מרדכי גומפל – הבדלי גרסאות

בין השנים [[1939]]–[[1945]] השלים גומפל את הכשרתו כאמן אצל [[יצחק דנציגר]] ועסק בעיקר ב[[פיסול באבן]]. בעקבותיו של דנציגר אימץ גומפל מוטיבים ארכאיים שהיוו באותן שנים מקור השראה ליצירתו הפיסולית{{הערה|"מרדכי גומפל - פסיפס של חלומות", 2002, לעיל, עמ' 10.}}. בחוגו של דנציגר התיידד והושפע מהאמנים יוצאי גרמניה [[שלום סבא]], ו[[רודי להמן]], והפסל והסופר ו[[בנימין תמוז]]{{הערה|"סיפורה של אמנות ישראל", 1980, לעיל, עמ' 134.}}. בשנת [[1949]] עזב את הקיבוץ בעקבות נישואיו לרעייתו הראשונה, מרים (נולדה 1926), שהייתה שותפה לעבודתו בפסיפס, ופנה לפעילות [[חינוך|חינוכית]]. החל מ-[[1953]] החל לעסוק ב[[מוזאיקה|מוזאיקות]], לאחר שעבר הכשרה בנושא ב[[איטליה]] והוא יצר קירות [[פסיפס]] במספר מקומות ברחבי הארץ. כן יצר מספר יצירות קיר במוסדות ישראליים בלונדון ובפריז. בנוסף לפיסול ולמוזאיקות, יצר גומפל בטכניקות אומנות נוספות: [[חיתוך עץ|חיתוכי עץ]], [[קולאז']]ים, יציקות ואקום ו[[תבליט]]ים. כמו כן, עיצב [[מדליה|מדליות]], בעיקר בהזמנת [[החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות]].

*ברחוב [[החלוץ (תנועה להגשמה משותפת)|החלוץ]] בחיפה יש יצירה פיסולית מברזל של גומפל. בשני צידי מנהרת הולכי רגל שעוברת תחת שולי רחוב [[ארתור ג'יימס בלפור|בלפור]] יש [[פסיפס|פסיפסים]] שנוצרו על יד מרדכי גומפל ורעיתוורעייתו הראשונה, מרים.