פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 8 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
קישורים פנימיים, שינוי התבנית לפי השם הרשמי של ביה"ח
{{בית חולים
| שם = המרכז הרפואי שמיר
| שם = מרכז רפואי ע"ש אסף הרופא, צריפין
| תמונה = [[קובץ:AssafHarofeaLogo.svg|210px|לא ממוסגר|מרכז]][[קובץ:Emergencyroom.jpg|250px|מרכז]]
| מיקום = [[צריפין]]: [[באר יעקב]] ו[[ראשון לציון]]
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל}}
| סוג = בית חולים כללי, מרכז למחקר רפואי
| בעלים = [[מדינת ישראל]]
| אוניברסיטה = [[אוניברסיטת תל אביב]]
| נוסד = [[1948]]
| שמות קודמים = סרפנד, המרכז הרפואי אסף הרופא
| שם המנכ"ל = ד"ר אסנת קורח-לבציון-קורח
| מיטות = 869
| אתר = http://www.assafh.org
| שם האתר = מרכזהמרכז רפואיהרפואי אסף הרופאשמיר
| סמל = AssafHarofeaLogo.svg
}}
'''מרכזהמרכז רפואיהרפואי אסף הרופא, צריפיןשמיר''' ובשמו הרשמי(לשעבר '''המרכזמרכז הרפואירפואי ע"שאסף יצחקהרופא, שמירצריפין'''{{הערה|{{ynet|איתי גל|אחרי 69 שנה: "אסף הרופא" ייקרא ביה"ח יצחק שמיר|4940150|26 במרץ 2017}}}} (נקרא על-שם [[אסף הרופא|אסף בן ברכיהו]]) הוא [[בית חולים]] במתחם [[צריפין]] ב[[באר יעקב]] וב[[ראשון לציון]]. בשנתהחל משנת [[2017]] נקרא המרכז הרפואי באופן רשמי ע"שעל שם ראש הממשלה השביעילשעבר [[יצחק שמיר]]{{הערה|{{ynet|איתי גל|אחרי 69 שנה: "אסף הרופא" ייקרא ביה"ח יצחק שמיר|4940150|26 במרץ 2017}}}}. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו ב[[מערכת הבריאות בישראל|מערכת הבריאות הממשלתית בישראל]] והוא משרת את תושבי [[ראשון לציון]], [[נס ציונה]], [[רמלה]], [[לוד]], באר יעקב, [[בית דגן]], [[מודיעין-מכבים-רעות]], ה[[מועצה אזורית|מועצות האזוריות]] [[מועצה אזורית גזר|גזר]] [[מועצה אזורית עמק לוד|ועמק לוד]] וכן כל היישובים לאורך ה[[כביש]] ל[[ירושלים]], מבית דגן עד מבואות [[בית שמש]], סה"כ כ-1,500,000 נפש.
 
==היסטוריה ==
ב-[[1912]] הקימו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] בית חולים במחנה הצבאי [[צריפין|סרפנד]]. בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], עם כיבוש [[ארץ ישראל]] על ידי ה[[בריטניה|בריטים]] עברו בית החולים והמחנה לשליטת הבריטים. בתקופת [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] שימש בית החולים את [[חיל האוויר המלכותי הבריטי]] והיו בו 100 מיטות. בשנת 1937 הועבר בית החולים לידי הצבא הבריטי. לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] תוגבר בית החולים והוכן לקליטת פצועים{{הערה|{{הבוקר|גבריאל צפרוני|בסרפנד - מרכז הצבא|1940/04/14|00300}}}}. אל בית החולים הובאו פצועים ארץ ישראליים שנפצעו במלחמה{{הערה|{{על המשמר||חייל סומא שנפקחו עיניו|1945/07/10|00415}}}}{{הערה|{{הבוקר||באר יעקב|1945/09/23|00319}}}}. בית החולים המשיך לפעול לפחות עד מרץ [[1948]]{{כ}}{{הערה|{{הבוקר|חיים יפת|בחברת בית־הדין הצבאי בשטח שלטון הכנופיות|1948/02/19|00302}}}}{{הערה|{{הבוקר||מעשה תגמול של חיילים|1948/02/26|00432}}}}{{הערה|{{דבר||28 חיילים נהרגו בפיצוץ רכבת ליד רחובות|1948/03/01|00104}}}}{{הערה|{{המשקיף||השערוריה של המעבר הפתוח לשיירת הכנופיות דרך באר יעקב|1948/03/26|00204}}}}. ב-23 במרץ 1948 גנבו יהודים ששה רובים ממשמר בית החולים{{הערה|{{המשקיף||יהודים הוציאו נשק מביה"ח הצבאי בבאר־יעקב|1948/03/24|00422}}}}. בית החולים נסגר בהוראת מפקד הכוחות הרפואיים בצבא הבריטי בארץ ישראל ונתפס על ידי יחידות [[הפלמ"ח]].
 
