המרכז הרפואי שמיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ קישורים פנימיים, שינוי התבנית לפי השם הרשמי של ביה"ח |
||
שורה 1:
{{בית חולים
| שם = המרכז הרפואי שמיר
| תמונה =
| מיקום = [[צריפין]]: [[באר יעקב]] ו[[ראשון לציון]]
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל}}
| סוג = בית חולים כללי, מרכז למחקר רפואי
| בעלים = [[מדינת ישראל]]
| אוניברסיטה = [[אוניברסיטת תל אביב]]
| נוסד = [[1948]]
| שמות קודמים = סרפנד, המרכז הרפואי אסף הרופא
| שם המנכ"ל = ד"ר אסנת
| מיטות = 869
| אתר = http://www.assafh.org
| שם האתר =
| סמל = AssafHarofeaLogo.svg
}}
'''
==היסטוריה ==
ב-[[1912]] הקימו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] בית חולים במחנה הצבאי [[צריפין|סרפנד]]. בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], עם כיבוש [[ארץ ישראל]] על ידי ה[[בריטניה|בריטים]] עברו בית החולים והמחנה לשליטת הבריטים. בתקופת [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] שימש בית החולים את [[חיל האוויר המלכותי הבריטי]] והיו בו 100 מיטות. בשנת 1937 הועבר בית החולים לידי הצבא הבריטי. לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] תוגבר בית החולים והוכן לקליטת פצועים{{הערה|{{הבוקר|גבריאל צפרוני|בסרפנד - מרכז הצבא|1940/04/14|00300}}}}. אל בית החולים הובאו פצועים ארץ ישראליים שנפצעו במלחמה{{הערה|{{על המשמר||חייל סומא שנפקחו עיניו|1945/07/10|00415}}}}{{הערה|{{הבוקר||באר יעקב|1945/09/23|00319}}}}. בית החולים המשיך לפעול לפחות עד מרץ [[1948]]{{כ}}{{הערה|{{הבוקר|חיים יפת|בחברת בית־הדין הצבאי בשטח שלטון הכנופיות|1948/02/19|00302}}}}{{הערה|{{הבוקר||מעשה תגמול של חיילים|1948/02/26|00432}}}}{{הערה|{{דבר||28 חיילים נהרגו בפיצוץ רכבת ליד רחובות|1948/03/01|00104}}}}{{הערה|{{המשקיף||השערוריה של המעבר הפתוח לשיירת הכנופיות דרך באר יעקב|1948/03/26|00204}}}}. ב-23 במרץ 1948 גנבו יהודים ששה רובים ממשמר בית החולים{{הערה|{{המשקיף||יהודים הוציאו נשק מביה"ח הצבאי בבאר־יעקב|1948/03/24|00422}}}}. בית החולים נסגר בהוראת מפקד הכוחות הרפואיים בצבא הבריטי בארץ ישראל ונתפס על ידי יחידות [[הפלמ"ח]].
ב-[[14 ביולי]] [[1948]] ביקש מטה השרות הרפואי מה[[מטכ"ל]] את פינוי הפלמ"ח מסרפנד, לשם הקמת בית חולים. ב-[[9 בספטמבר]] 1948 יחידה מבית החולים הארעי פתח-תקוה, אשר נסגר, הועברה לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים. ב-[[24 בספטמבר]] 1948 לפי הוראת ד"ר [[חיים שיבא|חיים שיבר (שיבא)]], [[קצין רפואה ראשי]], הועברו בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטווינסקי ([[תל השומר]]) למחנה סרפנד ([[צריפין]]). ב-[[20 באוקטובר]] 1948 מונה ד"ר ליאו זידנברג כמפקד בית החולים. ב-[[22 באוקטובר]] 1948 הודיע ד"ר שיבר על פתיחת בית החולים מס' 13, בסרפנד
ב-[[13 בפברואר]] [[1949]] נפתח על יד בית החולים סרפנד בית החולים פ/2 לטיפול בחולים פסיכוטיים. ב-[[1 במרץ]] 1949 התמזג בית החולים מס' 8 (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב-סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהל ראשי.
שורה 27 ⟵ 28:
בין השנים [[1951]]–[[1975]] ניהל את בית החולים הד"ר [[אליעזר גלטנר]].
ב-[[1952]] נקרא בית החולים על שם [[אסף הרופא|אסף בן ברכיהו]] (המכונה אסף הרופא){{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|1952/03/24|00454}}}}, כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי.
בשנות האלפיים הוקמו ברחבת הכניסה, כמו בבתי חולים רבים אחרים בישראל, מרכז מסחרי ("קניון אסף") ו[[בית מלון]] לנוחות משפחות המתאשפזים והיולדות.
שורה 38 ⟵ 39:
==בתי ספר אקדמיים==
המרכז הרפואי מסונף
* בית הספר ל[[סיעוד]], שהוקם בשנת 1949 וקיים מסלול לימודים של שלוש שנים בתוספת שנה של עבודה מעשית. את המחזור הראשון סיימו 24 אחיות{{הערה|{{דבר||מחזור אחיות בבית החולים אסף הרופא|1952/09/15|00210}}}}, ובית הספר התקשה לגייס תלמידות כדי למלא את התקן הרצוי של 50 תלמידות בכל מחזור{{הערה|{{דבר||בית ספר לאחיות|1952/05/16|00811}}}}. כיום מסונף בית הספר ל[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]].
* בית הספר ל[[פיזיותרפיה]], שנפתח בדצמבר [[1953]]{{הערה|{{דבר||מרכז לשיקום חולי שיתוק יפתח כנראה באפריל ב"אסף הרופא"|1953/11/06|00800}}{{ש}}{{דבר||הופעל המרכז לשיקום ילדים|1954/08/05|00505}}}}. במשך שנים רבות נוהל בית הספר על ידי [[יוספה דנציגר]]. כיום הוא מסונף ל[[אוניברסיטת תל אביב]].
* בית הספר ל[[צילום רנטגן|רנטגנאות ודימות רפואי]], שנפתח בשנת [[1998]], הפועל בשיתוף עם [[אוניברסיטת בר-אילן]] ועוד 4 בתי-ספר אחרים.
==קישורים חיצוניים==
| |||