המהפכה החוקתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 158:
# '''פגיעה בעיקרון הדמוקרטי''': כיוון שערכיו ותפיסותיו של השופט משפיעים על הכרעותיו השיפוטיות, מסירת ההכרעה הסופית בשאלות ערכיות של חוקתיות, מציבה למעשה תחליף לעיקרון היסוד הדמוקרטי לפיו ההכרעה במחלוקות ציבוריות נעשית בדרך של הכרעת רוב.
#'''פגיעה במעמד בית המשפט''': מסירת הסמכות להכריע בשאלות ציבוריות ערכיות לידי בית המשפט, תיצור אצל הציבור את הרושם כי בית המשפט אינו אלא שחקן נוסף במגרש הפוליטי{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]]|שם=המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=|עמ=169–180}}}}.
כחלופה למודל זה הציע ספיר מודל דיאלוגי לחוקה, לפיו תפקידה של החוקה הוא לדאוג לכך שפגיעה בזכויות יסוד תעשה רק לאחר דיון ציבורי מעמיק, באמצעות דיאלוג בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת, אך לא לבטל את העיקרון של הכרעה דמוקרטית בשאלות ערכיות. זאת בדומה לשיטות הבריטית, הקנדית והניו זילנדית{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]]|שם=[[המהפכה החוקתית (ספר)|המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד]]|מו"ל=ידיעות ספרים|שנת הוצאה=|עמ=262}}}}.
 
אל מול הטענה בדבר אי הסכמה ערכית טען אהרן ברק כי עוד קודם לחקיקת חוקי היסוד "היו לנו כמובן זכויות אדם, והן ממשיכות להיות. חלקן סטטוטוריות