ב-[[14 ביולי]] [[1948]] ביקש מטה השרות הרפואי מה[[מטכ"ל]] את פינוי הפלמ"ח מסרפנד, לשם הקמת בית חולים. ב-[[9 בספטמבר]] 1948 יחידה מבית החולים הארעי פתח-תקוה, אשר נסגר, הועברה לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים. ב-[[24 בספטמבר]] 1948 לפי הוראת ד"ר [[חיים שיבא|חיים שיבר (שיבא)]], [[קצין רפואה ראשי]], הועברו בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטווינסקי ([[תל השומר]]) למחנה סרפנד ([[צריפין]]). ב-[[20 באוקטובר]] 1948 מונה ד"ר ליאו זידנברג כמפקד בית החולים. ב-[[22 באוקטובר]] 1948 הודיע ד"ר שיבר על פתיחת בית החולים מס' 13, בסרפנד (צריפין) עם 100 מיטות. בסוף אותו חודש נוספו עוד 150 מיטות ובהן 30 עבור בנות [[חיל הנשים]] (הח"ן). בית החולים היה מיועד לחולים היכולים לשרת את עצמם, לרבות חולי [[מלריה|קדחת]] (מלריה) לשם המשך טיפול, וכן למטופלים בשלבי החלמה במקרים אורתופדיים וכירורגיים אשר פונו מבתי חולים אחרים.
 
ב-[[13 בפברואר]] [[1949]] נפתח על יד בית החולים סרפנד בית החולים פ/2 לטיפול בחולים פסיכוטיים. ב-[[1 במרץ]] 1949 התמזג בית החולים מס' 8 (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב-סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהל ראשי.
בין השנים [[1951]]–[[1975]] ניהל את בית החולים הד"ר [[אליעזר גלטנר]].
 
ב-[[1952]] נקרא בית החולים על שם [[אסף הרופא|אסף בן ברכיהו]] (המכונה אסף הרופא){{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|1952/03/24|00454}}}}, כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי.
 
בשנות האלפיים הוקמו ברחבת הכניסה, כמו בבתי חולים רבים אחרים בישראל, מרכז מסחרי ("קניון אסף") ו[[בית מלון]] לנוחות משפחות המתאשפזים והיולדות.
 
==בתי ספר אקדמיים==
המרכז הרפואי מסונף לפקולטהל[[הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר|פקולטה לרפואה ע"ש סאקלר]], ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ולומדים בו דרך קבע סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת תל אביב. במרכז הרפואי פועלים שלושה בתי ספר בתחומים פרא-רפואיים, בהם מלמדים רופאי המרכז הרפואי ובהם מסלולי לימוד ייחודיים ומסלולי הסבה לאקדמאים. בתי הספר הם:
* בית הספר ל[[סיעוד]], שהוקם בשנת 1949 וקיים מסלול לימודים של שלוש שנים בתוספת שנה של עבודה מעשית. את המחזור הראשון סיימו 24 אחיות{{הערה|{{דבר||מחזור אחיות בבית החולים אסף הרופא|1952/09/15|00210}}}}, ובית הספר התקשה לגייס תלמידות כדי למלא את התקן הרצוי של 50 תלמידות בכל מחזור{{הערה|{{דבר||בית ספר לאחיות|1952/05/16|00811}}}}. כיום מסונף בית הספר ל[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]].
* בית הספר ל[[פיזיותרפיה]], שנפתח בדצמבר [[1953]]{{הערה|{{דבר||מרכז לשיקום חולי שיתוק יפתח כנראה באפריל ב"אסף הרופא"|1953/11/06|00800}}{{ש}}{{דבר||הופעל המרכז לשיקום ילדים|1954/08/05|00505}}}}. במשך שנים רבות נוהל בית הספר על ידי [[יוספה דנציגר]]. כיום הוא מסונף ל[[אוניברסיטת תל אביב]].
* בית הספר ל[[צילום רנטגן|רנטגנאות ודימות רפואי]], שנפתח בשנת [[1998]], הפועל בשיתוף עם [[אוניברסיטת בר-אילן]] ועוד 4 בתי-ספר אחרים.
 
==קישורים חיצוניים==