האירוע המסיני – הבדלי גרסאות

'''האירוע המסיני''' הוא אירוע [[גאולוגיה|גאולוגי]] שבמהלכו נסגר [[מצר גיברלטר]] לזרימת [[מים]], וכתוצאה מכך התייבש [[הים התיכון]] כמעט לחלוטין. האירוע התרחש בסוף תקופת ה[[מיוקן]] לפני כ-6 מיליוני שנהשנים. בעקבות ההתייבשות נותרו מהים התיכון מספר [[אגם מלח|אגמי מלח]] רדודים שהושקעו בהם [[מינרל]]ים אופייניים, דוגמת [[גבס]] ו[[הליט]].

[[הלוח האפריקאי]] מתקרב ל[[הלוח האירו-אסיאתי|לוח האירו-אסיאתי]] כחלק מתהליכי [[טקטוניקת הלוחות]] במהלך עשרות מיליוני השנההשנים האחרונות. באזור מצר גיברלטר, החלקים היבשתיים של הלוחות כבר כמעט נוגעים האחד בשני, מזה מספר מיליוני שנהשנים. תזוזות טקטוניות מקומיות יחד עם ירידת גובה פני המים באוקיינוסים כתוצאה מהצטברות [[קרח]] ב[[קרחון|קרחונים]] גרמו לסגירה חלקית של המצר לפני 5.96 מיליוני שנהשנים ולתחילת האירוע המסיני. בעקבות הסגירה החלקית ירד גובה פני המים בים התיכון במאות מטרים, וריכוז המלח בו עלה באופן משמעותי.

ניתוק מוחלט של הקשר לאוקיינוס האטלנטי התרחש לפני כ-5.8 מיליוני שנהשנים. בעקבות המשך ההתייבשות, כל שנותר מהים התיכון בשיא האירוע היה מספר אגמי מלח. מפת סלעי המשקע מתחת לקרקעית הים התיכון ועל חופיו מצביעה על קיומם של ארבעה אגמי מלח רחבי ידיים בתקופה זו ועוד מספר גדול של אגמים קטנים{{הערה|1=[http://www.venadelgesso.org/geologia/med.jpg מפה המראה את סלעי המשקע בקרקעית הים התיכון המעידים על האירוע המסיני]}}. חופי האגמים האלו נמצאו בעומק כמה קילומטרים מתחת לפני הים באוקיינוסים. לצורך השוואה, חוף [[ים המלח]], המקום הנמוך בעולם כיום, נמצא כ-424 מטר מתחת לגובה פני הים.

שיא האירוע המסיני, שבמהלכו היה נתק מוחלט בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, נמשך כ-300 אלף שנהשנים. האירוע הסתיים לפני 5.33 מיליוני שנים. מבחינה גאולוגית מציין סיומו של האירוע המסיני את סיום תקופת המיוקן ותחילת תקופת ה[[פליוקן]]. בתקופה זו האקלים הפך לחם וגשום יותר; הקרחונים נמסו חלקית וגובה פני המים באוקיינוס האטלנטי עלה. ככל הנראה, התרחשה גם תזוזה טקטונית מקומית ומצר גיברלטר נפתח מחדש. קיימות הערכות שונות לגבי קצב המילוי של הים התיכון. יש המעריכים שהוא התמלא תוך פרק זמן קצר של כ-100 שנים בלבד{{הערה|1=K.J. Hsü, L. Montardet, D. Bernoulli, M.B. Cita, A. Erickson, R.E. Garrison, R.B. Kidd, F. Mèlierés, C. Müller and R. Wright, History of the Mediterranean salinity crisis, Nature 267 (1977), pp. 399–403.}}. אם הערכה זו נכונה, ספיקת המים דרך המצר בעת המילוי הייתה כ-950,000 [[מטר מעוקב]] לשנייה, בערך פי 400 מספיקת [[מפלי ניאגרה]] כיום.