שבתי צבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.53.180.255 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב.
מ הסרת קישורים עודפים, "למרות" -> "על אף"
שורה 4:
שבתי צבי, יליד איזמיר, עסק בצעירותו ב[[מיסטיקה]] וב[[קבלה]] ו[[נתן העזתי]] שכנע אותו בדבר היותו [[משיח]]. שבתי צבי סבב בעולם ואסף תומכים ומאמינים רבים. באותה תקופה הוא תיקן תקנות, ביטל מנהגים דתיים ומינה את אחיו ואת מכריו ל"[[מונרך|מלכים]]".
 
שבתי צבי נאסר על ידי ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] ב-[[1666]] בעקבות האשמות של מקובל בשם נחמיה כהן. לשבתי צבי ניתנה אפשרות לבחור בין [[אסלאם|התאסלמות]] ל[[מוות|מיתה]]. הוא בחר להתאסלם, ולאחר מכן קיבל את השם עזיז מוחמד [[אפנדי]], ואחריו התאסלמו חלק מתלמידיו. הדבר הכה בתדהמה את העולם היהודי. רבים ממאמיניו של שבתי צבי היו ניצולי [[גזירות ת"ח-ת"ט|פרעות ת"ח-ת"ט]] אשר במהלכן נטבחו כמאה אלף יהודים במזרח אירופה. לפיכך כששבתי צבי נתפס והתאסלם חוו יהודים רבים מטורקיה ואיטליה ועד רוסיה וליטא משבר גדול. בעקבות המקרה, הוטלו הגבלות במזרח אירופה על לימוד ה[[קבלה]], והשם שבתי צבי הפך לשם גנאי. שבתי נפטר בגלות ב[[אולצין]] שהייתה אז חלק מ[[האימפריהמהאימפריה העות'מאנית]] וכיום נמצאת ב[[מונטנגרו]], בגיל חמישים.
 
== ביוגרפיה ==
שורה 36:
 
===פגישתו עם נתן העזתי===
'''אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי''' (1643–1680), היה חכם צעיר יליד ירושלים, שלמד בישיבות ירושלים מפי רבי [[יעקב חגיז]]. למרותעל אף שהותו בירושלים בתקופה בה שהה שבתי צבי בעיר, לא ידוע לנו על קשר כלשהו ביניהם בתקופה זו, אך לא מן הנמנע ששמו של שבתי צבי הגיע לאוזניו. עם נישואיו (בערך 1664) העתיק את מקום מגוריו ל[[עזה]] והתכנה "[[נתן העזתי]]". שם החל לעסוק באינטנסיביות ב[[מיסטיקה]] וב[[קבלה]], ובעיקר בכתבי האר"י ובתורת "העלאת ה[[ניצוצות (קבלה)|ניצוצות]]" שלו. לדבריו, החלו פוקדים אותו חזיונות וחלומות, ויום אחד התגלתה לו במראה ה[[נבואה]] דמותו של שבתי צבי, ונאמר לו כי איש זה הוא המשיח. כמו כן, נאסר עליו לספר לאיש על חזיונו, עד אשר יופיע בפניו האיש אותו ראה בחלומו.
 
נתן העזתי עצמו תיאר באגרותיו את סדר נבואתו, אותה הוא מתמצת במשפט הבא: