ארגון צבאי לאומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
סקריפט החלפות (-), עיצוב הערת שוליים
שורה 36:
מ-[[1933]], כשנתיים לאחר ייסודו, פעל האצ"ל תחת "ועד מפקח" שבו היו נציגים של רוב המפלגות הציוניות הלא פועליות. אחרי שב-[[1937]] הארגון התפלג, נשארו בו בעיקר תומכי [[זאב ז'בוטינסקי]], והארגון היה כפוף לו מבחינה מדינית. לאחר מותו התקיים קשר עם ההנהגה המדינית של [[ההסתדרות הציונית החדשה]]. הקשר בין ההסתדרות החוקית לבין ארגון המחתרת נותק ב-[[1944]], כאשר הכריז האצ"ל מלחמה על השלטון הבריטי, ומאז עמד בפני עצמו.
 
בתוך הארגון, [[אברהם תהומי]] היה הראשון שכיהן כ"ראש ה[[מפקדה]]", או "המפקד הראשי". לצדו כיהנה "המפקדה". כאשר התרחב הארגון התקיימו בו "מחוזות". יחידת אצ"ל מקומית כונתה "סניף". "פלוגה" באצ"ל הורכבה משלוש מחלקות, אשר כונו גם "גונדות". הגונדה הורכבה משתי קבוצות, כאשר בראש כל קבוצה הועמד "ראש קבוצה" וסגן. זו הייתה היחידה הבסיסית. בהמשך פעילותו של האצ"ל הוקמו מחלקות שונות שמעליהן פיקד "מטה" או "מרכז". דרגות, שהוכנסו לשימוש בהמשך, מנו (בסדר עולה) סגן, ראש קבוצה, סמל (על גונדה), סמל א' (פלוגה), רב -סמל (גדוד); ודרגות הקצינים היו גונדר (מפקד מחוז או יחידה) וגונדר ראשון (מפקד בכיר). דרגת סרן ניתנה למפקד הארגון [[יעקב מרידור]] ודרגת אלוף ל[[דוד רזיאל]]. עד פטירתו ב-[[1940]] היה זאב ז'בוטינסקי "מצביא האצ"ל" או "המפקד העליון".
 
האצ"ל, ראה עצמו כמסגרת צבאית, ובין השאר בא הדבר לידי ביטוי בשני תחומים:
שורה 431:
בבוקר [[9 באפריל]] יצאו 72 אנשי אצ"ל ו-40 אנשי לח"י לפעולה. הקרב היה קשה בשל חוסר ניסיונם של הלוחמים בלחימה בשטח בנוי, וחמישה מאנשי הכוח הכובש נהרגו. במהלכו נאלצו אנשי האצ"ל והלח"י לבקש עזרה ממפקדת ההגנה, ששלחה כוח [[פלמ"ח]] שסייע באש מ[[מרגמה]], נשק שלא היה בידי האצ"ל או הלח"י, ועזר בפינוי הפצועים.
 
אנשי האצ"ל והלח"י תכננו לקרוא ברמקול לאנשי הכפר להתפנות, אולם נראה שתכנון זה השתבש, ותושבי הכפר לא שמעו את האזהרה. כך, בניגוד לתכנון של הכוח התוקף, הקרב התנהל בעוד רוב האוכלוסייה האזרחית נמצאת בכפר, ורבים מתושביו נהרגו במהלכו. מספר ההרוגים הערבים שהאצ"ל והלח"י פרסמו היה 240, ומספר זה התקבע במידה רבה בתודעה. אולם ההערכות כיום מדברות על כ- 100כ־100 עד 120 הרוגים.
 
מחשש להתקפה אווירית, שתיכננו הכוחות הבריטיים, פינו כוחות האצ"ל והלח"י את הכפר כשלושה ימים אחרי כיבושו, והעבירו אותו לידי כוחות ההגנה. רק עם כניסתם נקברו ההרוגים הערבים.
שורה 470:
 
====האצ"ל בירושלים====
בשל אי הבהירות בקשר למעמדה של ירושלים, שעל פי [[תוכנית החלוקה]] הייתה אמורה להיות בשליטה בינלאומית, המשיך האצ"ל (כמו גם הלח"י) לפעול בה עצמאית, ויחידותיו כונו בשם "'''הגדוד הירושלמי'''"{{הערה|להרחבה ראו גם: [http://www.daat.ac.il/daat/history/al/tohen-2.htm יהודה לפידות, על חומותייך], באתר "דעת"}}. מספר לוחמיו בעיר עמד על כ- 400כ־400 בפיקודו של [[מרדכי רענן]].
 
