידים על קניונים נוספים התגלו ב[[סוריה]] וב[[ארץ ישראל]]. כך למשל, עומקו של [[קניון באר שבע-עזה]] שכיום קבור מתחת לפני הקרקע, הגיע לקילומטר וחצי במוצאו.
 
שיא האירוע המסיני, שבמהלכו היה נתק מוחלט בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, נמשך כ-300 אלף שנהשנים. האירוע הסתיים לפני 5.33 מיליוני שנים. מבחינה גאולוגית מציין סיומו של האירוע המסיני את סיום תקופת המיוקן ותחילת תקופת ה[[פליוקן]]. בתקופה זו האקלים הפך לחם וגשום יותר; הקרחונים נמסו חלקית וגובה פני המים באוקיינוס האטלנטי עלה. ככל הנראה, התרחשה גם תזוזה טקטונית מקומית ומצר גיברלטר נפתח מחדש. קיימות הערכות שונות לגבי קצב המילוי של הים התיכון. יש המעריכים שהוא התמלא תוך פרק זמן קצר של כ-100 שנים בלבד{{הערה|1=K.J. Hsü, L. Montardet, D. Bernoulli, M.B. Cita, A. Erickson, R.E. Garrison, R.B. Kidd, F. Mèlierés, C. Müller and R. Wright, History of the Mediterranean salinity crisis, Nature 267 (1977), pp. 399–403.}}. אם הערכה זו נכונה, ספיקת המים דרך המצר בעת המילוי הייתה כ-950,000 [[מטר מעוקב]] לשנייה, בערך פי 400 מספיקת [[מפלי ניאגרה]] כיום.
 
תזוזת הלוח האפריקאי צפונה נמשכת גם בימינו, וקיימת סבירות גבוהה שמצר גיברלטר ייסגר שנית גם בעתיד. אם התנאים האקלימיים באגן הים התיכון לא ישתנו עד אז, סגירת המצר צפויה לגרום להתייבשות הים התיכון במקרה כזה, אלא אם כן תזוזת [[הלוח הערבי]] תפער פתח רחב בחיבור עם [[ים סוף]].