אחאב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מ הגהה, עריכה, ניסוח |
||
שורה 39:
הוראת השם "אחאב" שנויה במחלוקת. יש מפרשים שמשמעות השם היא "אחי האב". כלומר, הדוד מצד האב (ובדומה לכך השם ב[[סורית]]: אחא-דאבוהי. ב[[תלמוד]] מופיע שם זה כ"אחדבוי"). כאשר השם בא להדגיש את דמיון הרך הנולד לדודו. לעומת זאת, טוען [[יוהאן יאקוב שטאם]] שהשם בא להדגיש שהילד הוא תמורה לאחיו המנוח של האב. לפי חוקרים אחרים, השם אחאב הוא [[שם תאופורי]] כאשר "אח" הוא כינוי לאל.{{הערה|כל האפשרויות הללו מובאות באנציקלופדיה המקראית, בערך "אחאב"}}
בתלמוד הבבלי{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף ק"ב עמ' ב}} נדרש שמו של אחאב באופן הבא: '''אח''' - אח לשמיים ו'''אב''' - אב לעבודה זרה
===ממצאים ארכאולוגיים עם השם "אחאב"===
שורה 56:
עם זאת, אחאב מצטייר כדמות אמביוולנטית ומורכבת מאוד, ומופיעים בו גם נקודות זכות רבות.
במהלך מלחמותיו בארם נועץ אחאב בזקני העם ושמע להוראות הנביאים<ref>מלכים א' פרק כ'</ref>. השמות שנתן לילדיו - אחז'''יה''', '''יהו'''רם ועתל'''יה''' - משקפים את נאמנותו לדת ישראל. גם משרתו הבכיר המופקד על ביתו, [[עובדיהו]], תואר במקרא כ"ירא ה' מאוד", ומיוחסת לו הצלה של מאות מנביאי ה'<ref>וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת; וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד. וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם" (מלכים א, יח ג-ד).</ref>. לקראת מעמד הר הכרמל שמע אחאב להוראות אליהו וקיבץ את כל ישראל להר הכרמל{{הערה|1=מלכים א' טז, 31}}, למרות שניסה במשך שנים לאתר את אליהו ולהרגו. גם במהלך המעמד עצמו אחאב לא מנע מאליהו להשפיל את נביאי הבעל שתחת חסותו, ואף לא התערב כשאליהו הרג אותם{{הערה|1=מלכים ב' ח, 26. בחז"ל מובאת דעה שיהושפט נשא את בת עומרי (אבי אחאב) לאשה. כלומר, עוד בימי אבותם של אחאב ויהושפט הונחה התשתית לשלום בין הממלכות.}}. אליהו עצמו הכיר בזכויותיו אלו, ולאחר המעמד גמל לו בכבוד חסר תקדים ביחסי נביאים ומלכים במקרא, ורץ לפני מרכבתו:
אחאב גם מתאפיין שוב ושוב בדאגה לעמו. בימי הבצורת הוא משתתף בעצמו בחיפוש מזון יחד עם עבדיו<ref>"וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל-עֹבַדְיָהוּ, לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה. '''ו''' וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ, לַעֲבָר-בָּהּ: אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ-אֶחָד לְבַדּוֹ". (מלכים א, יח ה-ו).</ref>, ולאחר שפגש באליהו הוא מטיח בו האשמה קשה על סבלות העם בבצורת ומכנה אותו "עוכר ישראל". גם ברגעיו האחרונים בקרב על רמות גלעד מתואר אחאב
אחאב מתואר כנע בין השפעה חיובית מצד אליהו במעמד הר הכרמל, לבין השפעה שלילית מצד איזבל אשתו ברצח נבות ובעידוד עבודת הבעל, וכך נאמר עליו:
{{ציטוט| תוכן=רַק לֹא-הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ. | מקור=מלכים א' כא, כה |אנגלית=}} == מלחמות אחאב ==
שורה 89 ⟵ 91:
# מלך [[מצרים]] עם אלף רגלים.
# מלך ערקה עם 10 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
# מתינו-בעל
# מלך אוסנו עם 200 רגלים.
# אדונו-בעל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או 10 אלף) רגלים.
שורה 111 ⟵ 113:
{{ציטוט| תוכן=וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם; וַיָּמָת בָּעֶרֶב, וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב. וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר: אִישׁ אֶל-עִירוֹ, וְאִישׁ אֶל-אַרְצוֹ. | מקור=מל"א כב,לה-לו. |אנגלית=}}
במקביל לקרבות בין ארם ובין ישראל, השכילו היריבים המקומיים הללו לאחד כוחות נגד האיום האשורי על האזור כולו, ועלה בידם למנוע את התקדמות האשורים דרומה במשך שתים-עשרה שנה לפחות (853 - 842). אחאב וישראל אינם נזכרים אמנם בתיאורי הקרבות הבאים בין שלמנאסר ובין הברית הדרומית, אבל סביר להניח כי הרכב הברית נותר על כנו עד הופעתה האחרונה בשנת 845; בתיאורים אלה, כמו גם בתיאורים מאוחרים של הקרב הראשון, נזכרים בשמם רק שני הראשים של הברית הזאת (מלכי ארם דמשק וחמת), וכל השאר חברי הברית נזכרים בציון הכללי 'שנים-עשר מלכי ארץ חת וחוף הים'. מסתבר, אם כן, שישראל הוסיפה להשתתף בברית להגנת סוריה וארץ ישראל גם בימי בניו של אחאב, עד להתפרקות הברית עם עליית [[חזאל]] בדמשק ויהוא בישראל (לפני שנת 841).<br />
== אחאב במדרשי חז"ל ==
|