|
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=יוון|שם=סנטוריני|אורך=25.26|רוחב=36.25|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|תמונה=תבליט}}
|סטטיסטיקות=
==גאולוגיה==
[[קובץ:Santorini-topo-HEB.svg|שמאל|ממוזער|250px|[[מפה טופוגרפית]] של סנטוריני]]
[[קובץ:Santorin mit Vistamar.JPG|ממוזער|250px|שמאל|סנטוריני]]
סלעים שאינם [[סלע געשי|סלעים געשיים]], שמקורם באי המקורי שקדם להיווצרות קבוצת האיים המקוריים נחשפו בכמה מקומות באי סנטוריני, כדוגמת בהר פרופיטיס איליאס (Προφήτης Ηλίας- "הנביא אליהו"), הנקודה הגבוהה ביותר בסנטוריני (540 מטרים מעל פני הים), במסה וונו (Μέσα Βουνό), ההר השני בגובהו באי, בצד הפנימי של קיר הקלדרה בין כף פלאקה ואתיניוס ובמקומות נוספים. הסלעים כוללים [[אבן גיר]] [[התמרה|מותמרת]] ו[[צפחה]] מה[[שלישון]] ועד ה[[רביעון]]. סוג ההתמרה של [[צפחה#פאצייס צפחות כחולות|פאצייס צפחות כחולות]] ומקורה בהתנגשות הלוחות מה[[אוליגוקן]] ל[[מיוקן]]. באתיניוס נתגלה [[מחדר פלוטוני]] [[גרניט]]י מלפני 9.5 מיליון שנים המשמש מקור ל[[מינרל]]ים דוגמת [[טלק]], [[כלקופיריט]], [[כריזוקולה]], [[מגנטיט]] ואחרים{{הערה|שם=Pfeiffer3|[http://www.decadevolcano.net/santorini/santorini_geohist.htm#basement The prevolcanic basement]}}.
מלבד סלעים אלו בנויים כל האיים מסלעים געשיים שמקורם בהתפרצויות הגעשיות של 2 מיליון השנים האחרונות. שני האיים שבמרכז הקלדרה צעירים יחסית ונוצרו מ[[לבה]] שנפלטה מהתפרצויות געשיות לאחר התמוטטות הקלדרה לאחר ש[[תא מאגמה|תא המאגמה]] שמתחתיה התרוקן בעקבות ההתפרצות המינואית.
הר הגעש התפרץ עשרות פעמים, הן לפני ההתפרצות הגדולה והן אחריה, עד סמוך לימינו אנו. ההתפרצות האחרונה התרחשה ב-[[1950]]. האי גם נפגע מ[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]], למשל ביולי 1956{{הערה|{{הצופה||רעידת אדמה ביוון|1956/07/10|00125}}}}.
==היסטוריה==
| 