אף על פי שההסכמים של האצ"ל עם ההגנה (ואחר כך עם הממשלה הזמנית) לא כללו את ירושלים, התקיים שיתוף פעולה בין הארגון לבין ההגנה. הארגון שותף בהיערכות לקראת יציאת הכוחות הבריטים מהעיר, במסגרת [[מבצע קלשון]], שמטרתו הייתה השתלטות על האזורים המיועדים לפינוי. לאצ"ל הוקצו השטחים של [[בית הספר לשוטרים (ירושלים)|בית הספר לשוטרים]] ו[[שייח' ג'ראח]]. ב-[[14 במאי]] התפנו הבריטים. לוחמי האצ"ל הסתערו על בניין ג'נרלי באזור הביטחון והניפו עליו את [[דגל ישראל|דגל הלאום]]. כמו כן תפסו אנשיו והחזיקו את בנייני הבולשת, בית הסוהר במגרש הרוסים ובית המשפט, ובשיתוף ההגנה החזיקו גם ביעדים נוספים. בצהרי היום כבש האצ"ל את בית הספר לשוטרים אולם נסוג משייח' ג'ראח לאחר שכבש רק חלק ממנה כתוצאה מקרבות מול הכוחות הערבים תוך אבידות בנפש.
שורה 496:
מלבד כינויים ששימשו במקום שמות מפקדי הארגון ואנשיו, נעשה שימוש נרחב בכינויים וביטויים פנימיים עבור מקומות, תפקידים וגופים שונים. להלן חלק קטן מהם:{{הערה| ראו: אליעזר בן יקיר, בתוך: יוסף קיסטר, '''ספר "האצ"ל"''', תל אביב: הוצאת משרד הביטחון. וכן פנימית מצוי גם ב'''"לקסיקון אצ"ל"'''.}}
{{שלושה טורים|
* '''מרתף''' - מחתרת, פעילות במחתרת
* '''בית הבראה''' - בית כלא
* '''מחלה''' - מאסר או כליאה
* '''ג'וקר''' - שוטר בריטי
* '''אופרה''' - שוטרים בריטים משתפי פעולה
* '''כפתורים''' - שוטרים
* '''המוסד''' - הבולשת הבריטית
* '''מטבח ראשי''' - בנין הבולשת הבריטית בירושלים
|
* '''זקס''' - סודי
* '''חגיגה''' - פעולה, מבצע
* '''חורגים''' - אנשי הלח"י
* '''החברה''' - האצ"ל
* '''המעמד''' - האצ"ל
*'''תיירים''' - אנשי אצ"ל בצבא הבריטי
* '''ש"ד''' - כינוי לאנשי הגנה
* '''מנדלסון''' - כינוי לזאב ז'בוטינסקי
|
* '''הקיר''' - הכותל המערבי
* '''מנהלים''' - מפקדים גבוהים
* '''סליק''' - התראה על ביקורת פתע
* '''ברזל''' - נשק
* '''פרי''' - נשק
* '''מי לה' אלי''' - הכרזת המפקדים לפני פעולה
* '''אבּי גֵעזוּנט''' ("העיקר הבריאות" ב[[יידיש]]), ברכה לפני יציאה לפעולה
}}
 
שורה 532:
{{ערך מורחב|מוזיאון האצ"ל}}
"[[מוזיאון האצ"ל]]" שוכן ב[[מצודת זאב]], מוצגים בו תולדות הארגון, פעולותיו, וסרט מקורי הממחיש את פעולות האצ"ל שהוקרן בזמנו ב[[ארצות הברית]] במטרה לגייס כספים למאבק. אגף מיוחד מוקדש למחנות המעצר בארץ ובחו"ל בהם נכלאו חברי הארגון, באגף מוצגות גם התעודות המזויפות ששימשו את אנשי האצ"ל שברחו ממחנה המעצר ב[[אריתראה]] שב[[אפריקה]].
תולדות הארגון מוצגות גם ב"מוזיאון האצ"ל בתש"ח" בפאתי יפו, וב"מוזיאון אסירי המחתרות" בירושלים ובעכו. שמות רחובות ושלטי זיכרון רבים בישראל נושאים את זכר המחתרת ואנשיה. ותיקי הארגון מאוגדים תחת "'''ברית חיילי האצ"ל'''", העוסקת אף היא במפעלי תיעוד{{הערה| [http://www.etzel.org.il], העוסקתאתר אף היא במפעלי תיעודהאצ"ל]}}.
 
<gallery>