אחאב – הבדלי גרסאות

בתלמוד הבבלי{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף ק"ב עמ' ב}} נדרש שמו של אחאב באופן הבא: '''אח''' - אח לשמיים ו'''אב''' - אב לעבודה זרה (ואכן יש דעה בחז"ל שהוא מבין שלושת המלכים שאין להם חלק לעולם הבא{{הערה|{{משנה|סנהדרין|י|ב}}}}).

במהלך מלחמותיו בארם נועץ אחאב בזקני העם ושמע להוראות הנביאים<ref>מלכים א' פרק כ'</ref>. השמות שנתן לילדיו - אחז'''יה''', '''יהו'''רם ועתל'''יה''' - משקפים את נאמנותו לדת ישראל. גם משרתו הבכיר המופקד על ביתו, [[עובדיהו]], תואר במקרא כ"ירא ה' מאוד", ומיוחסת לו הצלה של מאות מנביאי ה'<ref>וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת; וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד. וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם"  (מלכים א, יח ג-ד).</ref>. לקראת מעמד הר הכרמל שמע אחאב להוראות אליהו וקיבץ את כל ישראל להר הכרמל{{הערה|1=מלכים א' טז, 31}}, למרות שניסה במשך שנים לאתר את אליהו ולהרגו. גם במהלך המעמד עצמו אחאב לא מנע מאליהו להשפיל את נביאי הבעל שתחת חסותו, ואף לא התערב כשאליהו הרג אותם{{הערה|1=מלכים ב' ח, 26. בחז"ל מובאת דעה שיהושפט נשא את בת עומרי (אבי אחאב) לאשה. כלומר, עוד בימי אבותם של אחאב ויהושפט הונחה התשתית לשלום בין הממלכות.}}. אליהו עצמו הכיר בזכויותיו אלו, ולאחר המעמד גמל לו בכבוד חסר תקדים ביחסי נביאים ומלכים במקרא, ורץ לפני מרכבתו:

לקראת מעמד הר הכרמל שמע אחאב להוראות אליהו וקיבץ את כל ישראל להר הכרמל<ref>מלכים א, יח יט-כ</ref>, למרות שניסה במשך שנים לאתר את אליהו ולהרגו. גם במהלך המעמד עצמו אחאב לא מונע מאליהו להשפיל את נביאי הבעל שתחת חסותו, ואף לא מתערב כשאליהו הורג אותם<ref>לאחר שירד אליהו מהר הכרמל ושחט את נביאי הבעל בנחל הקישון פנה לאחאב ואמר לו 'עלה', ואח"כ הוא עצמו "עלה אל ראש הכרמל". מכאן עולה שאחאב היה נוכח אפילו בנחל הקישון ובחיסול נביאי הבעל, ולא רק במבחן הקרבנות על ראש ההר.</ref>. אליהו בעצמו הכיר בזכויותיו אלו, ולאחר המעמד גמל לו בכבוד חסר תקדים ביחסי נביאים ומלכים במקרא, ורץ לפני מרכבתו:{{ציטוט| תוכן=וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה: וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה. | מקור=מלכים א' י"ח, מ"ה-מ"ו. |אנגלית=}}גם בחטאו הגדול שעליו נחרץ דינו למוות - רצח נבות - אחאב לא היה מעורב באופן ישיר אלא רק העלים עין ממעשי אשתו. ולא עוד, אלא שלאחר שאליהו הוכיחו על הרצח אחאב קיבל מיד את אשמתו ונכנע, דבר נדיר מאוד בין המלכים המקראיים שהוכחו על ידי הנביאים, ושותפים לו רק דמויות מופת כ[[דוד]] ו[[חזקיהו|חזקיה]].

אחאב גם מתאפיין שוב ושוב בדאגה לעמו. בימי הבצורת הוא משתתף בעצמו בחיפוש מזון יחד עם עבדיו<ref>"וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל-עֹבַדְיָהוּ, לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה.  '''ו''' וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ, לַעֲבָר-בָּהּ:  אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ-אֶחָד לְבַדּוֹ". (מלכים א, יח ה-ו).</ref>, ולאחר שפגש באליהו הוא מטיח בו האשמה קשה על סבלות העם בבצורת ומכנה אותו "עוכר ישראל". גם ברגעיו האחרונים בקרב על רמות גלעד מתואר אחאב בעמידהבעמידת גבורה במרכבתו על אף שנפצע אנושות<ref>מלכים א, כב לה-לו</ref>, וכך כנראה מנע מנוסה כללית ותבוסה של צבא ישראל.

אחאב מתואר כנע בין השפעה חיובית מצד אליהו במעמד הר הכרמל, לבין השפעה שלילית מצד איזבל אשתו ברצח נבות ובעידוד עבודת הבעל, וכך נאמר עליו:

{{ציטוט| תוכן=רַק לֹא-הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ. | מקור=מלכים א' כא, כה |אנגלית=}}

# מתינו-בעל מארוודמ[[ארוד]] עם 200 רגלים.

במקביל לקרבות בין ארם ובין ישראל, השכילו היריבים המקומיים הללו לאחד כוחות נגד האיום האשורי על האזור כולו, ועלה בידם למנוע את התקדמות האשורים דרומה במשך שתים-עשרה שנה לפחות (853 - 842). אחאב וישראל אינם נזכרים אמנם בתיאורי הקרבות הבאים בין שלמנאסר ובין הברית הדרומית, אבל סביר להניח כי הרכב הברית נותר על כנו עד הופעתה האחרונה בשנת 845; בתיאורים אלה, כמו גם בתיאורים מאוחרים של הקרב הראשון, נזכרים בשמם רק שני הראשים של הברית הזאת (מלכי ארם דמשק וחמת), וכל השאר חברי הברית נזכרים בציון הכללי 'שנים-עשר מלכי ארץ חת וחוף הים'. מסתבר, אם כן, שישראל הוסיפה להשתתף בברית להגנת סוריה וארץ ישראל גם בימי בניו של אחאב, עד להתפרקות הברית עם עליית [[חזאל]] בדמשק ויהוא בישראל (לפני שנת 841).<br />